כן, כן, כן, כן, כן!!!
אין מה לעשות, הדעה שלי הרבה יותר קרובה לזו של נעמה! תראי, כשראיתי את שיקאגו בקולנוע אהבתי, גם הורדתי חלק נכבד מהשירים... אבל אחרי כמה ימים אני והחברה שלי שראיתי איתה את הסרט דיברנו עליו ואז פשוט העליתי את השאלה "אבל למה בעצם עשו את הסרט?" כאילו לבמאי או תסריטאי (מה שבא קודם... נגיד ב"השעות" קודם היה תסריט) חייב שיהיה חזון ברור! נגיד לבאז לרמן המוטיב שמוביל את 3 הסרטים האחרונים שלו היה לקחת סיפור אהבה נדוש אבל קסום ולהוסיף לו משהו מיוחד, משהו שיקשר בין הסיפור הישן לתקופה היום, ובגלל שיש לו משהו מאוד מרכזי בראש עם כוונה מאוד ברורה הוא מצליח ורואים שבסרטים שלו יש הרבה מאוד השקעה ואהבה! ולעומת זאת, כמו שחברה שלי ואני הבנו, לשיקאגו הייתה מטרה אחת בלבד- לבדר! לא לעשות סרט שיחדש משהו, לא לעשות סרט שיהפוך לקלאסיקה, לא עשות שום דבר מיוחד! פשוט לקחת מחזה מקסים שמוצג כבר המון זמן על הבמות ולהפוך אותו לסרט! והאמת, שאמא שלי הייתה ב"שיקאגו" בלונדון (לפני ארבע שנים... מחר לא נלך לשם שוב) ופשוט היא זכרה את המחזמר כמו שהוא היה בקולנוע... היא אמרה שלא היו שם דברים שלא היו קיימים בהצגה... חוץ מאולי זה שהיו שירים טיפה יותר גרנדיוזים (נגיד הקטע עם הבובות שהיה טוב, והתפאורה שנגנבה ממולאן רוז', כולל הטרפז) ואולי נגיד הקטע של העריכה מקבילה בהתחלה והקטע הנחמד עם העיתונים.... חוץ מזה שום דבר לא היה מיוחד! אם להגיד לכ את האמת, אז אם שיקאגו לא היה מצליח ולא זוכה בסרט הטוב של השנה ולא היה זוכה בכ"כ הרבה מועמדויות לאוסקר הייתי אוהבת אותו הרבה יותר! האמת שלקראת האוסקר כבר ממש שנאתי אותו! כולם דיברו עליו בכזאת הערצה כאילו זה הסרט הכי מקורי ונפלא שיש! וזה לא! זה סרט לא טוב הרבה יותר משאר הסרטים שנועדו לבדר אנשים ולא מעבר לזה... ולא שחס וחלילה יש לי משהו נגד עיבודים לדברים קיימים, הרי אני מתה על השעות! אבל שם היו הרבה שינויים בתסריט (מן הסתם) וראו שיש עבודה קשה מאוד על העיבוד הזה מהספר שנראה שבלתי אפשרי לעבד אותו לסרט, ועד לתוצר הסופי שלדעתי הוא ממש מדהים ומעורר הערצה! האמת שאני ממש לא מסכימה איתך בקטע של מריל סטריפ או ג'וליאן מור, אני כאן מסכימה איתך שמריל סטריפ הייתה יותר טובה (בממש טיפה) מג'וליאן מור ב"השעות" (אבל רק בזכות הסצנה שבה קלריסה נשברת מול לואיס); אבל את הצגת את זה כאילו מגיע למריל סטריפ לזכות בגלל שאצלה באמת היה תפקיד משני ותפקיד ראשי ולא בגלל רמת המשחק.... שחקן אמור לזכות לפי המשחק שלו ולא לפי גודל התפקיד! עובדה שניקול זכתה על 30 דקות מסך והזכייה הזו הייתה הכי צודקת בכל האוסקר; עובדה שמולה הייתה ג'וליאן מור על התפקיד שלה בהרחק מגן עדן ובו היו לה המון המון דקות מסך (היא הייתה בכמעט כל הסצנות) ואפילו לרנה זלווגר היו יותר דקות מסך.. זה אומר שלשתיהן