אז איפה הטעות שלי?

אז איפה הטעות שלי?

היה לי היום טסט,ועשיתי הכווווול כמו שצריך(לגבי הסוד),באמת הכל,ואם לא הייתה משאית ענקית מולי שניסתי לעקוף הייתי עוברת... ואמרתי שהכבישים יהיו ריקים,ושהכל בסדר,וכבר הייתי בטוחה שזה שלי עד שהבוחן קפץ על ההגה.ואני אמרתי "הבוחן יושב רגוע,לא נוגע לי בהגה" אוף. ועוד משהו,כשמרגישים שמשהו כבר שלי,האם זה בסדר להגיד לאחרים כמה אני בטוחה שזה כבר שלי,כאילו הייתי מאוד בטוחה שאני עוברת ואמרתי לכולם שאני עוברת ושהכל יהיה בסדר,יש מצב שאסור לעשות את זה? המשך יום נעים..
 
been there...

אני לפני כל טסט, ובד"כ, אומרת לעצמי שאני באמת נוהגת טוב ואני רגועה בטסט ועושה כל מה שאני יכולה ואני פועלת לפי הסוד וכל העניין הזה כבר הרבה זמן, אבל באמת אני בדרך לטסט החמישי ואפילו שאני באה רגועה לטסטים ובטוחה, משהו קורה.. אני לא רוצה להתחיל להתלונן כי נאי אופטימית בהמשך, ואני יודעת שמתישהו אני אעבור, אבל באמת כשחושבים על זה.. זה די מסריח
 
../images/Emo131.gif

בדיוק מה שהיה לי,וזה נורא מבאס אחרי שהרגשתי שזה כבר היה אצלי זה פשוט נלקח ממני בשנייה... שיהיה לנו בהצלחה בפעם הבאה
 

גור42

New member
המממ... למה אמרת לעצמך שהכבישים יהיו ריקים?

אילו היית בטוחה ביכולת הנהיגה שלך, לא היית מנסה תנאי סביבה נוחים במיוחד לטסט. שימי לב איזה דברים אמרת לעצמך: הכבישים יהיו ריקים. הבוחן יהיה רגוע. הטלת את האחריות על ההצלחה שלך לגורמים חיצוניים, וזה דבר לא טוב לעשות כשמדובר במבחן שבודק את הכישורים שלך. כל הדברים שאמרת לעצמך שידרו ליקום (ובעיקר לעצמך) שאת בעצם לא מוכנה לטסט.
 
זה היה בין היתר..

גם מאוד הייתי בטוחה בעצמי,ידעתי שאני נהגת טובה,אבל מסתבר שלא כי כמעט הרגתי את כולנו...
 
כנראה שעמוק בפנים, ידעת כבר קודם שלא כך הדבר

עובדה - ביקשת שהכבישים יהיו ריקים. למה שנהג טוב יבקש דבר כזה? אולי חשבת שאת בטוחה בעצמך. אבל עמוק בפנים, בתת-מודע, עדיין קינן בך הספק. התת-מודע שלך ידע שקיימות סיטואציות שעדיין אינך מוכנה להתמודד איתן כנהגת. סיטואציות שקשורות לכבישים לא ריקים, מן הסתם. ואולי גם קשורות באיזו משאית גדולה שפתאום קופצת מולך ברגע שאת הכי פחות מצפה לה...
 
נכון.

אם באמת אני מרגישה שאני נהגת טובה לא שום דבר לא צריך להפריע לי,פשוט חשבתי שאם אני אבקש כבישים ריקים (נו לא לגמרי כמובן)אז יהיה לי יותר קל להעבור.
 
כשמרגישים שמשהו כבר שלך

מן הסתם, גם אומרים זאת לאחרים. הרגשת שזה שלך? חיית את זה ככה? א יכולת ספר לכולם שעברת !! אני תמיד מספר דברים כאלה, ולכמה שיותר אנשים, ככה גם אני מקבל דברים טובים !
 
