אוריאל בני היקר
קראתי את הרגשות הראשונות שלך לאחר הרצח של תהילה הי"ד. לעניות דעתי אין ברצח הזה מקום לכעס כי ה´ לא שולח לבן אדם ניסיון שהוא לא יכול לסבול וכל דבר שבא לאדם הוא לטובתו. במקרה שלנו הדבר ברור עבור תהילה כי היא נפטרה לפני גיל עשרים ואין דינים בעולם הבא על נשמה שהתפטרה מגופה לפני גיל עשרים. היא נרצחה רק בגלל שהיא יהודיה היא מתה בקדוש השם, נשמתה עלתה ליד הנשמה של רבי עקיבא. ה´ נתן ה´ לקח ברוך ה´ המבורך. הוא הביא לעולם נשמה טהורה והוא מקבל נשמה טהורה שקידשה שם שמים. למה הכעס? מי שבא לנחם אותי אמר "המקום ינחם אותך", המקום כוונה הקב"ה, אבל גם המקום שנמצאת תהילה ינחם אותי. לא צריך לכעוס! למה אתה רוצה לשכוח, כתוב דווקא (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצריים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים. והיה בהניח ה´ אלוהים לך מכל אוייבך מסביב בארץ אשר ה´ אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח. אין לך זכות לשכוח! אתה רוצה לסלוח!? אין סליחה אלא תשובה. אם מישהו חזר בתשובה אתה יכול לסלוח לו אבל ידוע שהגויים לא חוזרים בתשובה אפילו כאשר סובלים ייסורי גהינם כמו שכתוב במסכת גיטין נו´ נז´: אונקלוס בן קלוניקוס בן אחותו של טיטוס היה, רצה להתגייר, הלך והעלה את טיטוס באוב, אמר לו אונקלוס: מי חשוב בעולם ההוא שאתה בו? אמר לו: ישראל. שאל אותו אונקלוס: האם להידבק בהם? אמר לו טיטוס: דבריהם (מצוותיהם) מרובים ולא תוכל לקיים אותם, מוטב שכך תעשה: לך והתגרה בהם מילחמה בעולם ההוא (העולם שלנו), ותהיה לראש שנאמר: היו צריה לראש (איכה א´ ה´) לומר כל המייצר לישראל נהיה לראש. שאל אותו אונקלוס עוד: עונשו של אותו האיש מהו? אמר לו: במה שפסק על עצמו כך עושים: כל יום אוספים את אפרו, דנים אותו ושורפים אותו ומפזרים על פני שבעה ימים. אחר כך הלך אונקלוס והעלה את בלעם באוב, אמר לו: מי חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. שאל אותו: האם להדבק בהם? אמר לו: לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים. אמר לו: עונשו של אותו האיש מהו? אמר לו: בשכבת זרע רותחת (מבשלים אותו, משום שחטא בזנות וגרם ישראל לזנות). אחר כך הלך אונקלוס והעלה באוב את ישו הנוצרי, אמר לו אונקלוס: מי חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. שאל אותו: האם להדבק בהם? אמר לו: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבתעינו. אמר לו: עונשו של אותו האיש מהו? אמר לו: בצואה רותחת. שאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. בו וראה מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם. שבלעם שהיה נביא כך יעץ וישו הנוצרי שהיה פושע מישראל דיבר לטובתם. כל הדברים הנ"ל טובים ויפים אבל למה קשה לי, תהילה איננה וצר לי מאוד? כל פגיעה ביהודי בגלל שהוא יהודי, היא לא פגיעה רק פרטית, זה פגיעה בשליחים של ה´, זה פגיעה ישירה בהקב"ה. וזה תוצאה של הירידה שלנו, כי אם היינו מלוכדים מסביב לשורשים שלנו לא היה לגויים אחיזה בנו, וקשה לי להבין שהמצב הזה גורם אבדות בעמנו. אם רוצים לדעת איזה עוונות עשינו כדי לקבל עונש כה חמור, מקבלים את התשובה במה שנתקן בדיוק אחרי הרצח: כל ישראל היו ביחד, בהלוויה ראיתי חכמים ופשוטי העם, קטנים וגדולים, דתיים ופחות דתיים, רחוקים וקרובים כולם ביחד בלי מחלוקת. אבל לא נגמרו ימי השבעה וכבר הרגשתי שהאחוד הזה היה רק רגעי. אם נבין שהמטרה שלנו היא האיחוד הזה ועכשיו נתחיל לעבוד כל יום ויום בכל כוחנו על מנת להגשים מטרה נעלה זו אני אשמח שביתי תהילה הי"ד גרמה לתהליך הזה. אבל כרגע צר לי. אבא.
