אז זה הסיפור שלי.

[Narcothic Thrust]

אז זה הסיפור שלי.

אימא שלי חיה עכשיו. אבל יש לה סרטן בריאות, ושלשום יצאו הבדיקות של הC.T שלה, והסרטן התפשט לכבד. לא הסבירו לי הכל, לא אמרו לי ממש עד כמה זה חמור, אבל מה שכן אני יודעת, זה שבעתיד הקרוב או הפחות קרוב, אני אהיה בלי אמא שלי. אני יעל בת 15, וכל החיים שלי חייתי איתה. אבא שלי נטש אותי כשהייתי בת 5, [שזה סיפור בשל עצמו]. לאימא שלי יש 9 אחים ואחיות. דודה שלי, הקרובה אלי, שאלה אותי איפה אני רוצה לחיות כשאמא תלך לעולמה. כנראה שאני אהיה אצל הדודה הזאת. זה כל כך קשה, אבל זה עובדה שאני צריכה לקבל על עצמי, ולהכין את עצמי נפשית בשביל זה, בשביל היום שבו העולם שלי מעולם לא יהיה ריק יותר. אני אדישה לחיים האלה. לא איכפת לי מהלימודים, מאיך שאני נראית, [שאלו הדברים שעניינו אותי עד לפני יומיים]. לא איכפת לי מכלום. אמא שלי חיה עם המחלה זו שנה שלישית נדמה לי, ומשום מה אני מרגישה שזאת הקלה בשבילה, לדעת שעוד מעט הסבל הזה בתור חולת סרטן יגמר. אני לא יודעת מאיפה הוצאתי עכשיו את כל זה, כי לא קל לי לדבר על זה. אני ממש אודה לכן אם תשתפו אותי בחוויות שלכן, ואם יש מישהי עם מקרה דומה לשלי אני ממש אשמח לשמוע. תודה למי שקראה.

 

[Storm131]

narcothic thrust

כל כך מצטערת לשמוע שזה המצב.את כל כך צעירה וכבר עוברת דברים קשים.מי יתן ויקרה איזה נס לאימך.לפחות העובדה שיש לך דודות תומכות מעודדת.אני איבדתי את אמי בגיל -11 ולא זכיתי לתמיכה,כך שנראה לי שאהבה של דודה טובה יכולה לתת המון.ברור שאיבדת עניין בהכל.אגב,מישהו מטפל במצב הנפשי שלך?את הרי תלמידה.תמשיכי לשתף אותנו ,אני איתך.

 

[Narcothic Thrust]

קוראים לי יעל../images/Emo13.gif

ואני הולכת לפסיכולוג בעוד יומיים... תודה לך

 

[Storm131]

יעלי יקרה

אני שמחה לשמוע שתתחילי טיפול.חשוב שתרגישי בנוחות עם המטפל או המטפלת וחשוב שתרשי לעצמך להוציא הכל.מאחלת לך רק טוב.

 

[gitta]

תפתחי את תיבת המסרים שלך

תראי מה כתבתי לך. איחולים הכי טובים לך ולאימך האהובה. ממני גיטה.

 

[איחוד האחת]

