אזכרה לאמא

galigal33

New member
אזכרה לאמא

היתה לאמא אתמול אזכרה. הלכתי לבד (היחסים עם המישפחה לא משהו..) אני בהריון ראשון עכשיו.(חודש חמישי) כשהלכתי בשביל בין המצבות ראיתי מישהי בשנות העשרים לחייה שהלכה איתי עם סמרטוט ודלי. שאלתי אותנ למי היא באה והיא אמרה שלאמא שלה . שאלתי מתי ניפטרה והיא אמרה שלפני שנה. "ממש לא מזמן ..וכל כך טרי" אמרתי. היא הנהנה. בית הקברות היה ריק . רק שתי בנות ללא אמא הלכו שם. כשהגעתי למצבה שכחתי למה אני שם .זה פתאום נראה לי מטופש ..מה יש לי לספר לה ? אם היא כאן היא בטח שמעה כבר הכל כשכבר הייתי בבית. גם בחלומות שלי היא מופיעה ואומרת שצריך לאהוב את התינוק הזה. הייתי שם שתי דקות ואפילו נר לא הדלקתי..(לא היו לי גפרורים) חזרתי הביתה ושכחתי אותה שוב מהר עד שהגיעו רגשי האשמה אז חיפשתי נר והדלקתי. אפילו את התאריך העברי אני לא זוכרת. כואב מידי.
 
איתך...

בשנים הראשונות נמשכתי לבית הקברות וביקרתי שם ללא הפסק.... עם השנים הבנתי שלקבר עצמו אין משמעות ממשית עבורי... חושבת שביקור בבית הקברות הוא משהו מאוד אישי ושונה לכל אחד. יש המתחברים שם ומרגישים קירבה. ויש, כמוני, שדווקא שם מרגישה מנותקת... גיליתי שהרגשות עולים בלי קשר למקום היותי ועם השנים הפכו ביקורי לפחותים ללא שאחוש באשמה... מאמינה בביקורים כל זמן שהם נוחים ומתאימים להרגשה הפנימית, ומאמינה שאם אינך מרגישה בצורך להיות שם, אל לך לחוש אשמה.
 

רויטל ג

New member
סבתי נפטרה לפני 23 שנה ואימי הלכה

לקבר שלה אולי.. פעמיים.. היא אמרה שמבחינתה זו רק אבן. אימי נפטרה לפני חודש ובגילוי מצבה.. לא יכולתי לעמוד שם.. אמא שלי היתה אישה מלאת חיים.. ושם אני לא יכולה לדמיין שהיא פה.. שם יש אבן והיא עמוק עמוק שם... קראתי את ההודעות של הבנות וזה מדהים.. נראה כאילו כולנו "אדם אחד".. אותן רגשות, אותן מחשבות..
 
כואבת את כאבך../images/Emo10.gif

היי קראתי את שכתבת, מצטערת לשמוע על אימך. ובנוסף מאחלת לך הריון קל ונעים, ומהמלצה אישית תהני מכל רגע, עם כל המחסור האמהי שאנחנו חשות בזמן הריון. לא הבנתי פרט אחד במכתבך: אינך יודעת/זוכרת תאריך עברי של מה? נשיקות
 

galigal33

New member
התאריך של מותה

כל שנה אני חושבת שאולי פיספסתי כי אני אף פעם לא טורחת לזכור. תודה לכל המגיבות ...רק היום ראיתי את תגובותיכן. שכחתי שכתבתי פה.
 
למעלה