אור טבעי

מצב
הנושא נעול.
אור טבעי

אור טבעי
האור הטבעי, כפי שאנחנו מכירים אותו...מקורו בשמש. הבנת התהליך של השפעת השמש על כדור הארץ יש בה מהיכולת להשתמש בידע הזה בכדי למקם את עצמנו יחסית אליה מתוך מודעות על המשמעות שיש לכל צד כזה על המבנה שלנו. ברמה הבסיסית, אנחנו מבינים שהאור הטבעי זמין לנו בשעות היום כשהצד המדובר של מיקומנו על כדור הארץ [המסתובב] מופנה כלפי השמש. בעצם זו מין מנורה ענקית שמאירה עלינו. מכאן, השמש זורחת במזרח [כיוון השמש בשעות הבוקר], נמצאת במשך שעות היום בדרום ועוברת למערב לקראת שקיעתה. בנוסף, אנחנו מבינים שבזמן קיץ השמש ממוקמת בזוית גבוהה יותר מאשר בחורף. לנתונים אלו יש משמעות מכרעת על ההשפעה של נתונים האלו על התכנון שלנו. למשל, אחת המשמעויות של זה...שבצפון אין קרינה ישירה של שמש. מכיוון שלשמש יש משמעויות נוספות עלינו מעבר לאור, המאמר הזה יבחן פתרונות שונים של התמודדות עם העובדות האלו מתוך חיפוש אחר הפתרון היעיל ביותר
 
מפת אקלים אורי

אור טבעי
האור הטבעי, כפי שאנחנו מכירים אותו...מקורו בשמש. הבנת התהליך של השפעת השמש על כדור הארץ יש בה מהיכולת להשתמש בידע הזה בכדי למקם את עצמנו יחסית אליה מתוך מודעות על המשמעות שיש לכל צד כזה על המבנה שלנו. ברמה הבסיסית, אנחנו מבינים שהאור הטבעי זמין לנו בשעות היום כשהצד המדובר של מיקומנו על כדור הארץ [המסתובב] מופנה כלפי השמש. בעצם זו מין מנורה ענקית שמאירה עלינו. מכאן, השמש זורחת במזרח [כיוון השמש בשעות הבוקר], נמצאת במשך שעות היום בדרום ועוברת למערב לקראת שקיעתה. בנוסף, אנחנו מבינים שבזמן קיץ השמש ממוקמת בזוית גבוהה יותר מאשר בחורף. לנתונים אלו יש משמעות מכרעת על ההשפעה של נתונים האלו על התכנון שלנו. למשל, אחת המשמעויות של זה...שבצפון אין קרינה ישירה של שמש. מכיוון שלשמש יש משמעויות נוספות עלינו מעבר לאור, המאמר הזה יבחן פתרונות שונים של התמודדות עם העובדות האלו מתוך חיפוש אחר הפתרון היעיל ביותר
מפת אקלים אורי
ישראל מחולקת לפי המפה הזו לארבעה אזורי משנה. - מישור החוף - העמקים, השפלה ואזור באר שבע - אזור ההר [ירושלים] - בקעת הירדן לכל אזור המאפיינים שלו. עוצמת ההארה הטבעית אינה שונה מהותית בין האזורים האלה. ההבדלים המשמעותיים נובעים מפילוג הנקבע ע"י שיעור העונות, העננות והאובך באזורים השונים. בצפון, למשל, יש זמן קרינה ישירה קטן יותר ומכך, משקל האור המוחזר גדול יותר. אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים של אור טבעי. קרינה ישירה- מגיעה בהתאם לעונת השנה ושעות היום ומכך, מאד דינמית ומאופיינת בעוצמה רבה. אור הרקיע- אור שמש המתפזר באטמוספירה ומגיע לבניין מפיסת הרקיע. אור זה משתנה ומושפע מגורמים נוספים כמו עננות, עכירות [אובך, פיח] ובהסתרת הרקיע על פני הקרקע [טופוגרפיה, צמחיה, גובה וצפיפות בינוי קיים וכד'] אור מוחזר- משטחים מסביב לבניין שגם הם סופגים קרינה ישירה ואת אור הרקיע האור מוחזר [בהתאם למקדם הרפלקסיה] חודר פנימה ומגביר את האור הטבעי. יש לזכור כי החדרת אור יום לתוך בנינים באה בעיקר מהאור המוחזר כי אנחנו נמנעים משימוש באור ישיר מסיבות של חימום יתר וגם סינוור.
 
