אז היום בדיקת בטא
ואני מחזיקה חזק לא לבכות. עשיתי בדיקת ביתית בבית לפני שהלכתי ויצא שלילי. כל השבועיים האלה ניסיתי מאוד להיות רק אופטימית וגם אם בלב קצת פחות לפחות במילים לא הוצאתי את זה.
אבל עכשיו אני עומדת לבכות. אני אפילו לא מצליחה לחכות לתשובה רשמית כי בתחושה שלי הדמעות משתלטות.
אני מטבעי לא אדם אופטימי כל כך וזה משחק נגדי מאוד עכשיו. מרגישה שאני נחנקת מכל המעמסה הרגשית הזו.
האם אתן משתמשות בשירותי עובדת סוציאלית של המחלקה בבית חולים? או פסיכולוג?
ואני מחזיקה חזק לא לבכות. עשיתי בדיקת ביתית בבית לפני שהלכתי ויצא שלילי. כל השבועיים האלה ניסיתי מאוד להיות רק אופטימית וגם אם בלב קצת פחות לפחות במילים לא הוצאתי את זה.
אבל עכשיו אני עומדת לבכות. אני אפילו לא מצליחה לחכות לתשובה רשמית כי בתחושה שלי הדמעות משתלטות.
אני מטבעי לא אדם אופטימי כל כך וזה משחק נגדי מאוד עכשיו. מרגישה שאני נחנקת מכל המעמסה הרגשית הזו.
האם אתן משתמשות בשירותי עובדת סוציאלית של המחלקה בבית חולים? או פסיכולוג?