הגיע לזכות בתפקיד ראשי יותר מניקול?!?! אותו דבר לגבי ג'וליאן ומריל... מריל סטריפ שיחקה מדהים באדפטיישן, על זה אני לא מתווכחת בכלל, אבל התחרות בינה לבין ג'וליאן לדעתי הייתה ממש ממש צמודה, כי גם ג'וליאן שיחקה מדהים ב"השעות"! בכל אופן להחליט למי מבין שתיהן הגיע יותר לא נוכל בחיים כי זה עניין של טעם, אבל לדעתי פשוט אסור להחליט כזאת החלטה כשבודקים את דקות המשחק כי זה לא משנה! זה משנה כמה הדמות השפיעה על העלילה... והאמת, שמריל סטריפ באדפטיישן גם מאוד התקרבה לדמות ראשית בגלל החשיבות העצומה שלה והיא גם הייתה בחלק מאוד נכבד מהסרט... לגבי רנה זלווגר אני ממש לא יודעת מה להגיד... יש סרטים שבהם היא ממש חמודה ולא אכפת לי שיש לה פרצוף וקול מתקתקים כאלה. ב"האחות בטי" היא הייתה גדולה, ב"יומנה של ברידג'יט ג'ונס" גם כן מאוד אהבתי אותה ועוד כמה... בשיקאגו היא ממש עצבנה אותי אבל זה לא רק היא אלא גם הדמות המפגרת שלה... היא העצבנה אותי די רק בגלל העובדה שהיא לא מסוגלת לשיר... השאר זה נראה לי רק בגלל האופי המטומטם של הדמות שלה! וקתרין זטה ג'ונס הייתה מעולה בסרט, אבל מה לעשות שבהשוואה לתפקידים אחרים בסרטים אחרים היא לא משהו?! בסרט היא באמת הייתה מדהימה ושרה ממש מעולה ורקדה מדהים וראו שהיא די היחידה שממש אכפת לה מהסרט, אבל אי אפשר להשוות את ה-מ-ש-ח-ק שלה למשחק של מריל סטריפ או של ג'וליאן מור! פשוט אי אפשר! אני לא מדברת על השירה שלה, אני לא מדברת על הריקוד, אני מדברת על ה-מ-ש-ח-ק! היא שרה יותר טוב משתיהן, זה בטוח- אז שתזכה על השיר הטוב ביותר... אבל היא לא הייתה צריכה להפגין כישורי משחק וזה מה שאני כל הזמן אומרת ואני גם אמשיך להגיד.... ובואו ונהיה קיצונים- אם מולאן רוז' היה רק קומי ולא טרגי מהאמצע אז אני ממש לא הייתי בטוחה שמגיע לניקול אוסקר על מולאן רוז' ומדובר פה במישהי שהיא יותר ממשוחדת! אבל את כשרון המשחק של ניקול גילו באמת בקטע הטרגי, ומה לעשות- בשיקאגו אין קטעים כאלה! לטוב ולרע.... ומבחינת המשחק זה רע כי אז אין בעיה להתפשר במשחק בינוני וממש לא מעבר לזה... וגם אם קתרין רצתה לשחק מדהים ועם רגש לא הייתה לה אפשרות כי זה סרט נטול רגשות! הכל כל-כך ציני ומתחמק ממה שנקרא רגש שמשחק מרגש בכלל לא מתאים... וד"א לגבי האוסקר ומולאן רוז' יש לנו נחמה די גדולה- מולאן רוז' הולך להיות "מופע הקולנוע של רוקי" הבא! וזה הרבה יותר חשוב מכל פסלון מוזהב! הוא כבר בהקרנות של חצות בכל מיני מקומות בארה"ב ולאט לאט יצטרפו עוד מקומות וזה סרט שיזכרו לעוד המון זמן.... ושיקאגו הפריע לי מאוד בזה שבגלל שהוא זכה באוסקר עוד כמה זמן יזכרו שהוא היה הפורץ דרך למרות שכולם יודעים עכשיו שמולאן רוז' בכלל היה קודם והיה הפורץ דרך האמיתי! רק שאז האקדמיה הייתה עיוורת מדי ולא מוכנה לסרט מדהים ומקורי כמו "מולאן רוז'"