העצמת אור מוחזר

מפת אקלים אורי
ישראל מחולקת לפי המפה הזו לארבעה אזורי משנה. - מישור החוף - העמקים, השפלה ואזור באר שבע - אזור ההר [ירושלים] - בקעת הירדן לכל אזור המאפיינים שלו. עוצמת ההארה הטבעית אינה שונה מהותית בין האזורים האלה. ההבדלים המשמעותיים נובעים מפילוג הנקבע ע"י שיעור העונות, העננות והאובך באזורים השונים. בצפון, למשל, יש זמן קרינה ישירה קטן יותר ומכך, משקל האור המוחזר גדול יותר. אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים של אור טבעי. קרינה ישירה- מגיעה בהתאם לעונת השנה ושעות היום ומכך, מאד דינמית ומאופיינת בעוצמה רבה. אור הרקיע- אור שמש המתפזר באטמוספירה ומגיע לבניין מפיסת הרקיע. אור זה משתנה ומושפע מגורמים נוספים כמו עננות, עכירות [אובך, פיח] ובהסתרת הרקיע על פני הקרקע [טופוגרפיה, צמחיה, גובה וצפיפות בינוי קיים וכד'] אור מוחזר- משטחים מסביב לבניין שגם הם סופגים קרינה ישירה ואת אור הרקיע האור מוחזר [בהתאם למקדם הרפלקסיה] חודר פנימה ומגביר את האור הטבעי. יש לזכור כי החדרת אור יום לתוך בנינים באה בעיקר מהאור המוחזר כי אנחנו נמנעים משימוש באור ישיר מסיבות של חימום יתר וגם סינוור.
העצמת אור מוחזר
יש כמה כללים פשוטים שבהם אנחנו יכולים לשפר את כמות האור הטבעי. לפני שנעשה את זה, חובה אלינו להגדיר את המטרות של חלל נתון בהתאם לתיפקודו בהמשך. אנחנו מפרידים בין חללים לעבודה וסוג העבודה, [תעשיה, תצוגה, מסחר וכו'] "משחקים" במשמעויות השונות של התפקוד, וגם בבתים הפרטיים, אנחנו מפרידים בין הפונקציות השונות בהתאם לצרכים [אירוח, בישול, חדרי שינה וכו'] והזמנים השונים שבהם מתבצעות הפעילויות השונות. כלומר...בניית פרוגרמה. טקסטורה מי שצבע את ביתו, יודע שלמרות שרב הקירות הפנימיים נצבעים בצבעים פלסטיים [מסיבות פרקטיות], התקרה בד"כ מכוסה בסיד. הסיד הוא חומר יותר מחוספס מצבע פלסטי, קרן אור [טבעית ומלאכותית] שמגיעה לתקרה מתפזרת לכיוונים שונים אקרעית לפי זוית החיספוס. כלומר...פיזור האור הוא טוב יותר [להבדיל מממוקד] צבע לבהירות הגוון יש השפעה משמעותית על החזר אור [באחוזים]. לבן - 65-85 בהיר - 55-65 בינוני - 35-55 כהה - 15-35 שחור - 10-15 זכוכית שקופה - 6-8 גובה חלל ככל שגובה החלל רב יותר האור המוחזר חודר יותר לעומק החלל. היחס בין גובה החלל לחדירת האור פנימה הוא 1:2 לדוגמה, אם גובה החלל הוא 3 מ' עוצמת האור תגיע הדרגתית ל- 6 מ' מרחק ממקור האור. גובה פתח [חלון אנכי] חלון בעל גודל נתון ופרופורציה נתונה זהה, ככל שהוא גבוה יותר הוא יחדיר פחות אור לקרבה המידית של החלון ויגביר את כמות האור המגיעה אל התקרה וממנה לעומק החלל. חלון בודד נותן אור ממוקד [לא אחיד] חלונות נוספים שלא על אותו קיר, גם אם שטחם הכולל זהה לשטח החלון הבודד ישפרו משמעותית את פיזור האור. לעובדה זו יש גם משמעות לפרופורציה של הפתח. שני חלונות בעלי גודל זהה אבל אבל אחד צר וארוך והשני נמוך ורחב, הרחב והנמוך...יתן בד"כ אור טוב יותר בעומק החלל ולהיפך. למרות שנתון זה אינו חד משמעי ותלוי למשל בשאר הדפנות של החלל. [מירכוז הפתח יחסית לקירות הפנימיים של החלל] וגם...זוית האור הישיר.
 
