אז הייתה הפגנה,

[~n~]

אז הייתה הפגנה,

והיו שלטים, והיו סטיקרים, והיו סיסמאות והיו תמונות מזעזעות, והיו פליירים, והיו חברי כנסת ואנשים נורא חשובים אחרים, והיו מפגינים, והיתה התעניינות והיו תחפושות שונות ומשונות, והייתה תקשורת, והיו גם מתנגדים (אני ספרתי שניים) והיו קצת וויכוחים והיו נאומים והיו סקרנים. והיו את העיניים העצובות של מאליש מתבוננות בכולם מהשלט הענקי, כאילו עומדות לבכות בכי מר, וכאילו שואלות את כולנו: "נו? הצלחתם? מחר אני יוצא? מחר תשחררו אותי?" במין תקווה כזו, כאילו אנחנו האור היחידי שלו. ואני שואלת את עצמי, האם השפענו? האם באמת הצלחנו? האם העיניים העצובות הבוהות האלה התלויות באמצע העיר הצליחו להשפיע ולו במעט על האנשים הנוגעים בדבר? "מדינה שלא יודעת לטפל בחיות שלה, יש לה גם בעיה חמורה בלטפל באנשים שלה". N