אורלי.תודה

Etti Tal

New member
אורלי.תודה

קראתי שוב ושוב את מה שכתבתם לי הכל כל כך נכון ומובן לי בהחלט אך לפעמים הרגשות משתלטים על החשיבה . וזה לא ממש אופייני לי אני בדרך כלל הרציונל הוא זה שמוביל אותי . 1לא הדמוי שלו זה שמפריע לי למרות שכן גם זה חשוב אלא.הכאב שהאמת תגרום למשפחתי היקרה ולמשפחתו האהובה שכל כך חשובה לי. איני רוצה לזעזע אותם.להכאיב להם איך הוריי שעובדים קשה כל כך עוזרים לנו ותומכים ירגישו שבזמן שהם עבדו קשה חסכו תמכו בנו החתן שלהם הלך והימר וביזבז וכל השקעתם היתה לשוו. ביזמן שגילתי את הסיפור בידיוק אחותו ילדה ה כל כך לא רציתי לצער אותה ואת הסובב וכך נישאר שאני זאת שהייתי צריכה לבד להתמודד עם הצער וחוסר האמון שפקד אותי.
 

orli997

New member
הרגשות האילה

גם אם אינם מבטאים את האמת למה שקרה הם קיימים ולהחביא או להתכחש להם זה בטח לא הדרך, גם לא להתנצל עליהם, הם לגיטימיים בהחלט וטוב לבטא אותם, אני שמחה שבחרת בנו לשתף ולבטא את שבליבך, ובאמת גדולת נפש את שלמרות הכל את ממשיכה ולא מוותרת עליכם ומוכנה לבחון את החלקים שלך מול שלו בכל הסיטואציה, וגם לשמר על הדימוי זה לא רע זה משאיר משהו לשאוף לחזור אליו זה לא היה שקר אני מעריכה, את יודעת בחיים לפעמים אנו למעלה ולפעמים למטה, וזה בסדר אילה החיים, גם הכאב הוא חלק מהחיים ויש ללמוד ממנו ואותו. מאחלת לך כל טוב, ואם בא לך להמשיך לשתף, אשמח מאוד באהבה אור-לי
 
למעלה