אושר

[רוח מדבר]

אושר

משום ומבצל מה נראה ששירשורים שלי לא מוקפצים להתחלה אז החלטתי להמשיך את שרשור האושר מהתחלה ולהוסיף פה את התגובה שלי להודעה המקורית שתי דרכים להסתכל על האושר שאני מכיר: הדרך ה"מדעית", הלוגית הקרה, הפיזיקלית מחושבת, לאנשים רציונלים: נניח שניקח אינטגרל של העליות והירידות שיש לנו בחיים. לפעמים אנו מרגישים למעלה, ולפעמים למטה יש פיקים עליוניים - שיא האושר הרגעי ויש פיקים נמוכים - שיא הדיכאון הזמני לפי האינטגרל ככל שיש לי יותר שיאים מאושרים, וככל שאני נמצא יותר בחצי העליון של הגרף - אני אדם יותר מאושר. כל מה שעלי לעשות זה למצוא את הדרך להחזיק את עצמי בחלק העליון של הגרף. לעומת זאת: הדרך הפרגמטית יותר: מאושר הוא אדם הבוחר להיות מאושר. happy is who happy do מי שבוחר להיות מאושר, יבחר בכל סיטואציה לראות את הדבר הטוב שבה, לראות את הצד החיובי, את החצי המלא של הכוס. באם אני בוחר להיות מאושר ואני נתקל בסיטואציה שלילית קיצונית.. כגון מוות של חבר קרוב לדוגמה או מחלה ממארת במשפחה או כל סיטואציה שלילית קיצונית ( לשם הדוגמה) אזי אשאל את עצמי, מה אדם מאושר אמיתי היה עושה עכשיו.. ואז הייתי עושה את מה שאדם מאושר אמיתי היה עושה. כהערה ON THE SIDE אושר ריגעי, ניתן להגדירו כשמחה.. דבר שבא, וחולף ובד"כ תלוי בגורמים חיצוניים... אושר אמיתי ניתן להגדירו כstate of mind כפי שיש אנשים שסובלים מדיכאון קליני הייתי יכול לומר שאני נהנה מאושר קליני. רוח מדבר אושרולוג עם תעודות.

 

[*ladybug*]

יש לך גישה מאוד מעניינת לחיים

אבל נראה לי שבשביל להעריך את האושר באמת, צריך לטעום גם מהצד השני. אם כל הזמן טוב, איך יודעים שבאמת טוב, הרי זה הופך לשגרה, לא!?

 

[רוח מדבר]

אושר זה state of mind

זה שאני מאושר זה לא אומר שאני לא חווה עצב או כעס לפעמים. אבל זה כן אומר שהרבה יותר קל לי להתמודד עימם!!! חוצמזה שהאמונה שאומרת: שבשביל להעריך אושר צריך לטעום מהצד השני, הינה אמונה מגבילה.. כי אם נחיה לפי זה אז בשביל להעריך את החיים אני צריך למות קודם??? אפשר ללמוד מהניסיון של אחרים!!! לא צריך לרדת לתהום הנשיה בשביל להיות מאושר!! כמובן שכל עוד חיים לפי האמונה שכן, אזי היא מכתיבה את דרך החיים של אותו אדם ומן הסתם הוא מוביל את עצמו ( ע"י ה"תכנות" הזה) לחוות את תהום הנשייה, לא כולם יוצאים מזה.. רוח אושרולוג.

 

[רוזנה]

ומה קורה אחרי ש...

אחרי שמצאת שאתה מאושר, מתוך הנחה שזה מה שאתה רוצה להיות... האם אושר זה רגעים? ומה תעשה אם תמצא את האושר? תחפש אחר לא? משהו אין סופי.... אז האם באמת אתה יכול להגיד על עצמך שאתה מאושר? (שאלה היפותטית...) ממני, שלא קראה את השרשור האחרון, אבל בכל זאת מנסה לחדש משהו...

 

[רוח מדבר]

חבל שלא קראת ...