אור שלא בגובה עין

מפת אקלים אורי
ישראל מחולקת לפי המפה הזו לארבעה אזורי משנה. - מישור החוף - העמקים, השפלה ואזור באר שבע - אזור ההר [ירושלים] - בקעת הירדן לכל אזור המאפיינים שלו. עוצמת ההארה הטבעית אינה שונה מהותית בין האזורים האלה. ההבדלים המשמעותיים נובעים מפילוג הנקבע ע"י שיעור העונות, העננות והאובך באזורים השונים. בצפון, למשל, יש זמן קרינה ישירה קטן יותר ומכך, משקל האור המוחזר גדול יותר. אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים של אור טבעי. קרינה ישירה- מגיעה בהתאם לעונת השנה ושעות היום ומכך, מאד דינמית ומאופיינת בעוצמה רבה. אור הרקיע- אור שמש המתפזר באטמוספירה ומגיע לבניין מפיסת הרקיע. אור זה משתנה ומושפע מגורמים נוספים כמו עננות, עכירות [אובך, פיח] ובהסתרת הרקיע על פני הקרקע [טופוגרפיה, צמחיה, גובה וצפיפות בינוי קיים וכד'] אור מוחזר- משטחים מסביב לבניין שגם הם סופגים קרינה ישירה ואת אור הרקיע האור מוחזר [בהתאם למקדם הרפלקסיה] חודר פנימה ומגביר את האור הטבעי. יש לזכור כי החדרת אור יום לתוך בנינים באה בעיקר מהאור המוחזר כי אנחנו נמנעים משימוש באור ישיר מסיבות של חימום יתר וגם סינוור.
אור שלא בגובה עין
מסורתית, אנחנו מתיחסים לפתחי אור כמשהו חיובי. יש לנו קשר עם החוץ, רואים נוף, מודעים יותר לאקלים בחוץ, גם סיבות פסיכולוגיות של תחושת סגירות וכד' בסביבת עבודה חלונות בגובה עיניים מפריעים לנו. בכל פעם שאנחנו מסיתים מבט לכיוון מקור אור- אנחנו מסתנוורים. זה לא רק עניין של אי נוחות. העין שלנו בנויה כך שאישון העין מתכוונן אוטומטית לפי עוצמת אור המגיעה אליה. כולנו מכירים את התופעה שמי שנכנס ממקום מואר לחשוך, יש מספר שניות שלא רואים כלום...עד שהאישון מתאפס ואז רואים קצת. ככל שיש יותר אור לא אחיד, הכיוונון הזה של האישון גורם לנו לצבור עייפות. לכן... לעיתים נעדיף מקור אור שאינו בגובה עין.
 
