אז הנה אני שוב

[jul6865]

אז הנה אני שוב

עבר הרבה זמן עד שכתבתי משהו...... הייתי ועדיין במצב רוח על הפנים מכל הבחינות ובעיקר מהמצב הבטחוני.... אני יודעת שאסור לי אם יש לי בריאות, פרנסה ושקט בבית אבל בכל זאת כל המצב הנוכחי מפחיד אותי בטירוף.הייתי הרבה בבית בגלל מחלות של הילדים ולכן פניתי לאוכל....הרסתי את כל מה שעבדתי עליו בערך חודשיים ועליתי בערך שני קילו..... אין לי חייל עדיין ורק חברים שלי מהפורומים יש להם חיילים שנשלחו למלחמה אבל מפחידה אותי העובדה שלא יודעים למה נתעורר כל בוקר.... כמה נפגעים,כמה פצועים,כמה טילים,איפה ייפלו.... אני נכנסת כל יום יותר מפעם אחת וקוראת את הכל אבל לא היו לי כוחות לכתוב..... אולי יהיו כאלה שיגידו:מה את מדברת?למה אין לך כוחות? מה חסר לך?אין לך דאגות.... נכון...ברון השם אין לי דאגות אבל על הרגשה אי אפשר להתווכח אי אפשר לומר אל תרגישי כך... אין בזה שליטה.... עוד מעט אצא לעבודה אחרי כמעט שבוע שלא הייתי אני נוסעת עד בית הספר לישיבה של שעתיים...30 ק"מ כל כיוון חבל על הדלק והזמן שלי אבל אלה הוראות המנהל....מה לעשות.... אז לכולנו ובמיוחד לתושבי קו העימות: תהייו חזקים ותאמינו שבקרוב מאד זה ייגמר בטוב. אוהבת אתכם מאד,ג'וליאנה

 

[יומטוב5]

גם אני לחוצה

ומבינה אותך מאד איאפשר להרגשה איך להרגיש והמחשבות שרצות בראש הגיוניות או לא עדין שם ודיאטה נשארת רק במחשבה במציאות אני מחפשת את המתוק נראה לי שהחזור עליה ביותר הצלחה ב6 אחרי המלחמה המשיך לבקר כאן תשמרו על עצמכם אוהבת יום טוב