אז איך מתחילים?

[hlmvll24]

אז איך מתחילים?

שלום לכולן, נראה שבשנה האחרונה אני שואבת את כל כוחותיי מהפורומים. זה התחיל ב״הריון ולידה" ואחרי מומים והפסקת הריון עבר ל״אובדן הריון״, ואז הריון חדש שהכניס אותי לפורום ״הריון לאחר אובדן״ ותוך שניות אני פה אצלכן. הכל היה בסדר, הריון רגיל לגמרי. פתאום, היום בבוקר (שבוע 25 וקצת) צירים חזקים... מפה לשם משם לפה מצאתי את עצמי תוך שעתיים אחרי קיסרי... הקטנה נולדה במשקל 700 גרם, עוד לא ראיתי אותה, אני לא יודעת אם אני מסוגלת... איך מתחילים עכשיו? כמה שאני בהלם... הגר

 

[rinamlo]

ברוכה הבאה

קחי אויר, את אמא! הפורום הזה יהיה לך כבית שני, תוכלי לשאול, לבכות, להתייעץ וכל מה שתחשבי תוכלי לחלוק בבית הנהדר הזה. שמי רינת, בתי רעות נולדה לפני 3 שנים במשקל של 830 גרם בשבוע 29+4 לאחר רעלת הריון (קיסרי חרום), הדרך ארוכה שיהיה בהצלחה!

 

[הילה BA]

וואיי.. אני כ"כ מבינה את ההלם שלך!

אני ילדתי 2 פגים בהפרש של 9.5 שנים ועדיין הייתי בהלם ... באמת מאיפה מתחילים? קודם כל,הדבר הכי חשוב ביומיים הקרובים זה להתרכז בההחלמה שלך. תאכלי ,תשתי ותתחזקי. מקווה שהתפרים לא כואבים לך. זכרי , החלב שלך (בעיקר בהתחלה)הוא חשוב מאוד לתינוקת. תתיעצי שם עם יועצת הנקה וכל מה שתצליחי לשאוב-זה מעולה . גם 5 CC. אני לא עברתי הדרכה ,היה לי גודש מטורף והרבה חלב ביזבזתי שם במקלחת. אני מניחה שמחר כבר תגיעי לפגייה (אני הגעתי למחרת עם כיסא גלגלים).אין דבר כזה "אני לא יודעת אם אני מסוגלת". ברור את מסוגלת! זה לא יהיה קל אבל תהיי חזקה יקירתי!!התינוקת המתוקה שלך זקוקה לך. לשמוע את הקול שלך ולהרגיש אותך (קנגרו-בהמשך) . בימים הקרובים יעדכנו אותך הרופאים על מצבה. מחזיקה לך אצבעות לבשורות טובות ולשיפור מדהים כל יום,כל דקה וכל שעה. הדבר הכי חשוב לדעתי זה לשמור על הילדה מחולים: הורים של פגים,אתם ,אחיות,סבא/סבתא וכו'... כי כל זיהום קטן -הוא מאוד משמעותי לפגים. לשמור על סטריליות ולוודא שאחות לא נוגעת בתינוקת לפני שעברה חיטוי ידיים. ודבר אחרון ,להיות פה ,להתייעץ ולעדכן אותנו.

 

[חמוטל26]

קודם כל מזל טוב! את אמא ב"ה!!

אני מאחלת לכם פגיה רגועה וקצרה בע"ה תלכי לראות אותה אני חושבת שזה יתן לך כוחות, זה בטוח יתן לבת שלך הרבה כוחות אני ילדתי את ידידי'ה ישראל בשבוע 27+1, עברנו פגיה מאוד לא פשוטה היום הוא בן 9 חודשים ועדיין הדרך ארוכה צריך הרבה סבלנות בהצלחה!!!

 

[להבה איתנה]

מזל טוב וברוכה הבאה

מתחילים, ועוברים בכל יום יום אחד. את החוברת שלנו (עמותת לה"ב) יש לך?

