אז זהו....היא הגיעה

[מיקי 2]

אז זהו....היא הגיעה

הבוקר בשעה 6:00 המכשפה, היא העירה אותי עם כאבי בטן חזקים, כך שיהיה ברור שהיא כאן ועכשיו, כמו כל חודש בדיוק בזמן. לא בכיתי, למען האמת, די ציפנו לה החודש, אבל בכל זאת הייתה אופטימיות זעירה. הרגע הבוס שלי קרא לי ל"שיחה" ושאל האם הכל בסדר כי אני נראת לו עייפה וטרודה בזמן האחרון, מה שנכון. אבל לא סיפרתי, רק אמרתי כי אני סובלת מאיזה בעיה, אבל זה בטיפול. מה אתן אומרות בעבודה?? אני כ"כ עייפה, אני חושבת שלא ישנתי טוב כבר כמה שבועות, יש לי חולומות מטורפים ואני מתעוררת מוקדם מאוד כל בוקר, מה עושים? כולי תקווה שהביוץ הבא יביא עימו טובות. אני.

 

[רוצה עוד 1]

מצטערת איתך על בואה

הבאסה כל כך מוכרת! גם אני כמעט שלא ישנתי בשבועיים של ההמתנה. מייד אחרי שהמכשפה הגיעה המתח ירד וחזרתי לישון היטב. אני סיפרתי בעבודה. זה מאוד תלוי בנפשות הפועלות. אין עצה אחת שמתאימה לכולם. אם הרגשת שמתאים לך יותר שלא לספר - אל תספרי. המון הצלחה לסיבוב הבא!

 

[karin123]

גם אני סיפרתי

בעבודה (לחלק מן האנשים). זה מקום עבודה קטן יחסית ומרגישים כשמישהו לא נמצא. אצלנו גם יש הרבה נשים אז כולן מכירות את הבעיות מחברות. אני חושבת שלספר או לא זה תלוי בבוס האם הוא אכפתי והאם הוא יידע לא לתת לזה לפגוע בך או בזכויות שלך. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה בפעם הבאה. ואל תשכחי - היום יכול להיות היום הראשון של ההריון הבא שלך.

 

[אפרת12]

מצטערת על ה../images/Emo58.gif

אבל לפחות היא באה בדיוק בזמן ולא עובדת עלינו. אני לא יודעת מה נכון לעשות מבחינת העבודה - זה מאוד אינדיבידואלי. אני הודעתי לבוס שלי שאני מתכננת (כשעוד לא ידענו שיש בעיות), ויידעתי אותו על הטיפולים. אפילו דחינו התחלה של פרוייקט כדי שזה לא ייפול על השיא (שאיבה+החזרה+המתנה). אני חושבת שאם הבוס הוא אפילו קצת בנאדם - עדיף לספר לו. זה מאוד מקל על החיים.

 

[limordc]

גם אלי היא הגיעה עכשיו...

אבל זה לא הפתיע אותי.. מיום ראשון אני כבר רואה את הכתמים החומים המגעילים האלה שמסמלים לי שהמחזור קרב ובא.. ובדיוק שבועיים ויום אחרי הכוריגון. מיום ראשון אני בלי מצברוח (למרות שאומרים שכתמים יכולים להעיד על השתרשות אבל אני יודעת שאצלי זה לא כך..)ואני רק רוצה שהיא תגיע כבר כדי לא להיות במתח הזה כל כך הרבה ימים.. זה נורמלי לראות כתמים חומים מהיום ה- 9-10 אחרי ההזרעה? ולמשך 4 ימים? כבר אין לי כוח להיות עצובה, אני חושבת שאני לא עצובה- אבל אם כך למה יש לי דמעות בעינים כשאני כותבת את זה????????

 

[אפרת12]

הגיעה או לא הגיעה ?../images/Emo12.gif

אני יכולה להגיד שאת בהריון כל עוד לא הוכח אחרת. אני מניחה שאם תשתכנעי בזה - יהיה רע מאוד אם היא תגיע. אבל - לא הגיע בדיוק הזמן לעשות בדיקת דם ולגמור עם הנד-נד? אני לא יודעת אם זה נורמלי לראות כתמים חומים או לא ובהשוואה למה, אני רק יודעת שאני רוצה לשלוח לך

גדול ובעיטה בישבן לכיוון בדיקת דם. ובכל מקרה -

 

[limordc]

המכשפה הגיעה אלי ובגדול

לצערי אי אפשר לטעות בזה..

