ה א ו פ ט י מ י ת
New member
אז זהו...|
התשובה השלילית לא איחרה להגיע!! קיבלתי הבוקר את התשובה המעצבנת הזאת - "אין לי חדשות טובות... לא נורא אולי בפעם הבאה". הרגשתי כל כך טוב החודש הייתי בטוחה שההפריה השניה תהיה גם האחרונה, תכננתי להודות לכל כך הרבה אנשים שעזרו לי, ובמיוחד לכם, תכננתי להגיד המון דברים, אבל התוצאה בסוף שלילית.. את האמת קשה לי, ואפילו קשה לי מאד, אני לא יודעת אם השם שבחרתי לעצמי הוא באמת נכון ברגעים אלו, 3 שנים בציפייה לבקשה המיוחלת מה כבר ביקשנו?? להכנס להריון?.ומסביבי כל כך הרבה נשים בהריון. בעלי היה במתח כל החודש כשהודעתי לו בטלפון הוא פשוט השתתק ולא אמר לי כלום, הרגשתי מה עובר לו בראש באותו רגע, הוא לא אמר כלום, וניתקנו את הטלפון כאילו אנחנו זרים למה למה? זה קורה (הוא מרגיש אשם - בעיית זרע). אני כותבת את המילים ואין לי מושג מה רשמתי, הדמעות חונקות אותי הידיים רועדות לי, אבל אין מה לעשות צריכים להמשיך הלאה, אני לא מתכוונת להתייאש אני חייבת להמשיך הלאה. הייתה תקופה לא מזמן שקראתי על המון בנות הריוניות ושאלתי אם האם יש מחלה מדבקת? ונועם אמרה לי לנגוע במסך,
הייתי בטוחה שזהו גל הריונות וגם אני אהיה בתוכה. ---------------------------------------------------------------------- אז זהו עזרתם לי לפרוק את הכל.... אז שאלה אם אפשר? הבנתי שצריך לחכות חודש לתחילת טיפול, האם נכון הוא ישר אפשר להתחיל טיפול אני אמורה לקבל ב 3/7 והיום התחילו לי קצת דימומים, אני קצת לחוצה מפני שהמחלקה לא עובדת באוגוסט, אז אני יפסיד עוד חודש, ולאחר מכן בדיוק נופלים החגים, אז מה עושים במצב כזה??? אז בהצלחה לכולן. אני בכל זאת נשארת ה א ו פ ט י מ י ת
התשובה השלילית לא איחרה להגיע!! קיבלתי הבוקר את התשובה המעצבנת הזאת - "אין לי חדשות טובות... לא נורא אולי בפעם הבאה". הרגשתי כל כך טוב החודש הייתי בטוחה שההפריה השניה תהיה גם האחרונה, תכננתי להודות לכל כך הרבה אנשים שעזרו לי, ובמיוחד לכם, תכננתי להגיד המון דברים, אבל התוצאה בסוף שלילית.. את האמת קשה לי, ואפילו קשה לי מאד, אני לא יודעת אם השם שבחרתי לעצמי הוא באמת נכון ברגעים אלו, 3 שנים בציפייה לבקשה המיוחלת מה כבר ביקשנו?? להכנס להריון?.ומסביבי כל כך הרבה נשים בהריון. בעלי היה במתח כל החודש כשהודעתי לו בטלפון הוא פשוט השתתק ולא אמר לי כלום, הרגשתי מה עובר לו בראש באותו רגע, הוא לא אמר כלום, וניתקנו את הטלפון כאילו אנחנו זרים למה למה? זה קורה (הוא מרגיש אשם - בעיית זרע). אני כותבת את המילים ואין לי מושג מה רשמתי, הדמעות חונקות אותי הידיים רועדות לי, אבל אין מה לעשות צריכים להמשיך הלאה, אני לא מתכוונת להתייאש אני חייבת להמשיך הלאה. הייתה תקופה לא מזמן שקראתי על המון בנות הריוניות ושאלתי אם האם יש מחלה מדבקת? ונועם אמרה לי לנגוע במסך,