כפי שכבר כתבתי, אני כבר מאושר אני לא מחפש אחר אושר. כי זה אבסורדי לחפש אחר אושר. כמו שאת לא מחפשת אחר אף, או אוזן, או יד.. יש לך אותם, אותו הדבר עם אושר. אני יכול לומר לך באמת ובכנות שאני אדם מאושר. כן.. למה שאת קוראת רגעים של אושר, אני קורא רגעים של שמחה. כי שמחה זה משהו בר חלוף אושר זהו מצב נפשי כללי... כפי שדיכאון קליני הוא מצב נפשי כללי ולכן השאלה "מה תעשה אם תמצא את האושר?" היא לא כל כך רלוונטית. הכל עניין של הגדרות אישיות, התכוונות ובחירה. שיהיה לך יום נפלא ושנה נהדרת רוח

 

[רוזנה]

שאלות היפותטיות...

זה כל מה ששאלתי בהודעה שלי... לא פניתי אלייך אישית, לא מכירה אותך כדי לשאול אותך על החיים שלך... שאלות היפותטיות שעלו אצלי בראש כשחשבתי על "אושר"... (אז כתבתי אותן בלשון זכר- so what?!...

) מצד שני, יכול להיות שהתשובה שלך היא תשובה היפותטית בעצמה...?!? בכל אופן, כששאלתי על מציאת האושר, כמובן, שזה נבע מתוך ההגדרה שלי- שאושר הוא למעשה רגעים- מימוש רגעים בהם חשקה נפשנו. אני חייבת לציין שלא ממש ירדתי לסוף דעתך או הגדרתך שאושר=שמחה. ההגדרה שלי אומרת ששמחה הוא ביטוי/תרגום לאושר. תוכל להסביר? ובכלל, זה נשמע לך הגיוני? תנשוב לכיווני...

 

[רוח מדבר]

היפוטתי או פאטתי.. ../images/Emo8.gif

אני משתדל שלא להתעסק עם היפוטתי אם זה לא מקדם את חיי/נפשי/מחשבתי וכד´. לגבי הגדרות. כל אחד מגדיר אושר לעצמו בהתאם למערכת האמונות שלו לגבי מה זה אושר. מערכת אמונות אשר נבנת בתלות בהורינו, משפחתינו, חברינו והחברה שמסביבינו. מערכת זו משתנה כשאנו גדלים ולומדים דברים ומפנימים אותם. אך לא תמיד! הרבה אנשים חיים לפי אותה מערכת אמונות שלמדו כשהיו קטנים. אני לא אומר שאושר = שמחה. אני אומר שמה שרוב האנשים מגדירים כאושר, כגון - פגישה עם מישהו שלא התראינו שנים, זכיה בלוטו, הולדת ילד, וכו´ וכו´ וכו´.. אלו הם רגעי אושר חולפים. בהגדרתי כל "רגע אושר חולף" הוא פשוט שמחה. כי שמחה בהגדרתה הינה דבר חולף לעומת זאת אושר זהו מצב נפשי כללי של אדם. הכי קל להבין את זה אם מסתכלים על אדם החווה דיכאון קליני. אדם זה נמצא במצב רוח כללי אשר מכתיב את הטון לכל שאר חוויותיו של אותו אדם. זה שהוא סובל מדיכאון קליני לא אומר שאין לו בכלל רגעים של צחוק, או רגעים של שמחה. יש לו כאלה!!! אבל ההרגשה הכללית שלו, זאת שנותנת את הטון לזכרון שלו של כל מה שעובר עליו ואת הטון לצורת הסתכלותו של אותו אדם על העולם. הינה דיכאון. אותו כנ"ל עם האושר. אדם מאושר ניתן לומד שהוא אדם החווה אושר קליני. זהו מצב רוח כללי אשר מכתיב את הטון של הזכרון, צורת המחשבה והתפיסה של ארועים אצל אותו אדם ה"סובל" ממצב אושר קליני. כמובן שהפסיכיאטריה לא מצאה שום מחלה אורגנית אשר נקראת "אושר" קליני. מצוייד במערכת אמונות זו, ובהגדרות אלו. הרבה יותר קל לי להתמודד עם צרות, בעיות, מצבים קשים, מלאנכוליה וכד´. מקווה שנשבתי יותר בברור.. רוח

 

[רוזנה]

אם כך...