 

[אפרת12]

../images/Emo7.gif../images/Emo5.gif

 

[limor1975]

אני גם התעוררתי בשעה 05:00../images/Emo5.gif

עם כאבים משהו משהו..... את התשובה השלילית קיבלתי כבר ביום שישי אבל בגלל התמיכה שקיבלתי מהאוטרוגסטן לקח קצת זמן עד שההורמונים ירדו... משתתפת בצערך על בואה של המרשעת, והלוואי שלא תופיע אצל כולנו לפחות 9 חודשים....... הקרובים!!! בהצלחה במחזור הבא.

 

[פפושקי]

מיקי יקרה!

אוף, אני מבינה אותך כל כך. טוב שציפית לה והיית רק אופטימית זהירה. אני בעבודה לא אומרת כלום - אומרת בדיקות, הכל בסדר ושהענין בטיפול(בטח חושבים שאני חולנית משהו פחד, מפני שגם מעירים לי על המשקל ועל כך שאני חיוורת...) אולי תצאו לחופש קטן את והחצי השני שלך? תאגרי כוחות לסיבוב הבא.... נשיקות פפושקי

 

[מיקי 2]

תודה פפושקי

בעבודה מעירים לי בעיקר שאני נראת עייפה כל הזמן, אבל מה אני יכולה לעשות, אני לא מצליחה להירדם והמחשבות עושות את שלהם, אני כ"כ עייפה. חברה שאלה אותי מה קורה, עם עדיין לא בא לי ילד וכדומה....? אז פיתחתי לי מנטרה ואני תמיד אומרת "כל דבר בזמנו-הלחץ אינו בריא" או המעודף עלי "יש לי מספיק חמה אחת שנכנסת לי לביציות, אין מקום לעוד". רצינו לצאת לחופש בעוד כמה שבועות, לטוס לחו"ל עם חברים, אבל עכשיו לצערי זה לא מסתדר עם התאריכים שלהם, הם לא יודעים על הטיפולים, כך שזה שוב מתבטל, אבל מה לעשות... המטרה מקדשת את האמצעים, לא?? שולחת לך נשיקות והרבה אהבה, תודה אני.

 

[פפושקי]

אני בכל אופן חושבת שאת צריכה

לצאת לחופש ודחוף! אולי זה לטובה שהחברים שלכם לא יכולים לצאת איתכם... אולי כדאי לצאת לבד ולנקות את הראש ולהחזיר עטרה ליושנה לזוגיות שעוברת טלטלות? בקשר לחברות - אני לחברות הטובות שלי סיפרתי, אבל לאנשים בעבודה וסתם חברות רחוקות אני נותנת את אותן התשובות כמו שלך (למרות שבמקרה שלי חמתי לא נכנסת לי לביציות אלא דווקא בעלה

) באיחולי הצלחה וחג אהבה שמח

 

[נועם@בת]

שתשרף המכשפה ותתלה בכיכר העיר

מצטערת שהיא הגיעה בסוף

איכשהו תצליחי ללמד אותה בקרוב שהיא צריכה ללכת ולא לחזור במשך שנה

קודם כל אני מציעה לך לנסות דרכים כדי להרגע. עלי עובד רסקיו רמדי. כמה טיפות מתחת ללשון כמה פעמים ביום ואני אדם מאושר וחסר דאגות

אבל אם לא, נסי להתפנק עם איזה עיסוי טוב, או אפילו יומיים חופש, זה יחזיר אותך למסלול נורמלי. לספר או לא לספר- זאת שאלה די קשה. קודם כל תחשבי אם בא לך בכלל לספר ולשתף. אני סיפרתי רק אחרי שהזריקות שפכו לי ת´מנוע וגרמו לי להעדרויות. הרגשתי שאני צריכה להסביר לאחראי על המערכת (אני מורה) למה אני מבריזה לו כל הזמן. אחר כך, אחרי שהתרגלתי בפורום לספר ולפרט כל פיפס, זה כבר הפך טבעי לספר הכל לכולם, ומאוד הקל עלי שאני לא צריכה לשמור שום סוד. עצם שמירת הסוד דורשת המון אנרגיה, דוקא בימים שאת מרגישה מרוקנת ומיובשת. ומצד שני, אם את רק בהתחלה- ממילא תכנסי להריון בפעם הבאה, אז בשביל מה להכניס את כולם לחצוצרות שלך? אני חושבת שרוב אלו שסיפרו הרגישו הקלה, ומצד שני הזמינו את האחרים לחגוג להם בחצוצרות ולהציק בענין. כך שגם אם את מספרת, תשתדלי לפחות בהתחלה שזה יהיה למספר אנשים מצומצם, ותבקשי שישמרו על הפרטיות שלך. ותזכרי משהו חשוב- היום הראשון של הוסת נחשב ליום הראשון של ההריון

נועם