ליעל היקרה

עצוב מאוד לקרוא את דברייך ומזדהה עם רגשותייך גם מכיוון של ניסיון אישי. איבדתי את אמי בגיל 15 וזוכרת את הימים, כימים עצובים וקשים מנשוא, אך העובדה שיש לך דודים ודודות ותמיכה משפחתית חשובה מאוד. הבחירה בטיפול פסיכולוגי היא ללא ספק משהו חכם ונכון עבורך בתקופה זו ואם תתייחסי אליו בפתיחות ושיתוף, הדבר יועיל לך בהמשך חייך. אז קחי זאת ברצינות ושתפי פעולה. חשוב שתרגישי חיבור אל המטפל או המטפלת דבר שיאפשר לך להיפתח ולגעת ברגשותייך האמיתיים דרך הטיפול. שתפי מישהי קרובה לך ברגשותייך (חברה, דודה וכו'). יכולה רק לספר לך שבסופו של דבר מתגברים ואני בטוחה שתצליחי לגבור על הימים הקשים הללו הנראים לך ודאי כיום כסוף העולם, ואכן מבחינה מסויימת הם כאלו מבחינת התחושה והרגשות הנלווים. אך מקריאת הדברים שכתבת אני קולטת שמדובר בנערה בעלת חוסן נפשי ובגרות אשר למרות הכאב והצער הרב הנמצאים כרגע בעולמך, מצליחה לכתוב בצורה כה בהירה ונבונה. איבדתי את אמי לאחר כ 5 שנות מחלה (סרטן שד) וכמוך, גדלתי רוב הזמן רק איתה (אבי נפטר כ 10 שנים לפניה).לצערי המשפחה, במקרה שלי היתה קטנה מאוד, דבר שחסר לי. היו ימים קשים וכל כך מבינה את הרגשתך כיום, אך הצלחתי לבנות את חיי ולהקים משפחה חמה. בטוחה שגם לך יש את היכולת להתמודד, ועצם ההכנה הנפשית שלך ויכולתך לראות את הדברים בצורה כה מדהימה יועילו לך ללא ספק. בטוחה שנכונים לך עוד ימים אחרים, טובים יותר (גם אם כרגע קשה לדמיין כאלו...) שתפי אותנו ברגשותייך וננסה לעזור לך ככל שנוכל, כולנו כאן חווינו אובדן אם וכל אחת מאיתנו בדרכה מצאה את הדרך להמשיך, מצידי אשמח להעניק לך מניסיוני ובטוחה שכולן כך. היי חזקה. שולחת לך כוח אהבה ו

 

[איחוד האחת]

ועיקר שכחתי

כל שאפשר לאחל לך ולאמך.

 

[סְקָאלִי]

ברוכה הבאה, יעל! ../images/Emo39.gif

לעתים אנשים שאיבדו את יקיריהם שואלים עצמם מה עדיף - לאבד אותו בשניה , מבלי הכנה מוקדמת, אך גם מבלי הסבל שכרוך בענין, או לעבור תקופה יותר ארוכה, שבה אפשר להתסגל לאובדן, ואולי גם להיפרד, אך מאידך כרוכה בד"כ בסבל לחולה ולמשפחתו. כמובן שאי אפשר להשוות בין סוגי סבל - כל סבל כואב, וקשה לומר על סוג מסוים של אסון שהוא 'טוב יותר' מסוג אחר. מה שאפשר לעשות בחיים, ככלל, זה לפחות בזמן נתון, לעשות את המיטב שיכולים. הנה אמא עדיין איתך, ואת עדיין יכולה לדבר איתה, ולהתייעץ בה, ולדבר קצת על העתיד, ולהיות איתה עד כמה שאפשר, ולחבק אותה, לפנק אותה ולהראות לה את אהבתך, ולספוג עוד כמה שאת יכולה מאהבתה. אז יעל, חיבוק גדול מאיתנו, וברוכה הבאה. אנא ראי את הפורום הזה כמקום שאת יכולה להגיע אליו ולפרוק בו את כאבייך. צפויה לך תקופה לא קלה, את זה את יודעת. אנחנו כאן, וננסה לסייע - גם אם וירטואלית - כמיטב יכולתנו. סקאלי

 

[Narcothic Thrust]

../images/Emo24.gif../images/Emo51.gif

אתן ממש מקסימות

אני אחזור לפה אחרי בצפר [חייבת לעוף

] צ'אוו

 

[חולפת2]

יעל,ממש לא יודעת מה יותר קל.

להתכונן מראש? לקבל את ה"בום" ככה פתאום? צר לי על שעובר עלייך,תהיי חזקה(כמה קלישאתי,אני יודעת),שולחת לך

.