ברור שמערכת ההגדרות שלנו שונה, זה אך טבעי ואינדיבידואלי - גם אם נגור באותה חברה ונחיה על פי אותה התרבות. מתוך נקודת הנחה זו, עליה שנינו מסכימים, עולה שאלה נוספת, שתאפשר לי לחבר אותך לעולם המושגים שלי- האם מה שתארת עד עכשיו היא חלק מתפיסה אופטימית?! זאת אומרת; היכולת לחוות דכאון, אבל לתפוס אותו בצורה חיובית, לימודית ואף להיות שמח בחלק הדיכאוני שבך? כמו כן, האם האושר הוא אושר תמידי? ומעבר לכך, אנו נוטים לראות בדכאון כתופעה/בעיה הזקוקה לטיפול (תרופתי, ניורולוגי וכ"ו) אם כך הוא המצב, האם צריך גם להסתכל על תופעת האושר, כעל דבר הזקוק לטיפול?! אם התשובה היא כן, למה בעצם? מי קבע מה טוב ומה לא טוב?!!? לעוד ימים נשובים

 

[רוח מדבר]

השאלה היא האם אלו הגדרות אשר יוצרות

מעשים?????? """ברור שמערכת ההגדרות שלנו שונה, זה אך טבעי ואינדיבידואלי - גם אם נגור באותה חברה ונחיה על פי אותה התרבות. """ בדיוק ולכן ההמלצה שלי, וזו גם דרך החיים שלי, היא תמיד להשתמש בהגדרות שמקדמות אותנו, ולהמנע מההגדרות שמקבעות אותנו. ברור שלכל דבר יש הרבה הגדרות - כמספר אנשים כמעט. """מתוך נקודת הנחה זו, עליה שנינו מסכימים, עולה שאלה נוספת, שתאפשר לי לחבר אותך לעולם המושגים שלי- האם מה שתארת עד עכשיו היא חלק מתפיסה אופטימית?! זאת אומרת; היכולת לחוות דכאון, אבל לתפוס אותו בצורה חיובית, לימודית ואף להיות שמח בחלק הדיכאוני שבך?""" א. בהחלט זה יכול להיות, אם זה מקדם אותך!! אם זה עוזר לך לחיות יותר טוב, להנות יותר מהחיים ואז התשובה היא כן. ב. זה לא קל לתפוס דיכאון בצורה חיובית ברגע שאת עמוק בתוך החוויה, ככה פתאום, כי אנו יודעים שזה יותר טוב. יש הבדל בין להיות בעלי התובנה הזו לבין לעשות משהו בנידון - "ידע ללא ישומו משול לאבן שאין לה הופכין" אך שוב, איך בעצם נישם, אז הרעיון הוא ללמוד ולהתאמן ולהפנים דרך מחשבה חיובית כזאת ברגעי כוח, כאשר אנו מרגישים טוב הרבה לפני שאנו מרגישים רע. "זה לא חוכמה לקחת את האוטו לתיקון רק כשהוא מקולקל אלה רצוי לעשות טיפול מונע בזמן- כשהאוטו עוד יכול להגיע למוסך בלי הגרר

" """ כמו כן, האם האושר הוא אושר תמידי? """ שוב זה הכל ברמת הגדרה.. למה את מתכוונת כשאת אומרת תמידי? אם את מתכוונת לפי ההגדרה שלי לאושר ולתמידי , אז כן.