skylight, תאורת תקרה

אור שלא בגובה עין
מסורתית, אנחנו מתיחסים לפתחי אור כמשהו חיובי. יש לנו קשר עם החוץ, רואים נוף, מודעים יותר לאקלים בחוץ, גם סיבות פסיכולוגיות של תחושת סגירות וכד' בסביבת עבודה חלונות בגובה עיניים מפריעים לנו. בכל פעם שאנחנו מסיתים מבט לכיוון מקור אור- אנחנו מסתנוורים. זה לא רק עניין של אי נוחות. העין שלנו בנויה כך שאישון העין מתכוונן אוטומטית לפי עוצמת אור המגיעה אליה. כולנו מכירים את התופעה שמי שנכנס ממקום מואר לחשוך, יש מספר שניות שלא רואים כלום...עד שהאישון מתאפס ואז רואים קצת. ככל שיש יותר אור לא אחיד, הכיוונון הזה של האישון גורם לנו לצבור עייפות. לכן... לעיתים נעדיף מקור אור שאינו בגובה עין.
skylight, תאורת תקרה
אנחנו מתיחסים לכיסוי הבניין כאל חזית נוספת המאפשרת הכנסת אור. כולנו מכירים את הפתרון של הכנסת אור תקרה לחדרי המדרגות בבתים המשותפים שלנו. לחדרי מדרגות שאיו בהם מקור אור מהצד. בקניונים למשל, שמנותקים לגמרי מהחוץ וכל חזיתותיהם מופנות למסחר ופרסום, תאורת תקרה שמכניסה אור טבעי וע"י כך חוסכת בתאורה מלאכותית וגם מקטינה את התחושה הקלאסטרופובית, זהו פתרון נפוץ. גם בנינים ציבוריים ששיטחם גדול וההתרחקות ממקורות האור [חלונות המעטפת] גדולה או מנותקת, זהו פתרון יעיל. בדוגמה המצורפת, בניין לאבחון ושיקום מקצועי בב"ש נעשה גם ניצול בכיוונים עצמם [צפון-דרום] ושילוב פרטי הצללה וחלונות אנכיים בקצוות.
 
תאורת תקרה, המשך

אור שלא בגובה עין
מסורתית, אנחנו מתיחסים לפתחי אור כמשהו חיובי. יש לנו קשר עם החוץ, רואים נוף, מודעים יותר לאקלים בחוץ, גם סיבות פסיכולוגיות של תחושת סגירות וכד' בסביבת עבודה חלונות בגובה עיניים מפריעים לנו. בכל פעם שאנחנו מסיתים מבט לכיוון מקור אור- אנחנו מסתנוורים. זה לא רק עניין של אי נוחות. העין שלנו בנויה כך שאישון העין מתכוונן אוטומטית לפי עוצמת אור המגיעה אליה. כולנו מכירים את התופעה שמי שנכנס ממקום מואר לחשוך, יש מספר שניות שלא רואים כלום...עד שהאישון מתאפס ואז רואים קצת. ככל שיש יותר אור לא אחיד, הכיוונון הזה של האישון גורם לנו לצבור עייפות. לכן... לעיתים נעדיף מקור אור שאינו בגובה עין.
תאורת תקרה, המשך
אחת הדוגמאות המובהקות לשימוש בתאורת תקרה, הם המוזיאונים. מכיוון שהקירות מוקדשים לתצוגה, זה רק מתבקש. מוזיאונים מתוך "מעמדם התרבותי" נהנים בד"כ מתקציבים נדיבים והם החלוץ לפני המחנה להתנסויות שונות ע"י אדריכלים בולטים. דוגמה...פיבודי אסקס מוזיאום, של ספדי. בסחימה המצורפת, אנחנו יכולים לראות שימוש בעקרונות החזר האור גם לקומות התחתונות מבלי שהפונקציה תיפגע.
 

doram44

New member
אור יום ומוזיאונים

תאורת תקרה, המשך
אחת הדוגמאות המובהקות לשימוש בתאורת תקרה, הם המוזיאונים. מכיוון שהקירות מוקדשים לתצוגה, זה רק מתבקש. מוזיאונים מתוך "מעמדם התרבותי" נהנים בד"כ מתקציבים נדיבים והם החלוץ לפני המחנה להתנסויות שונות ע"י אדריכלים בולטים. דוגמה...פיבודי אסקס מוזיאום, של ספדי. בסחימה המצורפת, אנחנו יכולים לראות שימוש בעקרונות החזר האור גם לקומות התחתונות מבלי שהפונקציה תיפגע.
אור יום ומוזיאונים
כיום אי אפשר להתעלם ממושגי שימור כשמתיחסים להארה במוזיאונים. התפיסה שמנסה להחדיר מקסימום אור מוחזר למוזיאונים נתקלת בבעיות שימור ורגישות של מוצגים אורגניים לסוגיהם. ככול שהמוצגים רגישים יותר עוצמת ההארה הדרושה נמוכה יותר ומשך זמן החשיפה קריטי יותר, הארת היום הטיבעית כמו גם כול סוגי התאורה המלאכותית מזיקים עד מזיקים מאוד . במקרים כאלה יש צורך לאטום את חללי התצוגה להארה מכול סוגיה ולמצוא פתרונות שמתאימים לצרכי השימור... דורית מלין מעצבת תאורה אדריכלית התמחות בתאורה למוזיאונים (משרד התרבות הצרפתי /מחלקה למוזיאונים 96) מצרפת לכם בשביל הכייף מאמר ישן בקשר לאור במוזיאון בעין חרוד.
 
