אושו אושו אושו

[צ ל י ל 8]

אושו אושו אושו

מה לדעתכם ההבדל בין קלף השוטה של אושו לבין קלף אי-גשמיות (כן.. השחור הזה..)

שניהם נראים לי כמו התחלה חדשה.. דף נקי וטהור.. ובכל זאת... מה ההבדל בינהם? יש רעיונות?

 

[הילה בסגול]

את יכולה לצרף תמונה של הקלף

של אושו ? את השוטה של ריידר אני מכירה בעיניים עצומות... אבל אושו

 

[מעוז המרפא]

יש כמה הבדלים

נתחיל מהקלף הפחות מוכר: אי-גישמיות או כמו שהוא נכתב באנגלית: No-Thingness. שימי לב למשחק המילים אפשר לקרוא את זה כמילה אחת או שתי מילים. זה מתחבר לי לתאור מהתנ"ך של לפני בריאת העולם: א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם. החושך הזה הוא המקור שממנו הכל מתחיל. אין כלום וגם להגיד 'אין כלום' זה בעיה (משחק מילים). בחושך הזה אין מה להאחז בו ובוודאי שאין משהו מוגשם - קיים ולכן התרגום 'אי-גשמיות' יכול להתאים (אפילו שהוא לא מדויק). לגבי הקלף של השוטה: השוטה כבר חי בעולם מוגשם. הוא מתחיל את המסע שלו בתוך עולם קיים והוא משחק את המשחק שלו בתוך העולם הזה וזה הבדל משמעותי. נכון שיש גם הרבה מן הדימיון. בשביל להיות השוטה באמת צריך להכיר גם את החושך הזה שמוצג בקלף אי-גשמיות. השוטה, מתוך הכרות עם החושך-כלום פועל בעולם הזה בפשטות ובקלילות. הוא לא מפחד לצלול אל תוך החושך ולכן הוא לא מפחד גם כשהוא כביכול עומד ליפול אל התהום. מי שחווה את הכלום בצורה מוחלטת יכול להמשיך בשיוויון נפש בכל אתגר או קושי שהחיים מביאים. זווית נוספת: החושך היא איכות נקבית. כמו ביין-יאנג, בו הלבן זכרי והחושך נקבי. מתוך החושך יש פוטנציאל אין סופי להגשמה אבל עדיין אין הגשמה, אין בריאה. החושך (נקבה) צריך את האור (זכר) על מנת ליצור משהו מתוך הפוטנציאל הזה. בלי האור החושך פשוט נמצא שם ולא יוצא ממנו כלום. כשאלוהים אומר: ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. אז מתחילה הבריאה היוצאת מתוך החושך.

 

[מעוז המרפא]

והקלף הנוסף - אי גשמיות

 

[Diableror]

סמנטיקה

ה"אור" לא יוצא "מתוך" החושך.האור נוצר יש מאין. Diableror

 

[רשף כשף]

לדעתי

השוטה נמצא בכל הקלפים, הוא עובר ביניהם ומייצג את השואל המתייעץ עם הקלפים. כאשר השטה יוצא בקריאה הוא מסמל את מיקומו של השואל ביחס לפריסה. הפריסה שמייצגת את הגישה הזו בצורה הטובה ביותר היא פריסת השוטה (או שיש לה שם אחר) בה מתייחסים למיקום השוטה = השואל באופן כרונולוגי על ציר הזמן בין הקלפים. קלף אי גשמיות (או "לא כלום") מסמל מצב ביניים בו נמצא השואל, מצב בו מומלץ לו לא לחפש הגדרות גשמיות אלא לנסות לאבד את הדרך בתוך ה"לא כלום" על מנת למצוא את עצמו מחדש. הדמיון ביניהם הוא במצב הביניים שהם מסמלים, והשוני ביניהם גדול מאוד ומתמקד בעיקר בהבדל בין "יש" (השוטה) ל"אין" (אי גשמיות). השוטה נדרש לצעוד צעד נוסף אל התהום (באושו הוא כבר עם רגל אחת באוויר) בעוד בקלף אי-גשמיות השואל כבר נמצא בתוך התהום עצמה. כלומר- השוטה נדרש לוותר על הוודאות, בעוד בקלף אי-גשמיות הוודאות אינה קיימת והשואל נאלץ להסתדר בלעדיה.

