אושר שובר.

[PoshKale]

אושר שובר.

אני לא יכול יותר, זה כבר נהיה רגע כואב-שמח. היא אמרה לי שהיא רוצה, הראית לי שהיא רוצה, אמרה שהיא אוהבת, אמרה שאני יותר מדי טוב...אז מה השתנה בסופשבוע אחד ? לאן נעלמה האהבה ? לאן נעלם הרצון ?אחרי שהיא מעירה אותי וגורמת לי להתרגש, ונותנת תקווה היא לוקחת זאת בחזרה. אם כך לא תודה, אני רוצה לחזור לישון. אבל מצד שני אני שמח שהתעוררתי, אני להמשיך להרגיש, אבל אין לי את האפשרות. בפעם שעברה שנלקחה ממני אפשרות זו כמעט יריתי בעצמי. לאן לכוון.....לא לראש...אין בעיה שם...[טוב אולי קצת ] ללב....זה מקור הבעיה...שיחת טלפון אחת...להגיד שלום, לדעת מה המצב...אבל החרא ממשיך נועל תדלת...לוקח ת M-16...טוען, דורך...מביט לתוך הקנה...מכוון עמוק ללב, מסתכל ישר לקיר ממול...לא חושב על כלום אבל תמונות רצות בלי סוף...דקה...5 דקות...משחרר נצרה, מחזיק חזק בידית...אצבע על ההדק...ולא מסוגל לזוז....5 דקות....מרוב עצבים נותן צעקה ויורה !! אבל היד השניה הספיקה להזיז את הקנה ממני...למה זה קרה ? אלוהים יודע... עכשיו אני מאושר שזה לא קרה...אבל כואב לי...לא רוצה לחזור לשם...תנו לי עוד הזדמנות...אני יכול לאהוב...

 

[mamale]

לא הכל ניתן להסבר והבנה..

אבל..הלב לא מקבל הוראות ישירות..הוא פשוט כואב,את אותו כאב חד שאנו מרגישים,שגורם לנו להסתובב כמו סהרורים,שבגללו אי אפשר להתרכז בעבודה,שבגללו חסרות כ``כ הרבה שעןת שינה,שבגללו כבר לא נגענו באוכל שנה......מה לעשות..אהבה היא מרכיב כ``כ חשוב בחיינו-היא מניעה אותנו לקצב החיים ומצליחה פשוט לשבור אותנו לרסיסים.כ,כ מבינה את אותו הכאב שחשת..גם אני רציתי להעלם לא פעם ולא פעמיים בגלל אותו מישהו שהבטיח שהיה...ופתאום נעלם כאילו כלום לא קרה...זה לא שווה את זה נשמה רק היום בגיל 27 אני מבינה..שכלום לא שווה שתכוון לרקה.שתקח את כל היופי שבך( ואני בטוחה שיש הרבה יופי ועומק)..כי רק מי שיכול להרגיש את אותה הרגשה חזקה מבפנים-הוא המיוחד,הוא בין אותם בודדים שלא מפחדים להרגיש להתמודד..ובטח שלא מה``אני`` במראה..שאין להם מסיכות..ומשחקים..שהם עצמם נטו...ואוהבים.תרשה לי לעטוף אותך בהרבה חיזוקים והבנה..בטוחה שתרויח את ה``אהבה`` שמגיעה לך....