תאורת תקרה...לא מהיום

אור שלא בגובה עין
מסורתית, אנחנו מתיחסים לפתחי אור כמשהו חיובי. יש לנו קשר עם החוץ, רואים נוף, מודעים יותר לאקלים בחוץ, גם סיבות פסיכולוגיות של תחושת סגירות וכד' בסביבת עבודה חלונות בגובה עיניים מפריעים לנו. בכל פעם שאנחנו מסיתים מבט לכיוון מקור אור- אנחנו מסתנוורים. זה לא רק עניין של אי נוחות. העין שלנו בנויה כך שאישון העין מתכוונן אוטומטית לפי עוצמת אור המגיעה אליה. כולנו מכירים את התופעה שמי שנכנס ממקום מואר לחשוך, יש מספר שניות שלא רואים כלום...עד שהאישון מתאפס ואז רואים קצת. ככל שיש יותר אור לא אחיד, הכיוונון הזה של האישון גורם לנו לצבור עייפות. לכן... לעיתים נעדיף מקור אור שאינו בגובה עין.
תאורת תקרה...לא מהיום
החדרת אור יום דרך פתח מרכזי בראש כיפת הגג. אור השמש הישיר יוצר כתם מואר המודגש בחלל הפנימי. בנין הפנתיאון ברומא, המאה השניה לספירה.
 
אור צפוני

מפת אקלים אורי
ישראל מחולקת לפי המפה הזו לארבעה אזורי משנה. - מישור החוף - העמקים, השפלה ואזור באר שבע - אזור ההר [ירושלים] - בקעת הירדן לכל אזור המאפיינים שלו. עוצמת ההארה הטבעית אינה שונה מהותית בין האזורים האלה. ההבדלים המשמעותיים נובעים מפילוג הנקבע ע"י שיעור העונות, העננות והאובך באזורים השונים. בצפון, למשל, יש זמן קרינה ישירה קטן יותר ומכך, משקל האור המוחזר גדול יותר. אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים של אור טבעי. קרינה ישירה- מגיעה בהתאם לעונת השנה ושעות היום ומכך, מאד דינמית ומאופיינת בעוצמה רבה. אור הרקיע- אור שמש המתפזר באטמוספירה ומגיע לבניין מפיסת הרקיע. אור זה משתנה ומושפע מגורמים נוספים כמו עננות, עכירות [אובך, פיח] ובהסתרת הרקיע על פני הקרקע [טופוגרפיה, צמחיה, גובה וצפיפות בינוי קיים וכד'] אור מוחזר- משטחים מסביב לבניין שגם הם סופגים קרינה ישירה ואת אור הרקיע האור מוחזר [בהתאם למקדם הרפלקסיה] חודר פנימה ומגביר את האור הטבעי. יש לזכור כי החדרת אור יום לתוך בנינים באה בעיקר מהאור המוחזר כי אנחנו נמנעים משימוש באור ישיר מסיבות של חימום יתר וגם סינוור.
אור צפוני
לאור צפוני יש שתי משמעויות. מכיוון שאין קרינה ישירה בצפון, האור הוא יותר לבן. [לקרינה ישירה יש גוון צהבהב בגלל החום הנפלט] האור הצפוני הוא הרבה יותר אחיד במשך שעות היום. [העין מתעיפת פחות] לשתי עובדות אלו יש יתרון בעיקר לסביבת עבודה. וגם, סיפור מהשטח. לפני שנים נתבקשתי לעצב את משרדיו של סוחר יהלומים בבנין הבורסה בר"ג. לבניין, חזית צפונית וחזית דרומית. ליהלומים, הגוון הוא קריטי לערכה של האבן ולכן בוחנים אותה רק באור לבן. השכירות למשרד צפוני הייתה כמעט כפולה מזו לדרום [באותו שטח]. הדרומיים...הסתפקו בחלון צפוני בפרוזדור או בתאורה מלאכותית. בצילום, תאורת גג צפונית שהיא סחימת בניה מאד מקובלת בתעשיה.
 
