אז הנה הבעיות שלי...

אז הנה הבעיות שלי...

בואו נראה- בעיה ראשונה - אני בצבא. די נחמד שם, מלבד העובדה שטוחנים אותנו למוות (כמאמר השיר של אהוד מנור - כל הזמן צנחן, כל הזמן נטחן...), וחוץ מזה, מאז שהגעתי לצבא, לא הצלחתי לכתוב אף מילה (לפני זה היה לי מין מנהג שכזה, לפרסם סיפורים באינטרנט), ואיך אפשר בלי להוסיף לזה פרידה נפלאה (הפרידה הייתה ברוח טובה ומהסיבות הנכונות, אבל זה עדיין מדכא לדעת שאין לך אף אחד להתקשר אליו.) סוף. סוף שלך לפני סוף שלי, סוף שלך, סוף.
 

צימעס

New member
רוצה רעיונות לפתרון, או רק אמפתיה?

טוב, על מי אני עובדת. אני רוצה להגיב בעצה
דף ועט. לכתוב. סיפור.
 
שאלה טובה

צימעס זה טעים, אמפתיה זה נחמד, ופיתרון זה מעולה. אבל תסלחי לי שאני די סקפטי.
 

dana2909

New member
סוף זה תמיד התחלה

של משהו אחר... הקלישאות נוזלות ממני על הבוקר.
 
עוד כמה זמן?

זה הכי חשוב! עוד לא קם המנייק שיעצור את הזמן!!! שיעבור מהר. אתה מריח ריח שרוף? עוד יום נשרף! אם הזמן הוא הרופא הטוב ביותר למה הוא הורג את כל המטופלים שלו?
 
למעלה