אז בהחלטה של רגע

[september]

אז בהחלטה של רגע

היום, יצא שנפגשו כמה חברים על הים. זו היתה חבורה שהיתה מורכבת מכאלו שיכולים להרשות לעצמם להיות בים בשעת בוקר מאוחרת ומכאלו שלא יכולים לעצמם שום דבר מלבד חוף ים שלא עולה כסף… האוויר הזה שבא בקונטרסט כל כך גדול לקור המקפיא ששרר כאן עדיין רק לפני מספר ימים, דומה ומשגע את כולם… המון חיוכים.. המון שלווה עצלנית ומנומנמת.. ואז דיברו על אהבה. וגיא שבהה באיריס במבט מלא משמעות קרא לה הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם… וזה מסתבר שלפני שש שנים קרא לחדווה באותו הכינוי בדיוק… איריס לעומת זאת הסכימה שהיא באמת דבר טוב אבל לא היתה כזו חד משמעית לגבי גיא. אמרה שמעדיפה דווקא לחשוב על עצמה כעל הדבר הטוב ביותר שקרה לה. אורי הציץ דווקא עלי בהסמקה ואמר שלפעמים דברים טובים נופלים לנו מתחת לאף אנחנו לא משכילים לראות אותם והולכים דווקא נורא רחוק לחפש אותם בזמן שהם ממש כאן לצידינו.. ורד שהיתה פעם החברה של אורי ובסוף התחתנה עם החבר הכי טוב שלו אמרה לו שהוא צודק והחליפה עם בעלה חיוך שרק הם מבינים אותו.. בסוף כולם הסכימו שבלי אהבה אנחנו לא באמת מאושרים ובזמן שיש לנו אותה היא כל כך טובה שנסכים לעבור מסכת ייסורים שוב שוב רק בשביל הרגעים הטובים שיש לנו כשהיא מגיעה אלינו. האמהות שבינינו השוו את העניין ללידה שעם כל הכאב וצרחות ה"מה עשית לי יא בן ז.." הן יחזרו על אותו התהליך שוב כי זה פשוט שווה את זה. השמש עמדה מעלינו כתומה ובוהקת ופתאום התחילה לנשב גם קצת רוח.. ואז שאלתי אם יש כזה דבר נפש תאומה. ואם מוצאים אותה אז לוותר עליה או לא? ענו לי שכן. חלק אמרו שעוד לא מצאו אותה. אלו שלא מצאו אותה הצהירו בחגיגיות שביום שימצאו אותה יידעו. ושביום שימצאו אותה לא יתנו לה ללכת. אלו שנמצאים בפרק ב' בחיים שלהם היו מעט יותר זהירים ואמרו שכנראה יש יותר מנשמה תאומה אחת. לראיה הבחירות השניות שלהם בחיים. והיו גם ציניים שאמרו שהכל קשקוש שמקורו במסע של שכנוע עצמי ונסיבות וטיימינג ומה לא. ואז הבנתי שיכול להיות גם שמי שאנחנו חושבים שהוא הנפש התאומה שלנו רואה בכלל במישהו או מישהי אחרת את הנפש התאומה שלהם.. ושאלתי. והיתה שתיקה. ואז היתה הסכמה כללית שאם יש הוא ויש היא ושניהם רואים זה את זו כנפש התאומה שלהם אז זה כאילו לגעת באושר. ואז שאלתי מה קורה אם באמת מוצאים ובכל זאת לא נוגעים באושר אלא רק בחלקים ממנו. ומה כל אחד מוכן באמת לתת מעצמו כדי לגעת באושר. ולא נעניתי.

 

[ציפורדרור]

נתינה ללא תנאי וללא חשבונות

האהבה לא תלך ממך לשום מקום אם תחליטי שהיא נמצאת בתוכך. תתחילי להרגיש אותה מבעבעת ממך, ולא רק כלפי בן זוגך אלה כלפי כל הסובבים אותך. והדבר הכי חשוב מהכל - זו צריכה להיות אהבה ללא תנאים וללה דרישות וללא חשבונות מצידך. לא קבלת תשובה לשאלתך - "ומה כל אחד מוכן באמת לתת מעצמו כדי לגעת באושר. ולא נעניתי" על פי השקפת עולמי- אם תלכי עם העיקרון שאת נותנת את חלקך לאושר והחלק שלך בנתינה הוא 100% (ולא פחות !)- זו הנגיעה באושר !! אם עדין לא חווית דרך זו אם חווית דרכים אחרות למציאת האושר -והתאכזבת כאן ורק כאן ישנו האושר אושר הנתינה ללא גבול וללא חשבון אני מזמינה אותך לנסות דרך חדשה לחייך ותראי שתצליחי זו לא תאוריה אלו הם החיים האמתיים דרך צלחה

 

[system 1]

נפש תאומה ...

אמת או אגדה? שאלת חכ_מים או ת_מים ? ספטמבר, לא משנה מה התשובה, האמת טמונה אי שם בנשמה, אשרי המאמין ..., כי כל עוד והוא\היא מאמינים בקיומה, וחופש בנמצא, אזי חפש תחפשה ..., מה מקורה? אולי, מקורה בבריאה, של איש ואישה אשר יחד נוצרו גב אל גב, שווה בשווה, יחד נבראו ... זוגות זוגות אל התיבה עלו ..., האם נבראו כניגוד אשר יחד הם שלם ..., ולכן, אמרת יפה, "כמה מוכן כל אחד לתת" כדי ליצור את השלמות נותר כמשוואה לא פתורה, אלא לידי חופש הבחירה ..., האם נבראו כשני עופרים כתאומי צביה, ברוחם, במחשבותם ובנשמתם ..., ולכן, לא נותר אלא להיות יחד, ולהרגיש את השלמות במהותה ..., האדם בידו חופש בחירה יותר מכל חיה על פני האדמה, האים באמת בידו ניתנת הבחירה של אותה נפש תאומה, או זיווג, יעוד, לימוד משמים לאותם זוגות אשר בשניים, החליטו את עצמם לקשור זאת אל זה וזה אל זאת? או שמה נפש תאומה, מתגלת היא ונחבאת כתעתועי הלב והדימיון ... ונותר רק סיפורים, שירים וחרוזים לכתוב . . .,