אותיות 'ל' ועוד

[sneakers]

אותיות 'ל' ועוד

אודי, שייקה, ריקי, כי, והשאר אנא התיחסו לאותיות ה'ל' שבכתב היד הזה למעט זאת שבסוף המילה 'הטיול' בשורה המתחילה במלים "לפני השינה...". הצרות + השבירה החדה מטה לכוון איזור האמצע חומ"ז תופעות בולטות: לחץ חזק מאד (ממש כתב ברייל), שולי פתיחה חסרים, שורות יורדות, נטיה שמאלית, רגרסיה בשולי שמאל, כתב עבה, מרווחים לא חציבים בין שורות. ידידינו הנ"ל באמצע שנות ה-20 וכותב ביד שמאל.

 

[riki t]

הנה כיוון אחד למחשבה, משהו מהיר ודיי שטחי,

היישר מהראש למקלדת. כעקרון כתב מעניין, אני לא בזמן טוב להתעמק בו ומקסימום יכולה להעביר לך ת'תחושה שלי מהתרשמות שטחית. אז ככה: כדי להבין מה קורה שם ב-ל' הייתי צריכה לנסות להתרשם לרגע מהכתב בכללותו, והכתב מצביע בגדול על חוסר שקט, תיסכולים ומתחים פנימיים רבים שבאים לידי ביטוי כלפי חוץ בחיכוכים עם הסביבה, דרישות תובעניות, הצטדקויות וכד' ששאובים מזוית ראייה סובייקטיבית שבה קולטת רק את הרשמים מהסביבה שמאשרים את התיזה שלה , על רקע ניכרת חשדנות רבה, קנאות, חוסר נכונמות לשיתוף פעולה תוך קשיחות הלב ועוד. הציר החברתי (אזור אמצעי בשורה , מימין לשמאל) גדוש בפעילות חסרת שקט אצלה , לעומת זאת הציר העילי (אותיות ה-ל') מתקשות לטפס לפי התקן, יש בהם משהו כפוי ותקוע משהו מהעבר שמקשה עליה לפתח את עצמה במגמה בונה (לאור משקעיה, תסכוליה והאנרגיות הרבות שמשקיע בציר החברתי, מה גם שיפה לראות שם כמה אנרגיות היא משקיעה בזה ואת הדעיכה שלה בעקבות זה), יש בהם מתיחות פנימית, יש בהם כפייה, עקשנות, עמידה נוקשה על שלה, יש בהם שנאה וחוסר גמישות, יש בהם פעילות פנימית שקורית בתוכה, מתח עז , משהו שמקשה עליה לפתח את עצמה, לקדם לשאיפות, לבחון תמונת מצב מהיבט אובייקטיבי-ערכי-מצפוני, בקיצר – מתחים וחרדות וגם תסכולים שאוגרים בתוכם כעסים ושנאה וחוסמים אותה מלפתח את עצמה באופן בונה.

 

[שייקה לנדאו]

וואלה, חוץ מלהאשים אותו ברצח רבין כתבת הכל

 

[riki t]

זה כנראה בהשפעת ה-ח'טים שחוגגים בכתבים

בשבועיים האחרונים, עד כדי כך נסחפתי לדעתך?...טוב מילא, זה היה מהיר ושטחי יחסית , אבל באמת כתב שיהיה מעניין להתעמק בו.

 

[שייקה לנדאו]

הוא דווקא בחור חביב

וצריך לראות את תופעות הכתב על רקע של גיל הטיפש עשרה ושל הכתב הילדותי והלא בשל

 

[riki t]

זה גם נכון,

ושוב ממבט שטחי - יש דברים שעושים אותו פחות חביב ורגשני, כמו למשל: הקשחת/כיווץ הקער, קווים מכסים מתוחים, נוקשות, שבירות, ניפוח , הגבהות, שינויי רוחב, התקהות, גדמים מוזזים מתוחים ומכווצים , חוט תחליף קער+שסע ברווחי אותיות, פה ושם רטטים (לא בטוח...צריך לבחון שוב).

 

[sneakers]

שייקה, בכל זאת...

נכון אין אנו בד"כ מתיחסים לאות בודדת אלא למכלול ובכל זאת עדיין לא נתקלתי בכתב היד שראש ה'ל' היא 'חיצית' כל כך. אני לא מכיר את העלם אבל גם אני מסכים עם הרבה ממה שריקי כתבה. המתח, הפיזור, העקשנות הלפעמים מטופשת והילדותיות או חוסר הבגרות בולטות מאד. האיש אינו יכול להתנתק ממשהו בעברו. מה התכוונת 'על רקע גיל הטפש-עשרה'? האם היה לו חסך בתשומת לב או אהבה מהוריו? מצוי בידי גם ציור עץ שצייר ומשם נראה שעבר איזה טראומה אי שם באמצע שנות העשרה. בס"ה הבנתי שהוא אינו מוצא את עצמו או את מקומו אבל קשה לי להבין מחוסר ידע בפסיכולוגיה מה עובר בראשו. האם העדר השוליים הימניים נובעות בשל החסך בתשומת הלב? נראה שבתוכו הרבה נקודות רכות וגם בעל נתינה קצת מורכב הלא כן? הייתם מעוניינים בציור העץ?