 

[tamlav1]

ברוכה הבאה. אומנם היה עדיף לא להשתייך לכאן

אבל אם כבר אז זה המקום להכיר עוד הורים במצבך. גם אני ילדתי בצורה פתאומית (רעלת) פגית זעירה לפני כשנה, והייתי בהלם מוחלט של מה עכשיו? כמו שאמרו לך, הדרך ארוכה מאוד מאוד. יש סיפוריי ניסים שחייבים להאחז בהם ולהאמין שיום יבוא וגם את תכתבי על הנס שלך. זה מה שאני דמיינתי (ועדיין מדמיינת) על מה שאכתוב כאן בפורום כשהכל יעבור. ואיך אעודד הורים אחרים. אז חזקי ואמצי, תשאלי הכל, תשפכי את הלב, אנחנו כאן ונשמח לעזור. אין לך ברירה, את בתוך זה עכשיו. תמי

 

[הלאתשאלי]

קודם כל מזל טוב! וברוכה הבאה

מצער מאד לשמוע את מה שעברת עד עכשיו. את ממש אחרי לידה וניתוח קיסרי והורמונים חוגגים. מאחלת לך רפואה שלמה והשתקמות מהירה. אני מציעה לך כן ללכת לראות את הקטנה. תבקשי שיקחו אותך בכיסא גלגלים. את אמא עכשיו, את זקוקה לילדה שלך והילדה שלך זקוקה לך. היא אמנם עטופה בהמון מכשור ובהתחלה קצת קשה להתרגל למראה הזה, אבל אני בטוחה שמהר מאד היא תיכנס לליבך. מה שחשוב להתחלה זה להבין קצת מי נגד מי, להתחיל לקרוא דיווחים עליה בקלסר, גם אם לא תביני בהתחלה כלום, בסופו של דבר תביני הכל. תשאלי את האחיות והרופאים כל מה שעולה בדעתך. אל תתביישי. וכמובן אם את יכולה תשאבי לה חלב. חשוב מעין כמותו. ותעזרי בפורום הזה. תמצאי כאן הורים עם ניסיון רב וידע על כל שאלה שתהיה לך. רפואה שלמה ומחכים לעדכונים ממך.

 

[hlmvll24]

תודה רבה לכולן...

עזרתי אומץ והלכתי לראות את הדבר הפיצפון הזה... די נשארתי אדישה למראה עיני...כאילו נהייתה לי בלב חומה מאז ההריון הקודם שהופסק... אבל מקודם הלכתי לראות אותה שוב..והיא כזאת קטנה ועדינה...והשטפי דם האלה..והיא עשתה פרצוף כזה עצוב ובוכה ופשוט נשברתי... מקווה לטוב... הגר

 

[כרוביד]

הגר יקרה,

אחד הדברים הקשים בענין הלידה המוקדמת הוא הרבה פעמים ההפתעה, בטח במקרה שלך, ביום בהיר אחד.. ואחרי מה שעברת עד ההריון הזה, יש מנגנוני הגנה של הנפש שמופיעים פתאום (כמו שאמרת על החומה בלב), שהם חיוניים, ובכל זאת זה כואב, למרות שהנפש שלנו מנסה להתגונן.. בנוסף להכל את אחרי לידה, ההורמונים בשיא פעילותם וגם ככה לא קל לראות את הפיצקה, במיוחד שנראה לך שהיא סובלת. תבררי שם מתי תוכלי כבר להחזיק אותה? באיזה מצב היא? מה זה שטפי הדם האלה שאת מדברת עליהם? תצטרכי למצוא את האיזון הייחודי שלך (פה כל אחת היתה קצת אחרת) - כמה זמן בפגיה, כמה בבית, כמה בשאיבות וכמה עם הקטנה. עכשיו את עוד בהלם של ההתחלה, עוד מעט את תיכנסי לעניינים, וכשיש הבנה של הדברים וארגון שלהם, קצת יותר קל להתמודד. באיזו פגיה את?

 

[hlmvll24]

האמת עוד לא שאלתי כלום

אני כאילו מפחדת מהמידע שיש להם לתת לי אז לא שאלתי יותר מדי... נכנסתי כל פעם ממש למס׳ דקות בלי דיבורים בלי כלום ויצאתי... תכף אני אכנס ואני אשאל אותם.. לגבי שאיבות...אמרו לי לשאוב רק כדי שימשיך להיווצר חלב...כרגע היא עוד לא יכולה לאכול...