"""ומעבר לכך, אנו נוטים לראות בדכאון כתופעה/בעיה הזקוקה לטיפול (תרופתי, ניורולוגי וכ"ו)""" אך ורק כאשר מדובר בדיכאון קליני - כלומר תופעה שהוגדרה ע"י רופאים כדבר אורגני לחלוטין ( אבל אני מציין פה כי יש הרבה אסכולות אשר טוענות כי הגוף הוא לא אורגני בלבד, אלה שהמינד - השכל יש לו השפעה וכל המערכת הינה מערכת שלמה/הוליסטית - ולכן הם מאמינים - וכך הם פועלים וחיים ומטפלים (ואני ביניהם לפעמים ) שזה לא ענין רק של תרופות אלה הרבה מעבר לזה. - אבל זה דיון אחר) """אם כך הוא המצב, האם צריך גם להסתכל על תופעת האושר, כעל דבר הזקוק לטיפול?!""" ילדים מחוננים נוצרים גם מפגיעה בכרומוזונים - האם "מרפאים" אותם כמו שעוזרים לילדים אוטיסטים?? """ אם התשובה היא כן, למה בעצם? מי קבע מה טוב ומה לא טוב?!!?"""" טוב ולא טוב - ויכוח פילוסופי עתיק יומין אולי אפילו מימי הבריאה והמפלץ הגדול

נשיבה בכל ארבעת הרוחות והמפלסים. רוח

 

[רוזנה]

וואווו איזו תשובה עמוקה ויסודית ../images/Emo9.gif

ואני לא יודעת מהיכן להתחיל להגיב...

כן, להיות מקובע על הגדרות שמקדמות אותנו... נשמע לך הגיוני?! בכל מקרה תהיה מקובע, גם אם זו הגדרה שמקדמת אותך- זה עדיין בגדר קיבוע מסויים... אולי הרעיון של לעשות סיעור מוחין עם עצמך, לפרוש בפנייך מרחב של הגדרות ולבחור את זו הטובה עבורך- ועל פי התפיסה שלך, אם הבנתי נכון, סיעור המוחין, הוא למעשה ההתקדמות...?!? * נוספת היא- זה נשמע לי כמו לרדוף אחרי הזנב של עצמך כשלוקחים את האוטו לתיקון עוד בטרם התקלקל... זה נשמע לי לא רק כמשהו שמפספס את חווית התיסכול, העצב והכאב (מי אמר שאלו לא מקדמים או מעשירים אותך? הרי ידוע שהאמנים הגדולים ביותר מציירים/כותבים/מלחינים או מתוך טריפ קיומי תלוי תופעות כימיות, או מתוך עצבות ומלנכוליות גמורה...) בכל מקרה, אתה מעלה תיאוריה, שאני לא בטוחה 1. לא בקיום שלה 2. לא היתרונות שבה (אלא אם כן אתה כן תומך בדיעה שהיא אינה משולמת...) בנוגע למחוננים, אוטיסטים והשימוש החברתי בהם- אני חושבת שהחברה בחרה להתמודד עם השונה בה בדרכים שונות- מה שמביא לתועלתה היא מפתחת, ומה שגורם לה לרגרסיה, היא מדחיקה... (תועלתנות...) בטוחה שפיספסתי נקודות רבות, מודה, בעקבות האירועים האחרונים, החשיבה שלי מאוד מצומצמת (האמוציה עלתה על השכלתנות...) לימים טובים יותר

 

[רוח מדבר]

קראתי את תשובתך ואז...

חזרתי לקרוא שוב את תגובתי אליך.. ונראה לי שכנראה שרעיונותי הועברו קצת לא ברור.. לפני שאתחיל רק הסבר קטן לגבי צורת הכתיבה של פירוק דיברי התגובה הקודמת. זוהי צורת כתיבה אשר קוראת בהרבה פורומים אמריקאים, צורה זו מאפשרת לתת תגובה ישירה והבאת המשפט שאליו מגיבים, דבר אשר מאפשר מיכוד של התשובה ופחות התבלבלויות. ועכשיו לגבי תגובתך. לא אמרתי אפילו פעם אחת ""להיות מקובע על הגדרות שמקדמות אותנו... "" אמרתי להשתמש בהגדרות שמקדמות אותנו ולהמנע מהגדרות שמקבעות אותנו. שזה די שונה מלהיות מקובע על הגדרות שמקדמות אותנו. בכל אופן בתפיסתי. לגבי סיעור מוחין עצמי - או כפי שאני מסתכל על זה - בדיקת אלטרנטיבות וסצנות וסרטים אפשריים... הרבה אנשים עושים את זה, וזה מקדם אותם אם לא בבחירת ההתנהגות הכי טובה אז לפחות בפיתוח של החשיבה.. ואימון של שרירי המוח

