אז והיום

איה ה

New member
אז והיום

אז --- היא הייתה ילדה, 13-14. הוא היה ``מבוגר``, משהו כמו 17. הוא היה ה-חתיך של השכבה. היא נראתה טוב, מבוגרת לגילה. היא הייתה ביישנית, אולי זה היה הגיל. הוא היה מלא ביטחון עצמי. הוא עבד במזנון בקאנטרי. היא הייתה מנויה. נכנסה בביישנות לקנות שתיה. סקר אותה מכף רגל ועד ראש. היו לה חברות בשכבה שלו. הוא שאל אותן עליה. הוא שלח מסרים כל הזמן. היא הרגישה שהיא מאוהבת. היא חשבה שהוא גדול עליה. הוא לא התייחס לפער הגילאים. היא החסירה פעימה בכל פעם שראתה אותו. הוא שמר על פאסון. הוא ניסה לתפוס את מבטה. היא כבשה מבטה באדמה. הוא אמר: היי, אפשר להגיד שלום. היא אמרה שלום והלכה. היום ---- היא בת 28. הוא... עדיין בן 17. היא נראית טוב. הוא... כבר לא נראה. היא צברה ביטחון. הוא... כבר לא זקוק לו. היא לא מנויה לקאנטרי. הוא... כבר לא עובד שם. היא נשואה. הוא... כבר יישאר רווק. פעם הגילאים ביניהם הולך וגדל. היא חיה. הוא... כבר לא. איה.
 

ללה ה

New member
היום

אוחית יקרה, היום - מאוחר מדיי לחבק אותך? אומרים שאף פעם לא... מחבקת אותך ללה
 

קרני

New member
עדיין...

בהתחלה חשבתי שמדובר במשהו פמיניסטי משובח להחריד, אבל אז פתאום ההבנה הזאת.... כמה איום... יש עדיין את הזכרון הזה שלא מרפה... יש עדיין דמעה, יש עדיין חיוך... יש עדיין אהבה בחיים...
 
למעלה