אז איפה אתם בסדר

[קלייטון.ש]

בימינו מי שהולך לסדר צריך קודם לברר את המיגון שהוא מקבל אצל המארחים. ואם המיגון שלהם יספיק לכל האורחים שהזמינו.
אנחנו נצא על הבוקר אל הראשונה. הם כרגיל הזמינו את מלוא המשפחה המורחבת. וזה המון אנשים. וילדים. אינספור ילדים.
לראשונה ובעלה יש בית שיש לו מרתף שהוא בונקר, והוא גדול מספיק להכיל פלוגת טנקים. הטנקים והחיילים והמפקדים והכל.
ואחרי שהכנסת את כל הטנקים והחיילים, עכשיו עוד יש מקום להכניס את המשפחה שלנו. המורחבת. עם הילדים.
מה שמזכיר לי שבפעם הראשונה שבאתי לבקר, לפני שנים כשהתחדש הקשר, הראשונה עשתה לי סיור בבית.
עוד קומה ועוד קומה, עוד חדר ועוד חדר.
בסוף ירדנו לבונקר. עומדים ומסתכלים על הגודל.
אמרתי לה, בעצם איבדתי את הספירה, כמה חדרים יש בבית הזה?
אומרת לי - גם אני לא בטוחה.
שתקתי ואחרי רגע אמרתי - את יודעת שאיתי לא היה לך בית כזה.
שותקת וחושבת ואז אומרת - איתך לא הייתי צריכה.
חג שמח!

 

[דקל נור*]

ככל שאני מתבגרת , אני פחות יודעת מה יש לי בחדרים, בארונות,במגירות ובמחסן. לאט לאט אני חוזרת לשלב טרום "קביעות החפץ".
במעט הסדר וניקיון שאני טורחת לעשות לקראת פסח, אני מוצאת דברים ששכחתי מקיומם. את חלקם משמח למצוא וחלקם אני תוחבת שוב, שיחכו לילדיי שיתהו יום אחד איך להיפטר מזה באופן הכי טוב.

 

[סופהו 1]

ככל שאני מתבגרת , אני פחות יודעת מה יש לי בחדרים, בארונות,במגירות ובמחסן. לאט לאט אני חוזרת לשלב טרום "קביעות החפץ".
במעט הסדר וניקיון שאני טורחת לעשות לקראת פסח, אני מוצאת דברים ששכחתי מקיומם. את חלקם משמח למצוא וחלקם אני תוחבת שוב, שיחכו לילדיי שיתהו יום אחד איך להיפטר מזה באופן הכי טוב.

הפתרון-לעבור דירה.
אז את מגלה המון אוצרות ומתחילה בהתחשבנות. חלק גדול מהאוצרות מוצא עצמו אצל המעוניינים, חלק בפח, חלק על ספסל נתינה.
הפתרון לתחוב ולהשאיר לילדים- אמי הכריזה בקול ש- לא מעניין אותי, תתמודדו אתם עם כל מה שבבית (וזה בית עם המון מקומות איחסון, כולל בוידעם ענק). הסתבר שפתחה סניף של איקיאה-אירוח-בישול-ארגון-סידור בבית וזה היה עונש גדול.
אז בבקשה, התחשבי בהם.

 

[כוכבית מצויה]

הפתרון-לעבור דירה.
אז את מגלה המון אוצרות ומתחילה בהתחשבנות. חלק גדול מהאוצרות מוצא עצמו אצל המעוניינים, חלק בפח, חלק על ספסל נתינה.
הפתרון לתחוב ולהשאיר לילדים- אמי הכריזה בקול ש- לא מעניין אותי, תתמודדו אתם עם כל מה שבבית (וזה בית עם המון מקומות איחסון, כולל בוידעם ענק). הסתבר שפתחה סניף של איקיאה-אירוח-בישול-ארגון-סידור בבית וזה היה עונש גדול.
אז בבקשה, התחשבי בהם.

תמיד אפשר לקחת מה שרוצים למזכרת ואת כל השאר למכור לכאלה שקונים תכולות של בתים.

 

[אבח"י]

לנו היה ברור לגמרי:
או ירושלים או אצל הבן.
סגרנו אצל הבן.
מרתק סיפור הבונקר, החדרים האינסופיים והפריון השבטי משהו.
חג שמח

 

[סופהו 1]

נחמדה הפולניה הראשונה.

בימינו, מי שהולך/נוסע לסדר, צריך את מפת האיזורים הממוגנים שיש בדרך.
(טוב, לא ממש, יש בWAZE).

אני בבית. שום דבר לא יזיזנו.
לא נוסעת לשומקום, לא מזמינה אפחד.
רק המחשבה על הדרכים עושה לי רע..
מילא להשתטח בתעלה לאורך כביש 4 בבגדי חול, אבל במחלצות החג?
ומילא מבוגר, אבל רכב עם ילדים? מיותר.
והמחשבה על כל הקהל הרב בליל סדר רגיל, אז בעיתות מלחמה?
לכן תודה, לא תודה.
שיהנה מי שיעשה סדר ושיהיה בְּסֵדֶר בַּסדֶר.