""* נוספת היא- זה נשמע לי כמו לרדוף אחרי הזנב של עצמך כשלוקחים את האוטו לתיקון עוד בטרם התקלקל... "" תיקון דיוק קצת

הכוונה היא לא לקחת את האוטו לתיקון אלה לטיפול.. כפי שעושה הרפואה הסינית לדוגמה מול הרפואה המערבית. או כמו שזה נקרא במערב - רפואה מונעת!! קיבלת חיסונים בעבר אני מאמין ....

ואני חוזר ואומר - זה שאני מאושר זה לא אומר שאני לא חווה עצב, תסכול או כאב!!!!!! אני גם לפעמים כותב מתוך עצב!! אבל זה שאני אדם מאושר אומר שהרבה יותר קל לי להתמודד עם העצב..!!!! א. זו לא תאוריה זה מעשי!!! אני חי כך!! ב. יש לה את היתרונות שלה, וכמובן כמו כל דבר בחיים היא לא מושלמת, ביום שהיא לא תתן לי יתרונות, אני אמצא דרך אחרת לחיות יותר מקדמת...

תגידי, קרה לך פעם שהאמוציה עלתה לך על השכלתנות ונתת איזו כאפה לילד או אמרת משהו שהצטערת אח"כ שאמרת??? כאשר את משתמשת ב"רפואה מונעת" ומלמדת את עצמך אינטליגנציה ריגשית, אז בפעם הבאה שהאמוציה תעלה לראש

עדיין תהיי בשליטה מסויימת. בהצלחה רוח

 

[רוזנה]

למה להסביר?

צורת הכתיבה שלך מוכרת לי מתחומים רבים, היא מאוד יסודית, מועילה ובהחלט עוזרת למקד. אני עצלנית מדי כדי להשתמש בה- הן שכלית והן פיזית

חוץ מזה שאני יצור די גלובלי, ואוהב להסתכל על הדברים בגלובליות, ולא לנתח כל מילה ומשפט, זה גם מה שגורם לאי דיוקים אלו או אחרים. טוב, אף פעם לא טענתי שזו סגולה מיוחדת במינה שעוזרת ונותנת יתרונות בכל הפעמים

בכל אופן, בתמצות של כמה משפטים - אני חושבת שעניין המושלמות בחיים לא יכולה להיות מושלמת, לא מכיוון שזה לא אפשרי מנטלית ופיזית, אלא בגלל שאנחנו לא הגענו למסקנה החד משמעית, מה הם חיים טובים יותר... בכל פעם הגיעו להגדרות אחרות של מושלמות.. אבל אנחנו ממש לא יודעים אפילו מה זה מושלמות, ובטוחה שנמצא את החסר בכל פעם. מעבר לכך, מה שמושלם עבורי, לאו דווקא יהיה מושלם עבורך. אי לכך ובהתאם לזאת- דרך חייך היא לאו דווקא אותה הדרך האידיאלית עבור כל אחד (טוב, אני יודעת שלא טענת לכך, אבל אולי היה לי את הצורך להרגיע את עצמי ואת דרך חיי. כרגע טוב לי איתה, והצלחת קצת לגרום לי לפקפק בה...

) ובנוגע להשתלטות האמוציה - מכיר את התיאוריה בפיכולוגיה הטוענת כי יש לשחרר את כל האגרסיות והאמוציות ורק על ידי כך להגיע לשלווה הנפשית?! מעבר לזה- מי אמר שלתת כאפה לילד זה לא טוב?