->

הייתי ממש בטוחה שזה שלי,אמרתי לכולם "בטוח אני עוברת" "אני נהגת מצויינת" ואופפס לא עברתי,הכי קשה זה שאני צריכה להתמודד עם אנשים שלא רגילים לבטחון המופרז הזה לפני שקיבלתי את זה,כולם יגידו לי "היית יותר מידי בטוחה" במיוחד אבא שלי שכל הזמן אמר "אל תשמחי לפני שעברת" .זה מה שמבאס....שהאנשים לא מבינים שככה אני,אבא שלי מאוד מאמין שקודם עוברים ואח"כ שמחים,אבל לפני בשום פנים ואופן..
 
בסדר אבל כשמספרים לכולם שעברת טסט,

ובסוף לא עברת, אז יש לך הסברים לתת.. הטסט הבא לא יהיה למחרת אלא בעוד חודש+ אז אני מניחה שלספר לכולם באמת שעברת טסט ושהם יחכו ויציקו ואתה תעשה את עצמך מאושר עם רשיון זה מוגזם.. לדמיין, להתנהג כאילו עברת סבבה אבל לא לשקר שעברת טסט או שהתכוונת לספר לכולם שהיה טוב ושעברת ולחכות לתוצאה בערב, בכל מקרה נראה לי פשוט עם כאלה דברים שאתה לא יכול לדעת לה להגזים
 
לא הגזמתי...

וגם אם את חושבת שכן, התוצאות הן עובדות בשטח=) מה שהתכוונתי, זה שהצהרה לא נכונה תבוא כמו שתבוא. כמו שגור42 ציין לך "כל הדברים שאמרת לעצמך שידרו ליקום (ובעיקר לעצמך) שאת בעצם לא מוכנה לטסט". אני תמיד מספר לאנשים קורבים על הצלחות במשהו שעוד לא ידוע על פני השטח, ומה, אני תמיד חוזר עם בשורות חיוביות ומשמחות!!! למה? כי אני לא חושב אפילו לחצי שנייה שאני אחזור מאוכזב, או שמדמיין כבר את אי-ההצלחה וההסברים שאני אספק לכל מי שכבר קיבל בשורות אלה. עצה אישית: כשאת מחליטה משהו, תשתדלי לדעת מה את מרגישה לגבי זה. בהצלחה בטסט הבא !!!
 
אם אני אגיד לך שהשמש תזרח מחר בבוקר, זה שקר?

זאת רמת הודאות שעלייך לשאוף אליה. עלייך לדעת (לא סתם "להאמין" אלא לדעת בכוח ההגיון) שאת הולכת לעבור את הטסט, ולא משנה מה יהיה המצב בכביש. עלייך לחוש, בכל רמ"ח אברייך, שאת מוכנה לטסט. עלייך לדעת שזו אמת, בדיוק כמו שאת יודעת ששתיים ועוד שתיים הם ארבע. ברגע שאת מגיעה למצב הזה, אז הצלחתך העתידית הופכת להיות חלק בלתי-נפרד מהמציאות שלך. ואז ההכרזה מראש שאת עומדת להצליח איננה שקר, בדיוק כמו שהטענה שהשמש תזרח מחר איננה שקר.
 
../images/Emo6.gif

השמש זורחת היום בחמש, אני מתחילה אז להיתלבש, ומשהו בתוכי מתרגש לעבור אותו (הטסט חחח)
 