אור מזרחי ומערבי

מפת אקלים אורי
ישראל מחולקת לפי המפה הזו לארבעה אזורי משנה. - מישור החוף - העמקים, השפלה ואזור באר שבע - אזור ההר [ירושלים] - בקעת הירדן לכל אזור המאפיינים שלו. עוצמת ההארה הטבעית אינה שונה מהותית בין האזורים האלה. ההבדלים המשמעותיים נובעים מפילוג הנקבע ע"י שיעור העונות, העננות והאובך באזורים השונים. בצפון, למשל, יש זמן קרינה ישירה קטן יותר ומכך, משקל האור המוחזר גדול יותר. אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים של אור טבעי. קרינה ישירה- מגיעה בהתאם לעונת השנה ושעות היום ומכך, מאד דינמית ומאופיינת בעוצמה רבה. אור הרקיע- אור שמש המתפזר באטמוספירה ומגיע לבניין מפיסת הרקיע. אור זה משתנה ומושפע מגורמים נוספים כמו עננות, עכירות [אובך, פיח] ובהסתרת הרקיע על פני הקרקע [טופוגרפיה, צמחיה, גובה וצפיפות בינוי קיים וכד'] אור מוחזר- משטחים מסביב לבניין שגם הם סופגים קרינה ישירה ואת אור הרקיע האור מוחזר [בהתאם למקדם הרפלקסיה] חודר פנימה ומגביר את האור הטבעי. יש לזכור כי החדרת אור יום לתוך בנינים באה בעיקר מהאור המוחזר כי אנחנו נמנעים משימוש באור ישיר מסיבות של חימום יתר וגם סינוור.
אור מזרחי ומערבי
הכיוונים האלו מאופיינים בקרינה ישירה של שמש. במקרים כאלו, כשאנחנו רוצים להגן על החלל מקרינה ישירה מבלי לוותר על קשר עין עם החוץ וגם כיוון אוורור, אחד הפתרונות היותר יעילים הינו הצצלה אנכית.
 
הגדלת שטח המעטפת

מפת אקלים אורי
ישראל מחולקת לפי המפה הזו לארבעה אזורי משנה. - מישור החוף - העמקים, השפלה ואזור באר שבע - אזור ההר [ירושלים] - בקעת הירדן לכל אזור המאפיינים שלו. עוצמת ההארה הטבעית אינה שונה מהותית בין האזורים האלה. ההבדלים המשמעותיים נובעים מפילוג הנקבע ע"י שיעור העונות, העננות והאובך באזורים השונים. בצפון, למשל, יש זמן קרינה ישירה קטן יותר ומכך, משקל האור המוחזר גדול יותר. אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים של אור טבעי. קרינה ישירה- מגיעה בהתאם לעונת השנה ושעות היום ומכך, מאד דינמית ומאופיינת בעוצמה רבה. אור הרקיע- אור שמש המתפזר באטמוספירה ומגיע לבניין מפיסת הרקיע. אור זה משתנה ומושפע מגורמים נוספים כמו עננות, עכירות [אובך, פיח] ובהסתרת הרקיע על פני הקרקע [טופוגרפיה, צמחיה, גובה וצפיפות בינוי קיים וכד'] אור מוחזר- משטחים מסביב לבניין שגם הם סופגים קרינה ישירה ואת אור הרקיע האור מוחזר [בהתאם למקדם הרפלקסיה] חודר פנימה ומגביר את האור הטבעי. יש לזכור כי החדרת אור יום לתוך בנינים באה בעיקר מהאור המוחזר כי אנחנו נמנעים משימוש באור ישיר מסיבות של חימום יתר וגם סינוור.
הגדלת שטח המעטפת
אני מתכוון לחצר פנימית. ברגע שיש לנו חזית נוספת לכיוון החצר, אנחנו מגדילים משמעותית את כמות הפתחים שאפשר לשלב בבנין. מה גם שמדובר בחזיתות שיש לנו הרבה יותר חופש תכנוני מהרבה היבטים. הפתרון הזה נכון לבנינים גדולים אך גם בבתים פרטיים טמון כאן פוטנציאל ענק. לחצרות הפנימיות עוד נתיחס בהמשך בהיבטים נוספים.
 
