אוי עכברון יקר, מזל שכתבתי את דברי
על דפי האינטרנט, וכך תוכל לחזור ולקרוא בהם שוב, עד שתבין את כוונת המשוררת! זה בסדר גמור להיות מלאה, ויותר מזה אף שמנה. רוב חיי, כמעט עד לרגע זה, הייתי שמנה מאוד, מאוד מאוד. הרבה מעבר למה שאתה בכמה הודעות קודם תיארת כמוגזמת. כי בעיני לא היה מוגזם. חייתי מצויין עם עצמי, ועם רוב הסביבה. מי שלא התאים לו, לא היה בסביבתי. עם כל העשרות הרבות של הק"ג העודפים שהיו עלי, היו לי בני זוג רציניים ומשמעותיים לאורך שנים, ואפילו סטוצים מבחירתי שלי. כל שכתבתי היה, שיש מקומות שם בפסגת האוורסט של הק"ג, שגם אם האשה מאוד מטופחת, מלאת בטחון עצמי וכו´ וכו´, וכזו אני, עדיין לא רצים אחריה גברים רבים ונופלים חלל. רוב הגברים שהתחילו איתי בתקופה זו היו סוטים ברחוב, עם אמירות מלבבות על מה הגוף שלי עושה להם. אל תיקח את אמירתי זו ותכליל. בצד אותם אומללים שאלוהים היכה כבר פעם אחת, היו גם כמה גברים בודדים, קרני אור שכן היו מעוניינים בי, על המכלול שבי, גוף ונפש. עם חלקם התפתחה מערכת יחסים מסוג מסויים, ועם חלקם לא, כמו כל בחורה אחרת, ללא הבדל משקל. אני עשיתי מההשמנה אידאולוגיה דווקא כי רוב החברה ניסתה לדחות אותי כל הזמן על רקע זה, על רקע המראה החיצוני. ואני הפכתי את זה למקצוע להראות לכולם שגם עם עשרות רבות של ק"ג עודפים אני זכאית לחיות את חיי כפי שהם חיים, ואין סיבה להתייחס אלי כחריגה. אפשר לפזז על רחבת הריקודים, אפשר לשים תרמיל על הגב וללכת לכבוש את ההימלאיה, אפשר לצאת מהבית לבתי קפה, תאטרות, סרטים וכו´, גם אם ברוב המקומות הכסאות קטנים עליך. ולצאת וללמוד, ולהתקדם בעבודה, בקיצר, ניסיתי כל הזמן להבהיר לכל הסובבים שתחת מעטה הק"ג אני בן אדם בדיוק כמוהם, ושאין סיבה לדחות אותי או להעליב אותי בגלל שאני שמנה, בדיוק מאותה סיבה שאני לא מעליבה אנשים מכוערים ו/או טיפשים וכו´ וכו´, כי כולנו בני אדם שווים! אז עכברון, תודה על הורדת הכובע, אבל תוריד אותו מהסיבה הנכונה!! מודה, אני דפוקה, אבל בכיוון ההפוך, במקום להפוך לבולמית או אנורקסית, כמו שהחברה רצתה שאיהפך, במקום להיכנע לתכתיבי החברה, כי אז מן הסתם חיי היו קלים יותר, אני צעדתי בגאון ברחוב ובכל מקום עם כל הק"ג שלי! גל
