--באור של ההכרה הערה אין ניצוץ של ה"אני".זה רק אור בלי מקור,אור הקיים בזכות
עצמו.אדם בעל אור כזה לא איכפת לו מהאחרים אומרים עליו,אם הם חושבים אותו
לקדוש או חוטא ,זה חסר משמעות לגביו.הוא יודע מי הוא-הוא קיים.והוא יודע שאין
צורך לשאול את דעתם של אחרים.
--לזכור את עצמך-הוא המדע,הוא האומנות כולה של הרוחניות.אתה יכול לתמצת את
הרוחניות כולה במושג אחד-"זכירה עצמית".
--בדרך כלל אתה חושב שאתה ער לחלוטין,זוהי טעות,רק אנשים מוארים הם ערים.
אתה לגמרי ישן.אל תטען שאתה ער רק משום שאתה יכול לפקוח את עיניך,
זה לא מספיק כדי להיות ער.אפילו שיכור ההולך ברחוב מהלך בעיניים פקוחות.
הוא אינו ער כלל.ערות היא תכונה פנימית של התודעה,אין לה כל קשר עם עיניים סגורות או פקוחות.
עצמו.אדם בעל אור כזה לא איכפת לו מהאחרים אומרים עליו,אם הם חושבים אותו
לקדוש או חוטא ,זה חסר משמעות לגביו.הוא יודע מי הוא-הוא קיים.והוא יודע שאין
צורך לשאול את דעתם של אחרים.
--לזכור את עצמך-הוא המדע,הוא האומנות כולה של הרוחניות.אתה יכול לתמצת את
הרוחניות כולה במושג אחד-"זכירה עצמית".
--בדרך כלל אתה חושב שאתה ער לחלוטין,זוהי טעות,רק אנשים מוארים הם ערים.
אתה לגמרי ישן.אל תטען שאתה ער רק משום שאתה יכול לפקוח את עיניך,
זה לא מספיק כדי להיות ער.אפילו שיכור ההולך ברחוב מהלך בעיניים פקוחות.
הוא אינו ער כלל.ערות היא תכונה פנימית של התודעה,אין לה כל קשר עם עיניים סגורות או פקוחות.