 

[צ ל י ל 8]

קצת התבלבלתי ../images/Emo4.gif

בואו אתן לכם דוגמא. באה מישהי ושאלה אותי אם כדאי לה לעבור לגור עם החבר שלה. לאחר פריסות ארוכות בנושא בקלפי הריידר, רציתי להוציא קלף מאושו למסר. יצא לי קלף אי-גשמיות. אמרתי לה שהיא צריכה להאמין בהכל ולפתוח דף חדש, נקי, ללכת על כל הקופה. אחר כך החלטתי להוציא קלף הבהרה, ויצא לי השוטה. זה כמובן היה קלף מחזק מאוד לקלף אי-גשמיות, אבל גם גרם לי לתהות מה בעצם ההבדל? ומכאן באה שאלתי.

 

[רשף כשף]

היי צליל

לא הבנתי מדוע פירשת בצורה כזו את קלף "אי גשמיות"? הפירוש שנתת אינו מתאים לקלף. אם לפרש רק על פי הקלף- הקלף מדבר על כך שאין לה בסיס להסמך עליו, אין דבר מה גשמי שהיא יכולה להשתמש בו כקצה חוט על מנת להתקדם איתו הלאה במערכת היחסים. הקלף קורא לה לא לחפש הגדרות של מערכת יחסים למצב בו היא נמצאת עם החבר משום שלא קיים דבר כזה. לא הבנתי מדוע פירשת שהיא צריכה ללכת על כל הקופה, כאשר הקלף אומר בבירור שאין כאן קופה בכלל. קלף השוטה בצמידות לקלף הזה מחזק את הצד הבלתי מוגדר ואת הנטיה שלה לקחת סיכונים. בנוסף, מדוע פרסת מספר פריסות ארוכות בחבילת הריידר? האם הפריסה הראשונה לא הניחה את דעתה? ואם לא, מדוע ראית לנכון לפרוס שוב ושוב לאחר שקיבלת תשובה?

 

[צ ל י ל 8]

לא חשבתי על זה כמו שאת מציגה

את קלף אי הגשמיות, וכאן בעצם הארת את עיניי

עכשיו| אני מבינה את הפירוש של הקלף

נפל האסימון. האינטואיציה שלה כשראיתי את הקלף הזה אמרה לי "דף חלק", נקי. על פי זה פירשתי. אני לא קראתי את הספר של אושו שמצורף לחבילה כי לא הבנתי מה הוא רוצה. אז אני מנסה לפרש לפי ההרגשה שלי שמתחברת לי באותו רגע לשאלה שנשאלה. וזה מה שהרגשתי באותו רגע. האם זה היה שגוי? אני לא יודעת... למה המשכתי באושו לאחר פריסות מרובות בריידר? כי לא כל הפריסות הסתמכו רק על המעבר לגור ביחד, אלא על מערכת היחסים בכללה. הבחורה היתה כ"כ לחוצה. חוץ מזה, אני אוהבת לתת מסרים מאושו. זה נראה לי מאוד מתאים. מין סיום פוסק כזה. וזו הייתה נראית לי התשובה הכי נכונה לאותו רגע. את חושבת שזה נורא?

 

[רשף כשף]

התחושה שלך בזמן הקריאה

היא זו שקובעת. אם הרגשת שנכון לפרש כך את הקלף, זה כנראה היה נכון לעשות זאת.

 

[צ ל י ל 8]

../images/Emo51.gif../images/Emo24.gif