אפקטים באור טבעי

מפת אקלים אורי
ישראל מחולקת לפי המפה הזו לארבעה אזורי משנה. - מישור החוף - העמקים, השפלה ואזור באר שבע - אזור ההר [ירושלים] - בקעת הירדן לכל אזור המאפיינים שלו. עוצמת ההארה הטבעית אינה שונה מהותית בין האזורים האלה. ההבדלים המשמעותיים נובעים מפילוג הנקבע ע"י שיעור העונות, העננות והאובך באזורים השונים. בצפון, למשל, יש זמן קרינה ישירה קטן יותר ומכך, משקל האור המוחזר גדול יותר. אנחנו מפרידים בין שלושה סוגים של אור טבעי. קרינה ישירה- מגיעה בהתאם לעונת השנה ושעות היום ומכך, מאד דינמית ומאופיינת בעוצמה רבה. אור הרקיע- אור שמש המתפזר באטמוספירה ומגיע לבניין מפיסת הרקיע. אור זה משתנה ומושפע מגורמים נוספים כמו עננות, עכירות [אובך, פיח] ובהסתרת הרקיע על פני הקרקע [טופוגרפיה, צמחיה, גובה וצפיפות בינוי קיים וכד'] אור מוחזר- משטחים מסביב לבניין שגם הם סופגים קרינה ישירה ואת אור הרקיע האור מוחזר [בהתאם למקדם הרפלקסיה] חודר פנימה ומגביר את האור הטבעי. יש לזכור כי החדרת אור יום לתוך בנינים באה בעיקר מהאור המוחזר כי אנחנו נמנעים משימוש באור ישיר מסיבות של חימום יתר וגם סינוור.
אפקטים באור טבעי
באזורנו...יש לנו הרבה אור. אור בוהק. כיווני השמש ועוצמתה יוצרים מהמבנים שלנו פסלים דינמיים של הצללה שמשתנים במהלך היום. לא להתיחס לפוטנציאל החוויתי והאסטטי הטמון בכך, בנוסף למשמעויות הפרקטיות זה מעשה שלא יעשה.
 
פיסול באור

אפקטים באור טבעי
באזורנו...יש לנו הרבה אור. אור בוהק. כיווני השמש ועוצמתה יוצרים מהמבנים שלנו פסלים דינמיים של הצללה שמשתנים במהלך היום. לא להתיחס לפוטנציאל החוויתי והאסטטי הטמון בכך, בנוסף למשמעויות הפרקטיות זה מעשה שלא יעשה.
פיסול באור
הנה דוגמה לשימוש מושכל באור לדרמטיזציה של חוויה ביד קנדי בירושלים
 
אפקטים, המשך

אפקטים באור טבעי
באזורנו...יש לנו הרבה אור. אור בוהק. כיווני השמש ועוצמתה יוצרים מהמבנים שלנו פסלים דינמיים של הצללה שמשתנים במהלך היום. לא להתיחס לפוטנציאל החוויתי והאסטטי הטמון בכך, בנוסף למשמעויות הפרקטיות זה מעשה שלא יעשה.
אפקטים, המשך
מבנים חוויתיים כמו מקומות פולחן דתי כבר ממזמן השכילו להשתמש באור בכדי ליצור חוויה. אור ממוקד [אלומה], סינון האור דרך פילטרים צבעוניים [ויטראז'ים] עושים את העבודה...
 
קלאסיקה

אפקטים באור טבעי
באזורנו...יש לנו הרבה אור. אור בוהק. כיווני השמש ועוצמתה יוצרים מהמבנים שלנו פסלים דינמיים של הצללה שמשתנים במהלך היום. לא להתיחס לפוטנציאל החוויתי והאסטטי הטמון בכך, בנוסף למשמעויות הפרקטיות זה מעשה שלא יעשה.
קלאסיקה
כנסיית הרוטרדם של לה קורבוזיה, החלונות האקרעיים בחזית הדרומית ובקיר עבה במיוחד יוצרים אור ממוקד [אלומה] בדיוק במקומות שבהם היא נדרשת, המזבח למשל. עוצמת החוויה.
 
