סיפור שהיה כך היה ../images/Emo192.gif
יום חמישי ב10.30 אני מקבלת
"תכיני תיק נוסעים לאילת" אני בתגובה "מי? מה? מתי? איך?"
הצד השני "ב12 יוצאים תתארגני" "אהה וחפשי מקומות" אני בתגובה "אוף למה זה תמיד מוטל עליי? נמאס לי ברגע האחרון לשבור את הראש תמיד מחליטים מעכשיו לעכשיו ואני צריכה לשבור תראש"
הקו השני "רוצה או לא
" אני "ברור שכן" הצד השני "יאאלה חפשי ל2 זוגות 2 חדרים" מתארגנת מתארגנת הכל מהר מהר
מארגנת תיק עם בגדי יציאה בגדי סתם בגדי ים.... מברשות לשער לשיניים כרמים לגוף לפנים לידיים לרגליים לשער שמפו מרכך משחת שיניים קיסמים מגבונים בושם איפור סבון למקלחת אחד לגוף אחד לאמבטיה.... וזה לא נגמר.....
במקביל שיחות טלפון לכל מי שיש לו קשרים כי למצוא בהתראה כזו קצרה בחג זה סיוט. גם באינטרנט הכל תפוס אלא אם זה 2 לילות ואנחנו רוצים רק פינה ל
3 ידידים באילת מתחילים לחפש לי בעלה של בת דודה שלי <אם הוא לא בן דודה שלי מה הוא
> עובד במלון בת"א ויש לו קומבינות גם הוא מתחיל להתרוצץ חבר של אמא שלי מצתרף לחגיגה אני.... ואני מתארגנת משיחה לשיחה.
השעה 00.00 ויש מענה מכולם. להלן התוצאות:
הידידים לא מוצאים כלום- הכל מלא עד אפס מקום. החבר של אמא מצא 2 אנשים שיש להם 2 מקומות כבקשתי שהם בגדר אולי. הדוד הביא מספר פלא' של יהודה <@#$%#@&%#@> שאמר "תיתקשרו בבוקר ב7 נמצא לכם מקום אם לא ברשת המלונות שלנו אז נחפש משהו אחר" אמרתי לדוד שלי שאני לא רוצה להגיע ולא יהיה לי מקום בכל זאת זו נסיעה של 5 שעות אם לא יותר.
והוא אומר סעי סעי אל תדאגי יהודה ימצא לך מקום בטוח וגם אם לא לכו לתחנה המרכזית שם בטוח תמצאו. העברתי את תוצאות המחקר
<איפה ספיידי שצריך אותו?>
אמרו יאללה בוא נצא הכי מכל זה בטוח שנמצא מקום "טוב תנו חצי שעה להתקלח" "מה את עוד לא מוכנה
" "לא, הייתי עסוקה בדברים אחרים לא כמוכם מחליטים וזהו!"
ב1 בלילה אספו אותי התעקבנו קצת ב2 יצאנו לכיוון
נוסעים בסבבה שלנו מגיעים לשם ברבע ל6 <מגיעים שעה לפני הזמן המשוער>
יושבים בים מעשנים נרגילה נחים
והינה השעה 7 בוקר מתחילים לעשות טלפונים מתקשרים ליהודה מהבן דוד הוא לא עונה מתקשרים לחבר של חבר של אמא גם הוא לא עונה
הלכנו למלון של חברים ישבנו נחנו עוד קצת והינה השעה כבר 9 מתקשרים ליהודה מהבן דוד הוא לא עונה מתקשרים לחבר של חבר של אמא ענה ואמר יותר מאוחר
חם לנו, מתים לשים תראש להתקלח הזוג שבא איתנו ישן בסבבה שלו ואני והאקס שנהג <רווקה
תפוסה> ערים כבר מיום קודם. הולכים לקניון לאכול והינה השעה 11 מתקשרים ליהודה מהבן דוד הוא לא עונה
מתקשרים לחבר של חבר של אמא והינה תשובה סוף כל סוף הוא מצא דירה. מביא לנו מספר טלפון ואנחנו מתקשרים.
אמרה לנו שיש רק אכסניה אחת, לא רצינו. <800שח>
בדרכנו לתחנה המרכזית מתקשרים ליהודה וגם הוא נזכר לענות אמר לנו יש פנוי בואו בכיף כולנו שמחים ומאושרים
והוא לא מוכן פחות מ2 לילות.
"תשלמו על 2 תישנו לילה אחד"
למה מה קרה?
נכנסים לתחנה המרכזית, מותשים מהחום מכמות האנשים מהפקקים באילת....
גם הם. 2 לילות. קיבלנו תקריזה
ישר לים.
החלפנו בגדים באוטו שנראה אח"כ כמו ארון בגדים קפצנו לים ונחנו שם ב2 נסענו לטייל בכל אילת עברנו מלון דירה ואכסניה דפקנו דלת דלת למצוא משו לשים תראש.
מצאנו
אחת אמרה לנו שיש לה דירה פנויה אבל אחת
הסכמנו.
הלכנו לראות, לא תאמינו מה מצאנו שם!
נכנסנו לדירה הכיור מלא כלים הסלון מבולגן והחדר מלא תמונות שלה ושל בעלה
מה זה זה
היא הולכת לישון אצל חברה ומזכירה את הדירה שלה בעצמה
איכסססססססססס
ובשיא חוצפתה רוצה היא 500 לכל זוג בעעעעעעעעעעעע
רצנו משם כל עוד נפשנו בנו.
קיבלנו עצבים ויצאנו לדרך בשעה 4.15
הזוג השני ישן מאחורה כל הדרך ואני והאקס ערים מדברים על גמלים ובדואים כדי לא להירדם בנסיעה שופכים מים אחד על שניה וכו'...
הגענו הבית 6.13 ומי היה מאמין נסיעה כזו ארוכה בזמן כזה קצר מה שהעצבים עושים....
נכנסתי לישון ב8 בערב קמתי היום ב14.30 בצהרים ישבתי עם המשפחה בהלכתי לישון שוב מ4 עד 8.
את הפסח הזה לא אשכח
>