(כה אמרה מורה בישראל

סתאאאם, אני לא מורה

) ובאותו הנושא- העלת את עניין השליטה באמוציות שליליות. האם גם אהבה היא משהו שצריך להשתלט עליו באותה המידה?! חוץ מזה, אני בהחלט חושבת שיש מקום לאזן בין האמוציה לקוגניציה, אולם האיזון כל הזמן משתנה, והאדם הוא האחראי לאיזון הזה. אני באופן אישי, לא מאוזנת מנטלית

אבל התרופות עוזרות

אני נותנת לעצמי לכעוס כשאני רוצה, ועוצרת את האגרסיות על פי המדדים החברתיים שנקבעו מראש... אז...מי ילד טוב של אמא?!

אזהרת יוצרים: בטקסט זה קיימים אלמנטים של הומור... נסו לקרוא בין השורות

 

[רוח מדבר]

רוזאנה

לשחרר אמוציות זה נהדר.. כל עוד לא דוקרים מישהו בתהליך...

הכינוי שלך הזכיר לי דווקה את רוזאן בר - לא יודע למה.. אבל תתארי לך את רוזאן משחררת אמוציות על הילדים שלה... (בסדרה הזו שלה עם הבעל שיכול לעמוד באמוציות המשוחררות לכיוונו ) היי, אם טוב לך נהדר, אם את מפקפקת גם נהדר.. ואת יודעת למה..?? תחשבי שניה על כל הדברים שאת יודעת היום (ועושה) ולא יכולה לחיות בלעדי זה, ואז תזכרי איך היה לפני שידעת שהם קיימים... כדאי תמיד להיות פתוח לדברים שאנו עוד לא יודעים כי אולי, רק אולי, יהיה לנו הרבה יותר נוח, והרבה יותר כיף, ואח"כ לא נוכל אפילו לתאר לעצמנו איך הצלחנו בעבר לחיות בלי זה... - מצד שני זה לא אומר שצריך לפתוח במרוץ מטורף אחר כל מה שאנו עוד לא יודעים ונידע עוד מעט.. רק להשאיר את הראש פתוח ( כמו שעושים הפלסטינאים עם אבנים) רק בלי האבנים..

בהצלחה רוח.. נ.ב. מתוך סקרנות, באיזה חלק מאורך חייך התחלת לפקפק ולחשוב שאולי יש דרך יותר טובה? רוח

 

[רוזנה]

מסכימה עם כל מילה

וכדי לספק את סקרנותך- בכל פעם שאני פוגשת אנשים חדשים... זה לא מרדף אחרי המושלם, זה מרדף אחרי ההבנה, התודעה וההבנה העצמית... כן ירבו ימי החשיבה

שנה טובה

 

[רוח מדבר]

שנה נפלא ומאושרת ../images/Emo8.gif

 

[בן טל-שחר]

לדעתי הצנועה...

אדם מאושר הוא אדם מאושר! כמובן, מי שיציב את המשפט הזה בהקשר לא נכון, יקבל משפט חסר כל ערך אינפורמטיבי, אבל מי שחסרה לו רק עוד פיסה אחת לפאזל, המשפט הזה יעזור לו לחבר את התמונה השלמה, כפי שהוא עזר לי... אדם מאושר ניתן לזיהוי... אפשר לראות זאת לפי מבט עיניו, או לפי אורו הלבן והקורן, אפשר לחוש זאת בזכות הרגיעה שעוברת בנו כאשר אנו לידו או השלווה שאנחנו חווים בנוכחותו... רובנו ישובים שפופים רוב הזמן תחת שבט ביקורתו של שופט אכזרי, שקוטל אותנו ומעסיק אותנו רוב הזמן בהתגוננות ו/או בנסיון לעמוד בדרישותיו ו/או בבריחה והדחקה מפניו. בנוכחות השופט, אי אפשר להיות מאושר... יש אנשים שהגיעו להרמוניה עם השופט שלהם. הם לא מאושרים באמת, אך הם נראים מאושרים ונדמה להם שהם מאושרים, אך בפינה קטנה בתוכם, הם לא קונים את זה בעצמם... העיניים שלהם בורקות... וזה פשוט: השופט שלהם מרוצה מהם... "יפה, יפה" הוא אומר להם. אבל אנחנו לא מרגישים כל כך טוב לידם, יש בהם משהו שיפוטי... או לכל הפחות הם כאילו מנסים להעביר אותך "לצד שלהם" כשאתה לידם, משדרים לך כאילו אתה צריך להיות בצד מסויים, או לנהוג בדרך מסויימת, או לבחור בחירות מסויימות, כדי שהם יאהבו אותך... טוב, נראה לי מספיק להודעה ראשונה שלי בפורום החביב הזה... לא?!?! שלכם באהבה, בן (מהפורום השכן... שומר נפשו ירחק...)

