אז בשל חיבתי העזה לצילום

[אבח"י]

כמה תמונות שזכו ל- "פוסטפרודקשן".

 

[שיח סלימאן]

כמה תמונות שזכו ל- "פוסטפרודקשן".

סחתיין על התמונות.

איפה צולם ?

 

[אבח"י]

סחתיין על התמונות.

איפה צולם ?

זה אוסף אקלקטי ממקומות שונים בעולם. יפן, צרפת, פולין, רודוס

 

[סופהו 1]

זה אוסף אקלקטי ממקומות שונים בעולם. יפן, צרפת, פולין, רודוס

כבר כתבתי פעם ואני חוזרת וכותבתת- הכי הכי, אהבתי את הכחולה.
הזכירה לי (להבדיל) את זו מלה-בוקריה בברצלונה.








אפרופו איפה- תודות לחיפוש זריז בגוגל אפשר לדעת איפה צולמו. לשמחתי, מצאתי גם את הפרח מחומר והתוודעתי אל עוד עבודות "וואו". https://www.yodgallery.com/en/copy-of-en-artist-murata-1
תיהנה/ו

 

[קלייטון.ש]

פעם היו דוחפים שעונים בכל דבר, שקשור למדידת זמן ובמיוחד כשהוא לא קשור.
סבתא שלי היתה אומרת שזה קיטש.
לא הייתי בטוח אם היא מתכוונת למחמאה או לזלזול, ואצל סבתא שלי גם היום אני לא בטוח.
מה שכן אם דוחפים שעון איפה שהוא לא שייך, שיהיה ענתיקה. כי הדיגיטלים זה באמת לא מתאים.

 

[אבח"י]

פעם היו דוחפים שעונים בכל דבר, שקשור למדידת זמן ובמיוחד כשהוא לא קשור.
סבתא שלי היתה אומרת שזה קיטש.
לא הייתי בטוח אם היא מתכוונת למחמאה או לזלזול, ואצל סבתא שלי גם היום אני לא בטוח.
מה שכן אם דוחפים שעון איפה שהוא לא שייך, שיהיה ענתיקה. כי הדיגיטלים זה באמת לא מתאים.

אתה יודע, במוזיאון שם היו שעונים כחלק מובנה בתמונות שתלו על קירות.

 

[סופהו 1]

פעם היו דוחפים שעונים בכל דבר, שקשור למדידת זמן ובמיוחד כשהוא לא קשור.
סבתא שלי היתה אומרת שזה קיטש.
לא הייתי בטוח אם היא מתכוונת למחמאה או לזלזול, ואצל סבתא שלי גם היום אני לא בטוח.
מה שכן אם דוחפים שעון איפה שהוא לא שייך, שיהיה ענתיקה. כי הדיגיטלים זה באמת לא מתאים.

פשוט מאוד
אם היא אהבה קיטש, זו מחמאה.
אם היא תיעבה, זלזול.
יש לך דרך לברר?


אפרופו קיטש, גם הבובה החתולית, כשלעצמה, נחשבת קיטש.
ומה קרה? גם לה דחפו שעון (ואני מכירה מישהי, שבגיל 6 או 7,
קבלה משהו כזה במתנה ואחרי שאמרה תודה, באה בפרצוף חמוץ ושאלה אם אפשר להחליף, כי היא לא אוהבת את הדמות (צודקת וכמובן שהחליפה).

 

[קלייטון.ש]

יש לך דרך לברר?

סבתא שלי היתה סוציאליסטית, מארקסיסטית, אתאיסטית קיצונית (אבל לא מאלה עם ה"אבולוציה אבולוציה"). היא היתה פמיניסטית רדיקלית הרבה לפני שהפמיניזם הרדיקלי נולד (והיא היתה פמיניסטית אמיתית ושפויה, לא כמו ההזויות שיש היום).
מה שאני זוכר מהבית שלה הם בעיקר מאות ספרי הפילוסופיה. כתבים של לנין, מארקס, ניטשה בשלוש שפות, כל שפינוזה. קאנט וכל אלה.
והכל היא קראה והבינה והיתה מדברת איתי עליהם. בגיל 7 נדרשתי לקרוא את הקאפיטל (לא הצלחתי).
היא היתה חריפה וחדה, וצינית וסרקסטית. בשביל לזהות אם היא מתכוונת למה שהיא אומרת היית צריך להיות מלומד וחכם.
והיא גם גידלה אותי, כשההורים שלי סולקו מהקיבוץ כי היו זוג מעורב, היא באה אחריהם לת"א כי ידעה שהשיקסה הזו לא תדע לגדל את הנכדים שלה, ושזה יהיה התפקיד שלה. והיא צדקה.
לא זוכר בבית שלה חפצים משולבים בשעונים. לא היו שם למיטב זכרוני חפצים בכלל. מינימליזם עידנים לפני שהמינימליזם הרים ראשו.
לאור כל זאת אני לא יודע מה באמת חשבה על שעונים שמשולבים בכל דבר.