ע ו פ ר ה

New member
סייכו גירל, שולחת לך חיבוק לניחום

איזה מזל שבאה משאית והצילה אותך, כי אם היית מוכנה באמת, היית עוברת את הטסט...... אל תכעסי עלי, כי אני לא מתכוונת להרגיז אותך, אלא רק מציעה זוית אחרת לראות את הדברים. אני מבינה את האכזבה שלך, למרות שאני עברתי את הטסט בפעם הראשונה ומי שמשך לי במעצור היד, כי כמעט התנגשתי, היה בעלי שישב לידי. אני רוצה להתייחס למשפטים שכתבת: ואמרתי שהכבישים יהיו ריקים,ושהכל בסדר,וכבר הייתי בטוחה שזה שלי עד שהבוחן קפץ על ההגה.ואני אמרתי "הבוחן יושב רגוע,לא נוגע לי בהגה" אוף. לנהוג כשהכבישים ריקים זה לא ריאלי, כי הכבישים עמוסים. ואת אמרת שהבוחן (לא) נוגע לך בהגה. - הרי המוח קולט רק משפטים חיוביים. מאחלת לך שתעברי את הטסט בפעם הבאה. ראי כזכות את הנהיגה ליד מורה. אולי זה עולה ימבה כסף, אבל את זוכה להדרכה, שבהמשך לא קיימת. הנהיגה האמיתית בעצם קורית אחרי הטסט. באהבה עופרה
 
תודה:)

אני לא כועסת,להפך אני מבינה ומודה לך. משהו שקשה לי זה להתמודד עם אנשים שלא מבינים את ההתנהגות שלי,שאני עוד לא עברתי טסט אבל מתנהגת שכן,כל הזמן אומרים לי "חכי שתעברי ואז תשמחי", מעצבנים! ושוב תודה לך!
 

ruthi26

New member
עברתי טסט בפעם השלישית

הטסט היה הטסט הכי קשה, במשך 30 דקות. היתה לי חנייה וזינוק בעלייה, וכל מה שאפשר לחשוב. אך אני ידעתי בתוך תוכי שהפעם אני חייבת לעבור, והאמנתי בכך עם כל הלב, אמרתי מה שיהיה יהיה, ואל תדאגי, הכל יהיה בסדר, ממש דיברתי עם עצמי, ובסוף עברתי. אם תאמיני מכל הלב, וזה הזמן לעבור את הטסט מבחינת היקום תעברי, אם לא כנראה שזה לא הזמן... בכל אופן מאחלת המון הצלחה רותי
 
לסיכום כל מה שאמרו פה

לפעם הבאה תגיעי: עם יותר ביטחון בעצמך כנהגת. עם ביטחון שמגיע לך הרישיון. עם שחרור של הבקשה, כמו שאמרתי פה כבר, ואני חוזרת ואומרת כי לדעתי זה המפתח- אם קנית משהו, לא קנית אותו פעמיים למקרה שהראשון לא יגיע. ובידיעה שתעברי את הטסט מתי שאת צריכה לעבור, ולא דקה קודם. בהצלחה.
 

pizi33

New member
טסט והסוד

למדתי נהיגה לפני 20 שנה. טסט ראשון נכשלתי, בן זוגי דאז לא היה מופתע. הוא אמר שאצל הבוחן הזה אין מצב לעבור טסט ראשון כי זאת האג'נדה של הבוחן, אם זה טסט ראשון הוא מכשיל. טסט שני היה אצל בוחן קל אבל שוב נכשלתי לא זוכרת למה. באתי למורה שלי ואמרתי "אתה תכין אותי לטסט של הבוחן שהכשיל אותי בפעם השניה" שנינו ידענו שהבוחן הזה בוחן זינוק בעליה וחניה וגם את הכיכר הכי מפחידה באזור. המורה שלי אמר לי "מה פתאום?" הרי מי מבטיח לך שהוא יבחן אותך בטסט השלישי". התעקשתי. ידעתי שהוא יבחן אותי בטסט השלישי. ואכן כך היה, הגעתי מוכנה, הבוחן ש"הזמנתי" הגיע ואכן עברתי. במשרד הרישוי בחולון יש למעלה מעשרה בוחנים, כך שהסתברותית לא היה לי סיכוי גדול לקבל דווקא אותו. אבל זה מה שרציתי וזה מה שקיבלתי. גם הודעתי לבן זוגי עוד מהבוקר שבערב יוצאים לחגוג את הרשיון שלי ואני נוהגת כי אז לא שתיתי אלכוהול בכלל (למרות שהייתי בת 18 ושבוע). דבר דומה קרה לי גם עם קורס באוניברסיטה, הודעתי לכולם אחרי ההרצאה הראשונה שאסיים את הקורס עם ציון 95 וזה בדיוק מה שקרה.
 
למעלה