חג שקט

 

[צליליתה1]

פעם ראשונה בחיים שאני אהיה לבד. כמו סופהו, לא בא לי להשתטח בבגדי יום טוב. (טרנינג נקי?) . אהנה לי מהשקט והלבד ואקווה שאוכל את ארוחת החג ליד השולחן ולא בממד. העיקר שכבר התקלחתי. דאגה אחת פחות.

ובהזמנות זו, לא נשכח את ה 1 באפריל.

וגם יום גולדמן שמח, אם כי, שמח וגולדמן לא הולך ביחד. יום גולדמן, בעקבות גולדמן מהספר זכרון דברים של יעקב שבתאי, הוא כזה חיקוי מקומי ופלצני לבלומסדיי, שנחגג ב 16 יוני, על פי הספר יוליסס.

כשיצא הספר זכרון דברים, אי שם בשנות השבעים, קראתי בהתרגשות והנאה גדולה. לפני כמה שבועות התחלתי לקרוא מחדש, ואני נהנית מאד אך גם מתקשה מאד לשמור על הריכוז. לשמחתי רכשתי לי עותק דיגיטלי מה שמאד עוזר לעקוב אחרי הדמויות האין סופיות.

שיהיה לכולם חג שקט ובטוח. ושנזכה במהרה לימים טובים יותר.

 

[סופהו 1]

פעם ראשונה בחיים שאני אהיה לבד. כמו סופהו, לא בא לי להשתטח בבגדי יום טוב. (טרנינג נקי?) . אהנה לי מהשקט והלבד ואקווה שאוכל את ארוחת החג ליד השולחן ולא בממד. העיקר שכבר התקלחתי. דאגה אחת פחות.


שיהיה לכולם חג שקט ובטוח. ושנזכה במהרה לימים טובים יותר.

נו.. איך עבר "ליל הסדר"?

כאן, ממש לפני הסדר, התכנסנו במקלט וקיוינו לטוב.
אח"כ עם המשפחה אונליין, כשברקע השכנים, שבשעה שבע וחצי כבר שרו את די דיינו.
לא עמדנו בפקקים, היה טעים, לא היו ערימות של כלים, לא התעייפתי (פיסית).
ששששששששששששששששששששששששש

 

[אבח"י]

נו.. איך עבר "ליל הסדר"?

כאן, ממש לפני הסדר, התכנסנו במקלט וקיוינו לטוב.
אח"כ עם המשפחה אונליין, כשברקע השכנים, שבשעה שבע וחצי כבר שרו את די דיינו.
לא עמדנו בפקקים, היה טעים, לא היו ערימות של כלים, לא התעייפתי (פיסית).
ששששששששששששששששששששששששש

אפילו כתבתי פוסט על בסוף בסוף היה ליל הסדר.

 

[סופהו 1]

אפילו כתבתי פוסט על בסוף בסוף היה ליל הסדר.

לדעתנו אתה שואל? שטוב שעבר בשלום.

אפרופו תנועה פנימה/החוצה- באזעקה האחרונה בערב חג, הגיעו שכנים+ בני משפחותיהם (כולל תינוק שלמזלינו ישן בעגלתו) שהתארחו אצלם. חלקם חוזרים בתשובה שעמדו כמו דקלים בפינת המקלט, למרות שהיו מקומות ישיבה פנויים.
לא מבינה את העניין.
גם של אלו שלוקחים את המשפחה ומסתובבים בדרכים וגם אנשים שמארחים ללא מרחב מוגן, או שהמרחב המוגן לא מספיק לכמות המתארחים.

 

[אבח"י]

לדעתנו אתה שואל? שטוב שעבר בשלום.

אפרופו תנועה פנימה/החוצה- באזעקה האחרונה בערב חג, הגיעו שכנים+ בני משפחותיהם (כולל תינוק שלמזלינו ישן בעגלתו) שהתארחו אצלם. חלקם חוזרים בתשובה שעמדו כמו דקלים בפינת המקלט, למרות שהיו מקומות ישיבה פנויים.
לא מבינה את העניין.
גם של אלו שלוקחים את המשפחה ומסתובבים בדרכים וגם אנשים שמארחים ללא מרחב מוגן, או שהמרחב המוגן לא מספיק לכמות המתארחים.

אלה שעומדים ולא יושבים, ויש מקום, כמו איזה חשש להכנס למרחב פרטי.
אנחנו תמיד מאירי פנים ומזמינים.

 

[סופהו 1]

אלה שעומדים ולא יושבים, ויש מקום, כמו איזה חשש להכנס למרחב פרטי.
אנחנו תמיד מאירי פנים ומזמינים.

לא, לא, לא.. כל הבא, ברוך הבא. ההורים החילוניים התישבו..
במקרה הזה היה עניין של לשבת ליד נשים ר"ל.

 

[אבח"י]

אחת הדיירות הזמינה חברים. השתכרו, ירדו למקלט, תפסו מייד ארבעה מקומות, צחקו, הרעישו וגילו גסות רוח, לענ"ד תגובות טיפוסיות לחרדה. מזלם שחלק מהדיירים לא היה בבניין, כך שהיה מקום.