אותו הלילה.....
אותו הלילה הנורא לפני כבר יותר מארבעה חודשים, והשגרה כבר חוזרת לאיטה, וצוחקים לפעמים ויש גם כמה רגעים של אושר והיסח הדעת. ולפתע, בלי הודעה מוקדמת, אותו הלילה צץ פתאום. בכל מצב אפשרי, בישיבה מול הטלויזיה, במיטה בנסיון לישון, באמצע הביס בסנדוויץ,במהלך דיווש באופני הספינינג, בזמן ההופעה ביום העצמאות. פתאום היא פורצת אותה התמונה. האמבולנס, ההחייאה, תהילים, שקט, גוף מכוסה, השכנים, הבכי, ההורים, הלוויה,שבת ראשונה, שבעה........ ואז החור הגדול שכבר נמצא בליבי בחודשים האלה גדל ומדמם חזק כ"כ, וכואב לי!והדמעות לפעמים זולגות,לפעמים חונקות את הגרון. והגעגוע. הגעגוע. חזק ומכה כמו שרק עוצמות החיים יכולות להכאיב.
אותו הלילה הנורא לפני כבר יותר מארבעה חודשים, והשגרה כבר חוזרת לאיטה, וצוחקים לפעמים ויש גם כמה רגעים של אושר והיסח הדעת. ולפתע, בלי הודעה מוקדמת, אותו הלילה צץ פתאום. בכל מצב אפשרי, בישיבה מול הטלויזיה, במיטה בנסיון לישון, באמצע הביס בסנדוויץ,במהלך דיווש באופני הספינינג, בזמן ההופעה ביום העצמאות. פתאום היא פורצת אותה התמונה. האמבולנס, ההחייאה, תהילים, שקט, גוף מכוסה, השכנים, הבכי, ההורים, הלוויה,שבת ראשונה, שבעה........ ואז החור הגדול שכבר נמצא בליבי בחודשים האלה גדל ומדמם חזק כ"כ, וכואב לי!והדמעות לפעמים זולגות,לפעמים חונקות את הגרון. והגעגוע. הגעגוע. חזק ומכה כמו שרק עוצמות החיים יכולות להכאיב.