 

[כרוביד]

נכון, ככה זה תמיד,

בהתחלה הם עוד לא "אוכלים" (עם הזונדה), רק מקבלים עירוי. אבל השאיבה יוצרת חלב שאפשר להקפיא ולהשתמש בו אח"כ. כמה שיותר שואבים, ככה נוצר בגוף יותר חלב. אצלנו האחות שהיתה גם יועצת הנקה היתה אומרת לי "כל טיפה זהב, אוצר", היא לא יכלה להדגיש מספיק שגם אם יש נורא מעט זה נורא חשוב. השאלה כמובן איך לך עם זה - כואב? זה בסדר? אני השתמשתי בשאיבות לאוורור, שיחות טלפון, ארוחת בוקר, מה לא.. חוץ מזה, אם לא מתאים לך לשאול שאלות זה ברור לחלוטין ואת תמשיכי להתנהג כמו שהכי טוב ומתאים לך. איך את ישנה?

 

[טלי של האור והנס]

הגר יקרה , הימים הראשונים הם שוק..

במיוחד אחרי שלא היו סימנים מקדימים ללידה. אני אמא של אלירן שנולד בשבוע 26+4, 780 גרם. כיום תלמיד כיתה א חמוד ובריא. תתעודדי בפורום, ואנחנו פה לכול שאלה או צורך אחר[ גם במסר אם תרצי]

ושיעבור בשלום

 

[tamlav1]

גם לילד שנולד בזמן (בעיקר בלידה ראשונה) לוקח

זמן להקשר ולהתאהב. על אחת כמה וכמה כשמדובר בפג ועוד כל כך קטן. זה לא ממש מה שדמיינת שייולד לך, זאת לא תינוקת ורודה ומתוקה. אני מבטיחה לך שעוד תאהבי את היצור הזה עד בלי סוף ותהיי מוכנה להפוך עולמות בשבילה. וגם היא תאהב אותך בלי סוף ותהיי כל עולמה (לפחות עד גיל ההתבגרות....). בהצלחה. חזק ואמץ. תמי

 

[אחת ושניים]

למרות השוק וההלם - מזל טוב

את אמא חדשה ועל כך מגיעים לך איחולים, למרות שזו לא ההתחלה לה ציפית. לא אכביר במילים כי אני מכירה היטב את המצב בו את נמצאת כעת (אני אמא לתאומים שנולדו בשבוע 25+3). אם אוכל לעזור במשהו אנא פני אלי במסר. מחזיקה אצבעות לקטנה, ושולחת לך הרבה כוחות

 

[אמא של קסם1]

לא פשוט בכלל כל הטילטולים בפגיה בנפש

בוכים ומחבקים וממשיכים מיום ליום.אני אמא לתינוק שנולד בשבוע 29 והיינו כמה חודשים בפגיה. אני שולחת לך חיבוק של חיזוק ומקווה שהיא תתחזק במהרה ותעלה במשקל ושתוכלו לקחת אותה הביתה.

 

[טחיא]

לא פשוט בכלל

מחזקת אותך ומאחלת פגיה נטולת דרמות אני ילדתי לפני חודש בשבוע 33 הבנות עדיין בפגיה אני באסף הרופא והחדר שאיבות שם הוא כמו קבוצת תמיכה אפשר לשפוך שם את הלב מעבר לזה אני משערת שבכול פגיה יש עובדת סוציאלית שאפשר לדבר איתה אני יודעת מבנות פה שיש כאילו שזה עוזר להן

 

[אמא של קסם1]

אופס לא שלחתי אתמול את ההודעה

בוכים ומחבקים וממשיכים מיום ליום.אני אמא לתינוק שנולד בשבוע 29 והיינו כמה חודשים בפגיה. אני שולחת לך חיבוק של חיזוק ומקווה שהיא תתחזק במהרה ותעלה במשקל ושתוכלו לקחת אותה הביתה.

 

[Elanor Rigby]

ברוכה הבאה... אני במצב ממש כמו שלך

ילדתי לפני חודש וחצי פגה בשבוע 25+3 במשקל 830 גרם. אנחנו עדיין בפגיה, עדיין נאבקים אבל לאט לאט רואים שיפור, היום אנחנו במשקל קילו ו-254 גרם, כבר לא מונשמים אלא עם חמצן בופוטרם ומקווים שגם ממנו נצליח להיפטר מתישהו. מציעה לך לקרוא את סיפור הלידה שלי, שתראי שאת לא לבד... http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryID=2208231&skip=1 ושיעבור בקלות ובמזל טוב!

 

[תאומים82]

היי לך,

הרבה זמן שלא את ולא בעלך עדכנתם במצבכם. שמחה לשמוע שיש שיפור והתקדמות. מחזיקה אצבעות שהכל יעבור במהרה. המשך פגיה קלה ושחרור מהיר הביתה