קראתי את הרגשות הראשונות שלך לאחר הרצח של תהילה הי"ד. לעניות דעתי אין ברצח הזה מקום לכעס כי ה´ לא שולח לבן אדם ניסיון שהוא לא יכול לסבול וכל דבר שבא לאדם הוא לטובתו. במקרה שלנו הדבר ברור עבור תהילה כי היא נפטרה לפני גיל עשרים ואין דינים בעולם הבא על נשמה שהתפטרה מגופה לפני גיל עשרים. היא נרצחה רק בגלל שהיא יהודיה היא מתה בקדוש השם, נשמתה עלתה ליד הנשמה של רבי עקיבא. ה´ נתן ה´ לקח ברוך ה´ המבורך. הוא הביא לעולם נשמה טהורה והוא מקבל נשמה טהורה שקידשה שם שמים. למה הכעס? מי שבא לנחם אותי אמר "המקום ינחם אותך", המקום כוונה הקב"ה, אבל גם המקום שנמצאת תהילה ינחם אותי. לא צריך לכעוס! למה אתה רוצה לשכוח, כתוב דווקא (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצריים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים. והיה בהניח ה´ אלוהים לך מכל אוייבך מסביב בארץ אשר ה´ אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח. אין לך זכות לשכוח! אתה רוצה לסלוח!? אין סליחה אלא תשובה. אם מישהו חזר בתשובה אתה יכול לסלוח לו אבל ידוע שהגויים לא חוזרים בתשובה אפילו כאשר סובלים ייסורי גהינם כמו שכתוב במסכת גיטין נו´ נז´: אונקלוס בן קלוניקוס בן אחותו של טיטוס היה, רצה להתגייר, הלך והעלה את טיטוס באוב, אמר לו אונקלוס: מי חשוב בעולם ההוא שאתה בו? אמר לו: ישראל. שאל אותו אונקלוס: האם להידבק בהם? אמר לו טיטוס: דבריהם (מצוותיהם) מרובים ולא תוכל לקיים אותם, מוטב שכך תעשה: לך והתגרה בהם מילחמה בעולם ההוא (העולם שלנו), ותהיה לראש שנאמר: היו צריה לראש (איכה א´ ה´) לומר כל המייצר לישראל נהיה לראש. שאל אותו אונקלוס עוד: עונשו של אותו האיש מהו? אמר לו: במה שפסק על עצמו כך עושים: כל יום אוספים את אפרו, דנים אותו ושורפים אותו ומפזרים על פני שבעה ימים. אחר כך הלך אונקלוס והעלה את בלעם באוב, אמר לו: מי חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. שאל אותו: האם להדבק בהם? אמר לו: לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים. אמר לו: עונשו של אותו האיש מהו? אמר לו: בשכבת זרע רותחת (מבשלים אותו, משום שחטא בזנות וגרם ישראל לזנות). אחר כך הלך אונקלוס והעלה באוב את ישו הנוצרי, אמר לו אונקלוס: מי חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. שאל אותו: האם להדבק בהם? אמר לו: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבתעינו. אמר לו: עונשו של אותו האיש מהו? אמר לו: בצואה רותחת. שאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. בו וראה מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם. שבלעם שהיה נביא כך יעץ וישו הנוצרי שהיה פושע מישראל דיבר לטובתם. כל הדברים הנ"ל טובים ויפים אבל למה קשה לי, תהילה איננה וצר לי מאוד? כל פגיעה ביהודי בגלל שהוא יהודי, היא לא פגיעה רק פרטית, זה פגיעה בשליחים של ה´, זה פגיעה ישירה בהקב"ה. וזה תוצאה של הירידה שלנו, כי אם היינו מלוכדים מסביב לשורשים שלנו לא היה לגויים אחיזה בנו, וקשה לי להבין שהמצב הזה גורם אבדות בעמנו. אם רוצים לדעת איזה עוונות עשינו כדי לקבל עונש כה חמור, מקבלים את התשובה במה שנתקן בדיוק אחרי הרצח: כל ישראל היו ביחד, בהלוויה ראיתי חכמים ופשוטי העם, קטנים וגדולים, דתיים ופחות דתיים, רחוקים וקרובים כולם ביחד בלי מחלוקת. אבל לא נגמרו ימי השבעה וכבר הרגשתי שהאחוד הזה היה רק רגעי. אם נבין שהמטרה שלנו היא האיחוד הזה ועכשיו נתחיל לעבוד כל יום ויום בכל כוחנו על מנת להגשים מטרה נעלה זו אני אשמח שביתי תהילה הי"ד גרמה לתהליך הזה. אבל כרגע צר לי. אבא.