 

[snirliat]

הי לכם

אני יודעת מה את מרגישה לפחות יש לך דודים שמנסים לעזור לאמא שלי יש 2 אחיות ואח וכשהיא נפטרה (היא השניה) המשפחה ניתקה את הקשר לאט לאט ואפילו יש לי דודה אחת שהיא ממש מתכחשת לקיומי ולאחי אז קחי את העזרה בידים מושטות כי את תצטרכי את זה קשה מאוד לעבור את זה כשמנתקים אותך מהמשפחה שולחת לך כוח להתגבר תהיה חזקה

 

[מיכל של הכוכבים]

גם אצלי אותו הסיפור עם המשפחה

המורחבת אני קראתי לזה המכה שאחרי.

 

[סְקָאלִי]

במשפחה המורחבת שלנו ההתכחשות,

וההתנתקות התחילו הרבה קודם. ואני מדברת על אחים ודודים. קשה לאנשים להתמיד לאורך זמן לבקר אדם שחולה. כואב.

 

[Storm131]

מכת המשפחה המורחבת

מעניין שגם אצלינו זה קרה.כשאמא היתה היינו משפחה מאוחדת וחמה ,אחרי מותה פרצו סכסוכי כספים והכל התפורר.במקום שיתמכו בנו הכל התדרדר.

 

[סְקָאלִי]

נו, רק אחרי מותה...

בציניות אומר: זה טוב. אצלנו זה היה עוד תוך כדי מחלתה. אמנם תקופת מחלה ארוכה, אבל זה קרה די סמוך להתחלה. קרו דברים שממש לא נעים לי לכתוב עליהם. אני רק יכולה לומר היום, שבשבילי יש היום שני דברים מהותיים: משפחה גרעינית, וחברים. אם יש לי קשר טוב עם מישהו מהמשפחה המורחבת - אני מתייחסת אל זה כאילו זה אקראי, כמו שמוצאים חבר טוב. אין לי שום ציפיות היום מהמשפחה המורחבת שלי.

 

[anati4]

-visited here - to say i love you

hi skali i entered and read what you wrote here about friends... as your friend - i just want to say you are very very important to me and i am happy you are part of my life ag

 

[S u n n y 1]

גם אצלנו אותו עניין

כל הקשר עם המשפחה של אימי נותק. חוץ מפעם בשנה, באזכרה של אימי, אני לא רואה אותם ואין בינינו קשר. לפני שבוע הייתה לי שיחה די נדירה עם אבא שלי, בה ניסיתי לברר איתו למה הדברים קרו ככה. כנראה שבאמת היה קשה לכולם להתמודד עם המחלה הארוכה של אימי. כנראה שיש משברים שמאחדים אנשים, או שמפרקים את כולם לחתיכות.

 

[gitta]

זה באמת כך סאני

משבר או שהוא שובר (כשמו כן הוא) את האדם או שהוא מחשל אותו. You either bake or break אומרים האנגלים, או שאת נאפית או שאת נשברת. לא תמיד צריך לזקוף את התופעה לחובתם של האנשים השבורים, ובטח שלא לזכותם, אלא שיש לזכור שזה סימן של חולשה, לא תמיד רוע לב. ייתכן שבמשך הזמן הם ישתנו לטובה, בינתיים ההפסד הוא גם שלהם. מאחלת לך ולכל הבנות פה שבת רגועה ונעימה.

 

[S u n n y 1]

סימנים של חולשה...

קצוות רבים אצלי לא סגורים בגישה שלי לדברים רבים שקשורים לאובדן שחוויתי. אני יודעת שזה עניין של זמן ומקבלת את זה בהבנה, בניגוד לאיך שהחמרתי עם עצמי בעבר. אני חושבת על כל המשפחה של אימי, על כמה שהיינו זקוקים לה, במשך 8 השנים שאימי הייתה חולה וגם לאחר מותה. הרגש העיקרי שעולה בי לצערי הוא כעס. המעבר למצב של הבנת וקבלת החולשה שלהם עדיין לא שלם אצלי. אני מניחה שברגע שאני אצליח להפנים את זה מבחינה רגשית ולא מבחינה הגיונית אז באמת יוקל לי. שבת שלום גם לך גיטה יקרה

 

[gitta]

תיקון: האנשים השוברים

ולא השבורים חלילה.