עיצוב פנים...באור

אפקטים באור טבעי
באזורנו...יש לנו הרבה אור. אור בוהק. כיווני השמש ועוצמתה יוצרים מהמבנים שלנו פסלים דינמיים של הצללה שמשתנים במהלך היום. לא להתיחס לפוטנציאל החוויתי והאסטטי הטמון בכך, בנוסף למשמעויות הפרקטיות זה מעשה שלא יעשה.
עיצוב פנים...באור
עוד דוגמה למניפולציה באור ליצירה חוויתית. קפלה סנט איגנציוס, ארה"ב
 

doram44

New member
עיצוב תאורה אדריכלי.

עיצוב פנים...באור
עוד דוגמה למניפולציה באור ליצירה חוויתית. קפלה סנט איגנציוס, ארה"ב
עיצוב תאורה אדריכלי.
מקצוע עיצובי ששם לעצמו את הדגש לעצב באמצעות תאורה טיבעית ומלאכותית את ההארה במקום.
 
כמיהה לאור [וחום] בפינלנד

אור טבעי
האור הטבעי, כפי שאנחנו מכירים אותו...מקורו בשמש. הבנת התהליך של השפעת השמש על כדור הארץ יש בה מהיכולת להשתמש בידע הזה בכדי למקם את עצמנו יחסית אליה מתוך מודעות על המשמעות שיש לכל צד כזה על המבנה שלנו. ברמה הבסיסית, אנחנו מבינים שהאור הטבעי זמין לנו בשעות היום כשהצד המדובר של מיקומנו על כדור הארץ [המסתובב] מופנה כלפי השמש. בעצם זו מין מנורה ענקית שמאירה עלינו. מכאן, השמש זורחת במזרח [כיוון השמש בשעות הבוקר], נמצאת במשך שעות היום בדרום ועוברת למערב לקראת שקיעתה. בנוסף, אנחנו מבינים שבזמן קיץ השמש ממוקמת בזוית גבוהה יותר מאשר בחורף. לנתונים אלו יש משמעות מכרעת על ההשפעה של נתונים האלו על התכנון שלנו. למשל, אחת המשמעויות של זה...שבצפון אין קרינה ישירה של שמש. מכיוון שלשמש יש משמעויות נוספות עלינו מעבר לאור, המאמר הזה יבחן פתרונות שונים של התמודדות עם העובדות האלו מתוך חיפוש אחר הפתרון היעיל ביותר
כמיהה לאור [וחום] בפינלנד
 
המאמר הבא...

אור טבעי
האור הטבעי, כפי שאנחנו מכירים אותו...מקורו בשמש. הבנת התהליך של השפעת השמש על כדור הארץ יש בה מהיכולת להשתמש בידע הזה בכדי למקם את עצמנו יחסית אליה מתוך מודעות על המשמעות שיש לכל צד כזה על המבנה שלנו. ברמה הבסיסית, אנחנו מבינים שהאור הטבעי זמין לנו בשעות היום כשהצד המדובר של מיקומנו על כדור הארץ [המסתובב] מופנה כלפי השמש. בעצם זו מין מנורה ענקית שמאירה עלינו. מכאן, השמש זורחת במזרח [כיוון השמש בשעות הבוקר], נמצאת במשך שעות היום בדרום ועוברת למערב לקראת שקיעתה. בנוסף, אנחנו מבינים שבזמן קיץ השמש ממוקמת בזוית גבוהה יותר מאשר בחורף. לנתונים אלו יש משמעות מכרעת על ההשפעה של נתונים האלו על התכנון שלנו. למשל, אחת המשמעויות של זה...שבצפון אין קרינה ישירה של שמש. מכיוון שלשמש יש משמעויות נוספות עלינו מעבר לאור, המאמר הזה יבחן פתרונות שונים של התמודדות עם העובדות האלו מתוך חיפוש אחר הפתרון היעיל ביותר
המאמר הבא...
בהמשך לאור טבעי...כללים, טכניקות ודוגמאות להגנה מקרינה ישירה.
 

זידדה

New member
שמעון, תודה על ההשקעה ../images/Emo42.gif

המאמר הבא...
בהמשך לאור טבעי...כללים, טכניקות ודוגמאות להגנה מקרינה ישירה.
שמעון, תודה על ההשקעה
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה