אורקה - ביקורת
לערן שטרויזמן יש עדת מעריצים שהולכים אחרו ממקום למקום וברוך השם, הבחור אינו שוקט על שמריו. קיבלנו כבר סחחורת ממנו. עכשו , לאחר שעזב את תמוז ועוד הספיק בדרך לעבור בעוד אזשהוא מקום, הוא פתח מקום חדש "אורקה" בנחלת בנימין, ממש ממול בטי פורד. צריך סיבה יותר טובה מזה? כמו חיילם ממושמעים התייצבנו. המקום מוגדר "KITCHEN &BAR ,. העיצוב משהור באמצע בין קז'ואל למהודר. מפות לבנות על השולחנות וכלי ההגשה היפים משרים אוירת הידור. בר ארוך ומצויד היטב מאפשר גם אופציה למנשנשים ולמחפשים למינהם. אנחנו לא באנו לשחק! ערן מסתובב במיסעדה , נראה קצת לחוץ (טוב אולי משהוא גילה לו שאני מגיע...) והמלצרים משתדלים אבל השרות קצת לוקה בחסר, איטי וגמלוני משהוא. בכלל אני אוהב קביעות. שהמלצר מגיע , מציג את עצמו ומאותו הרגע יש לי כתובת אחת לכן משאלותי, גחמותי ושגעונותי. באורקה לא מאמינים בקונצפט הזה ועובדים בשיטת הקיבוץ. כולם עושים הכל וזה ממש לא דופק. (ניתן הנחה לאור זה שהמקום רק נפתח) 2 המרגריטות שהזמנו : פאסיפלורה וליצי' היו לא פחות ממדהימות (19 ש"ח כ"א) בתור אחד ששתה מרגריטות בכל מקום אפשרי אני מודיע כאן קבל עם ועידה: אין מרגריטות כאלה בכל ת"א כולה. הראשונות : מולים גרנד מרינייר (36 ש"ח) וסלט חסות וקרם פרש (14 ש"ח) המולים היו מעולים, טריים שחו ברוטב הגראנד מרינייר שנאסף אחר כך עד תומו בעזרת לחם הבית (שעליו לא מחייבים! שזה גם נדיר וגם יפה) ומיצו את תפקידם בתור מתאבן עד תם. סלט חסה זה סלט חסה. מה יש להגיד עליו? עיקריות: דניס צרוב בגריל (85 ש"ח) היה טרי, עשוי בקפידה ונעלם מהר מהצלחת תוך כדי שהוא מותיר אדרת עצמות מסודרות ומרשימות ושרימפס על ניוקי (86 ש"ח). האמת קצת התאכזבתי. מערן ציפיתי ליותר (כדיברי המורה ציפורה) הניוקי היו יבשים משהוא ונלעסו קצת בקושי. השרימפס היו בסדר אבל אכלתי כבר טובים יותר ובכלל השילוב של השרימפס והניוקי לא תפס וחבל. נרשמה אכזבה קלה.(ברפאל זו מנה מעולה!!) כאן באה המתנה ארוכה (משהוא בסגנון של השרות באל על.. אבל אפילו הם כבר השתפרו) לפינוי הצלחות וגם השאלה שבאה אחרי כ-30 דקות שבהם בילינו בחברתם של עצמות הדג ושאר השאריות, "אפשר כבר לפנות? קצת עיצבנה. מכון, אני לא אוהב שמושכים לי את הצלחת לפני הביס האחרון אבל קצת תשומת לב כאן לא תזיק.) קינוח אחד פאדג' מסקרפונה (32 ש"ח) עזר להפיג קצת את טעם הניוקי. בתוספת יין שרדונה די בי (26 ש"ח לכוס) וכמה היינקן נעצר החשבון על 413 ש"ח לפני. השרותים מסודרים ונקיים. יש גישה לנכים. עוד נשוב בטוח רק שערן יחזיק מעמד!!!
לערן שטרויזמן יש עדת מעריצים שהולכים אחרו ממקום למקום וברוך השם, הבחור אינו שוקט על שמריו. קיבלנו כבר סחחורת ממנו. עכשו , לאחר שעזב את תמוז ועוד הספיק בדרך לעבור בעוד אזשהוא מקום, הוא פתח מקום חדש "אורקה" בנחלת בנימין, ממש ממול בטי פורד. צריך סיבה יותר טובה מזה? כמו חיילם ממושמעים התייצבנו. המקום מוגדר "KITCHEN &BAR ,. העיצוב משהור באמצע בין קז'ואל למהודר. מפות לבנות על השולחנות וכלי ההגשה היפים משרים אוירת הידור. בר ארוך ומצויד היטב מאפשר גם אופציה למנשנשים ולמחפשים למינהם. אנחנו לא באנו לשחק! ערן מסתובב במיסעדה , נראה קצת לחוץ (טוב אולי משהוא גילה לו שאני מגיע...) והמלצרים משתדלים אבל השרות קצת לוקה בחסר, איטי וגמלוני משהוא. בכלל אני אוהב קביעות. שהמלצר מגיע , מציג את עצמו ומאותו הרגע יש לי כתובת אחת לכן משאלותי, גחמותי ושגעונותי. באורקה לא מאמינים בקונצפט הזה ועובדים בשיטת הקיבוץ. כולם עושים הכל וזה ממש לא דופק. (ניתן הנחה לאור זה שהמקום רק נפתח) 2 המרגריטות שהזמנו : פאסיפלורה וליצי' היו לא פחות ממדהימות (19 ש"ח כ"א) בתור אחד ששתה מרגריטות בכל מקום אפשרי אני מודיע כאן קבל עם ועידה: אין מרגריטות כאלה בכל ת"א כולה. הראשונות : מולים גרנד מרינייר (36 ש"ח) וסלט חסות וקרם פרש (14 ש"ח) המולים היו מעולים, טריים שחו ברוטב הגראנד מרינייר שנאסף אחר כך עד תומו בעזרת לחם הבית (שעליו לא מחייבים! שזה גם נדיר וגם יפה) ומיצו את תפקידם בתור מתאבן עד תם. סלט חסה זה סלט חסה. מה יש להגיד עליו? עיקריות: דניס צרוב בגריל (85 ש"ח) היה טרי, עשוי בקפידה ונעלם מהר מהצלחת תוך כדי שהוא מותיר אדרת עצמות מסודרות ומרשימות ושרימפס על ניוקי (86 ש"ח). האמת קצת התאכזבתי. מערן ציפיתי ליותר (כדיברי המורה ציפורה) הניוקי היו יבשים משהוא ונלעסו קצת בקושי. השרימפס היו בסדר אבל אכלתי כבר טובים יותר ובכלל השילוב של השרימפס והניוקי לא תפס וחבל. נרשמה אכזבה קלה.(ברפאל זו מנה מעולה!!) כאן באה המתנה ארוכה (משהוא בסגנון של השרות באל על.. אבל אפילו הם כבר השתפרו) לפינוי הצלחות וגם השאלה שבאה אחרי כ-30 דקות שבהם בילינו בחברתם של עצמות הדג ושאר השאריות, "אפשר כבר לפנות? קצת עיצבנה. מכון, אני לא אוהב שמושכים לי את הצלחת לפני הביס האחרון אבל קצת תשומת לב כאן לא תזיק.) קינוח אחד פאדג' מסקרפונה (32 ש"ח) עזר להפיג קצת את טעם הניוקי. בתוספת יין שרדונה די בי (26 ש"ח לכוס) וכמה היינקן נעצר החשבון על 413 ש"ח לפני. השרותים מסודרים ונקיים. יש גישה לנכים. עוד נשוב בטוח רק שערן יחזיק מעמד!!!