 

[שייקה לנדאו]

גם אני מסכים עם הרבה מאפיינים שריקי ציינה

שנובעים בעיקר מן הילדותיות, שלו,מחוסר הבשלות שלו בכל המובנים, מזה שכל האופן שבו הוא מבין את עולם המבוגרים ואת דרישותיו הוא די אינפנטילי. הסתייגתי בעיקר מייחוס של שנאה ודברים מסוג זה, בעוד שהבחור אינו מזיק למרות שהוא מאד מאד ילדותי. לא התייחסתי לסימנים הספציפיים, פשוט אני עובד בלי נשימה מהבקר, ולא נשאר לי אויר וכח להקדיש לכתב יותר תשומת לב. אולי בסוף שבוע.

 

[sneakers]

אמת, לא ניכרים בכתב היד אלמנטים של שנאה

הייתי מקצין ואומר אפילו אלמנטים של נתינה עד כדי 'פרייאריות'. ובכל אופן חזרה לשאלתי הספציפית - איך מנתחים את ה'ל' שלו. אאעריך מעט יותר תגובות בעניין. אודי, מה אתה אומר? מאין בריח שבור או מכופף חזרה ב-90 מעלות איך אתה מפרשן את התופעה? מחכה בעניין להתיחסויות נוספות. תודה.

 

[אודי בן יעקב]

בהתרשמות שטחית

זה נראה לי פשוט הצד הפחות רציני ושקול אצלו, פזיז משהו, לא חושב ומתעמק רחוק מדי, דיון מקיף ושטות עבודה אמינות בדוקות זה סוג של בולשיט וסבלנותו קצרה לכך.

 

[sneakers]

אודי תודה אבל אם אפשר

קצת יותר דגש על ה-"ל". אף פעם לא נתקלתי באחת כזאת. האם יכול להיות שזה מצביע על שאפתנות ולהגיע רחוק ומיד רתיעה ופחד והתכנסות פנימית? סתם הרהורים....

 

[אודי בן יעקב]

אני לא חושב שזה הכוון

התנועה חפוזה, מקפחת עיצוב וקריאות, מחסירה קמר וגם מצמצמת בהתרחקות, להיפך, לו היה עוצר לרגע כדי לשקול, לתכנן, לחשוש ולהירתע קצת, להיזכר במחיר ששילם על טעויות, לא למהר לבצע הבזק רעיון שצץ, חושב קדימה, נותן דעתו לסייגים ופחות מזלזל בכללים - ניתן היה לראות בו אדם אחראי יותר. לדעתי אין בכוחו של האיזור הנ"ל לתחום גבולות לאיש, והדחפים התנועתיים והבצקיים מלהיטים ומסנוורים את הרפתקנותו ועולם דימוייו, הרצוי נהפך למצוי בהישג יד והאופטימיות מייצרת הגזמות והערכות לא ריאליות. היעדר הימנה/הפנמה באיזור זה עשויה להצביע על קולת הביקורת העצמית ודילוג על לימוד משגי העבר, וכך, גם הלאה יפעל בלי לחשוב ולתכנן יותר מדי, ישים מבטחו באלתור, תושייה ובמזל. התרשמות לא מחייבת.

 

[sneakers]

וואו, תודה. יקח לי זמן לעכל את זה ../images/Emo2.gif

 

[שייקה לנדאו]

אודי, אודי, מתי תלמד סוף סוף להתחייב

 

[אודי בן יעקב]

יש לי התחייבויות קודמות..

לא תאמין אבל בשעות אלה אני על תקן של נהג טקסי, לוקח ומחזיר ממרכזי בילוי והכול.. בלי להפעיל מונה.

 

[אודי בן יעקב]

אבל בינינו, כל מי שבתחום יודע שזה לא

פשוט לבדוק כתב יד וכמה 'מסוכן' לזרוק הערכות שטחיות, המינימום זה לכתוב את זה.

 

[sneakers]

עוד דבר.....

תסתכלו בהגדלה בכל אותיות 'ע' במרכז הלולאה מצדה הימני נקודה (כמו SMUDGE באנגלית). מאין הפסקה לא נקייה ונעימה לעיני הקןרא. יש האומרים שניתן לפרשן זאת כסממן לחולי כל שהוא. האם התיזה הזאת נכונה? לא נראה לי זהנקודה היא תולדה של שינוי כוון הכתיבה במקרה המסוים הזה.

 

[שייקה לנדאו]

זה כמובן קישקוש

הנקודה הנ"ל נובעת פשוט מהאטת הכתיבה, ואופיינית לעט נוזלי במיוחד. שים לב שהנקודה מופיעה סמוך לעיקול, משום שכל עוד הקו ישר יחסית, אפשר להאיץ אך כשמתקרבים לפניה תלולה צריך להאט (בדיוק כמו בנהיגה בעיקול של מחלף), אחרת הקו ישבר. אפשר לראות זאת כאן בכתב לא רק בע' אלא כמעט בכל העיקולים, למשל בראש ב', ה' ובסיום ל' וכן לאחר העיקול באות מ' וש' ועוד ועוד.

 

[sneakers]

הרבה גרפולוגים טוענים שזה נכון

בינהם גם מנהלות אתרי הגרפולוגיה המקבילים. האם זה ISSUE השנוי במחלוקת?

 

[שייקה לנדאו]

זה מעולם לא הוכח בצורה רצינית

מעבר לאנקדוטות פה ושם. וכשבודקים בצורה פשוטה (על ידי שלוקחים מספר דוגמאות של חולים ידועים במחלה ספציפית, נשים בהריון וכדומה לעומת כתבים של קבוצת ביקורת - רואים מהר שאין בזה ממש.