 

[גיל גיל]

יפה...

השאלה אם כשלעצמו, אושר קליני הוא בריא! אתה מרשה לעצמך להתאבל? מרשה לעצמך לפעמים להיות למטה? ולו רק כדי שתוכל להעריך את הלמעלה. אושר הוא דבר טוב, אבל השאלה היא אם אתה בכלל מרשה לעצמך להיות עצוב כשצריך. העצב גם הוא נמצא שם למטרה מסויימת... מה אתה אומר? לדעתי אדם צריך לאזן. לדעת לשמוח תמיד, אבל להיות עצוב כשצריך. לא דיכאון קליני, אבל גם לא להיות סמיילי...

 

[רוח מדבר]

היי גילגיל

השתמשתי במטאפורה "אושר קליני" בשביל לנסות ולהסביר את ההגדרה שלי למושג אושר. ""אתה מרשה לעצמך להתאבל? מרשה לעצמך לפעמים להיות למטה?"" בוודאי! איזו שאלה.. הנה אפילו בימים האחרונים אני משתעשע עם תחושות שונות וחלקן היא בדידות.. חייב לציין כי זה מאוד מעניין האופן שבוא אפשר כאילו להדליק את התחושה של בדידות גם כשאתה מסביב לאנשים, ועד כמה קשה זה יכול להיות לכבות את התחושה הזו.. אבל עד כמה קל זה לא להדליק אותה מחדש.. זו התנסות די מעניינת, לא תמיד קלה, אבל שכרה בצידה. "" ולו רק כדי שתוכל להעריך את הלמעלה"" לגבי המטאפורה של למטה=דיכאון למעלה=שמחה.. אני לא הכי אוהב את המטאפורות הללו, אף על פי שהן נפוצות ביותר ואני גם עושה בהן שימוש מדי פעם. הבעיתיות,שאני תופס, שעלולה להיווצר אצל הרבה אנשים כאשר הם משתמשים במטאפורות הללו הינה שכאשר משהו נמצא גבוה - צריך לטפס אליו, צריך לעבוד כדי להגיע אליו, ואפשר ליפול ממנו. ואם נופלים, אז נופלים למטה... וכמו שאתה אומר, עצב, אבל וכל אלה זה לא בהכרח נפילה!! זו חוויה וזו חוויה, ורצוי לאזן ביניהם!! ושוב, עצב מול שמחה כשאמרת במשפט: """אבל השאלה היא אם אתה בכלל מרשה לעצמך להיות עצוב כשצריך. העצב גם הוא נמצא שם למטרה מסויימת... מה אתה אומר? לדעתי אדם צריך לאזן. לדעת לשמוח תמיד, אבל להיות עצוב כשצריך""" בדיוק! לשמוח כשצריך, ולהיות עצוב כשצריך... תאמת אני אפילו משנה את זה קצת, בכדי לשחחר את זה טיפה.. לשמוח כשרוצים ולהיות עצובים כשרוצים .. ולא כש´צריך´... ואתה מדבר על שמחה מול עצב - האושר.. לא מופיע כאן, האושר הוא הדרך שבה אתה חי, האושר הוא הunderline .. הוא המצב אשר יעזור לך להתגבר על העצב או להתמודד עימו יותר בקלות. רוח