אז איך היה לי ../images/Emo99.gif
סוף סוף הצלחתי לשבת ולהעלות על הכתב את אירועי "ההופעה הראשונה שלי" (תודה, לידיה, על הטריגר ששיחרר את המוסרות, ותודה גדולה לך פיפי
על העזרה בשינוי הכוריאוגרפיה כך שתתאים לי ותרגיש לי נוחה ונכונה) אני רואה שבכלל היום זה יום סיפורי הצלחה, עם הסיפורים של אורית וורד ושל רותי ששיתפה בחוויה שלה מאתמול – כל הכבוד רותי, אהבתי כל מילה. אז הנה קורות סוף השבוע האחרון: התלבושת שלי היתה מוכנה רק ביום רביעי בערב (וזה סיפור בפני עצמו, לפעם אחרת) כך שזו היתה הפעם הראשונה שלבשתי את כל החלקים ועשיתי תירגול בבית.
קצת מלחיץ. היתה לי הזדמנות ל"תרגל" הופעה במסיבת פורים ביום חמישי ממש לפני יום ההולדת של אמי, והתגובות שם היו ממש נפלאות. קודם כל מאד התלהבו מהתלבושת / תחפושת שלי, ואז גם שאלו אותי אם אני גם מוכנה להופיע
נו, כמובן שרציתי (וגם הבאתי CD – כי לא באים עם כזו תלבושת-הצהרה בלי שתהיה תשובה מוכנה לשאלה המתבקשת
), ופשוט פינו לי מקום על רחבת הריקודים ורקדתי. אנשים ממש נתקעו להם העיניים עלי, והם מאד התלהבו ועודדו וקראו קריאות ומחאו כפיים... אח"כ הדי-ג'י התחיל את השיר השני בלי הפתיח ועם דאנס, אז זה קצת בילבל אותי אבל שמרתי על פאסון והשתדלתי לאלתר, והזמנתי או ניסיתי להזמין מהקהל שיצטרפו אלי (ורק אחת הסכימה..) היה ממש כיף. אחרי כן באו ואמרו לי כמה היה יפה ומרשים. ביום ההולדת של אמי היה אפילו יותר מוצלח. אחרי הברכות והאיחולים עשינו שירה בציבור, אז אחרי כמה שירים יצאתי ללבוש את התלבושת שלי, ועברתי מסביב מבחוץ למקום כך שלא ראו אותי. אחותי עשתה לי פתיח מסתורי, כי זו היתה הפתעה לכולם, ואז הנגנים הפעילו את המוסיקה שלי. אבל עדיין לא נכנסתי, כדי שיהיה מסתורין קצת, ורק אחרי כמה ביטים של המוזיקה ניגשתי לפתח הדלת ועמדתי עם הצעיף מכסה את כולי חוץ מהפנים... וכולם עשו מין "וואוו" כזה
ואז המוסיקה מתחילה עם המון תופים וקצב שאיתם נכנסתי והתחלתי לרקוד והיו עוד ועוד קריאות התפעלות, ולאט לאט כולם קמו על הרגליים ועם השימי הראשון שוב היו קריאות התפעלות. הרגשתי ממש נפלא, ממש הרגשתי את גלי האנרגיה מכולם וזה היה ממש כיף, הרגשה קצת של שויץ וקצת של וואוו בעצמי מעצמי... וכל האנשים על הרגלים, מתאמצים לראות הכל. מדהים. כשנגמר הריקוד ממש התנפלו עלי – חיבוקים ונשיקות, הדוד שלי רץ להדביק עלי שטרות כסף
(בדיחה משפחתית ובאמת מתוך רצון להוסיף לאוירה, לכל מי שדואגות מההקשר). ואז שמו את הריקוד השני, וזה שיר כבר יותר מוכר ועם קצב יותר ברור אז כולם כבר מחאו כפיים עם הקצב, והנגנים הצטרפו עם התוף מרים והגיטרות ושרו ועודדו את כולם "עכשיו ביחד" "וכפיים" - ממש מגניב, צחקתי והיה לי כל כך טוב. בסוף שוב התנפלו עלי כולם, והפעם כבר ממש כולם כולם באו אלי לחבק או ללחוץ יד ולומר כמה נפלא וכל הכבוד ויופי, את מופיעה באירועים? וממש הרבה נשים אמרו לי "את הגשמת את החלום שלי" או "עכשיו החלטתי שאני הולכת גם ללמוד" באמת חוויה מאד חזקה ומאד חיובית.
סוף סוף הצלחתי לשבת ולהעלות על הכתב את אירועי "ההופעה הראשונה שלי" (תודה, לידיה, על הטריגר ששיחרר את המוסרות, ותודה גדולה לך פיפי
