אוקיי..
אני לא יודעת מה איתכם, אבל EVE זה שיר שאני נוראאאא אוהבת..; הפעם ניתחתי שיר של דרים לא לפי קריטריונים. בחרתי להתייחס לשיר באיזה קטעים שאני רוצה, בלי קריטריונים מגבילים. התחלה- לפי דעתי מזכירה את הכניסה השקטה והמתגברת של HOME, ולכן כל כך סוחפת ומרגשת. אני חושבת שכאן מוכיחים כל DT (חוץ מלאברי- מפני שזהו שיר אינסטרומנטלי) שהם יודעים לנגן עם רגש וזין על מי שאמר שלא! כלים- הקלידים משחקים תפקיד מאוד חשוב במיוחד בגלל האפקט. האפקט של הפסנתר נותן תחושה יותר רגועה ונינוחה. המצילות של פורטנוי הן מה ששולטות בשיר, ולא, אם למשל היה מוסיף כאן איזה קטע מהיר ודאבל באס מטורף. אם הוא כן היה מוסיף- זה היה לוקח את השיר למקום אחר לגמרי, הרבה יותר חזק ועמוק, כמו רוב השירים של דרים- בעצם מה שמאפיין את השירים של דרים בד"כ. פטרוצ'י עושה עבודה מצויינת לדעתי, עם הליד- מתיחות מיתר (שבשיר הספציפי הזה- ממש לא מזכירות לי שיר אייטיז בנאלי… וטוב שכך). בנוסף- הדיסטורשן מקנה מצבים של רגיעה, הרמונים, ומאוד מתחברים עם שאר הכלים, אז למצב של הורדת הדיסטורשן- שמעביר את הגיטרה לפרונט, ושאר הכלים מהווים חיזוק דרמטי לגיטרה. 2:22- סחיפה, או מן התפרצות ולאחר מכן מצב של רגיעה מחדש. על מנת לסחוף שוב. כניסה של פורטנוי עם המצילות- שוב. טובה מאוד. והאקורד פתיחה של מור. המתח שנבנה כבר מ- 3:26 בערך, כל כך עוזר לשיא (3:54-4:03) להיות הרבה יותר מרגש ודרמטי. והכניסה של פטרוצ'י ב-4:05, עם התיפוף של פורטנוי- הרמוניה מושלמת. בכל השיר עצמו יש הרמוניה מושלמת ושילוב מדהים בין הכלים. סיום- אקורד שנגמר במיתרי בס (הפוך) בגיטרה, עם דיסטורשן והמצילות סיום של פרוטנוי הוא סיום נורא בנאלי, אבל משום מה-אין סיום יותר מושלם מזה. קיצר- אני נוסעת לטיול שנתי.. אממ..מצטערת שלא הייתי פה הרבה בזמן האחרון.. ו...אממ....... זהו.. (?) ביי כולם!
אני לא יודעת מה איתכם, אבל EVE זה שיר שאני נוראאאא אוהבת..; הפעם ניתחתי שיר של דרים לא לפי קריטריונים. בחרתי להתייחס לשיר באיזה קטעים שאני רוצה, בלי קריטריונים מגבילים. התחלה- לפי דעתי מזכירה את הכניסה השקטה והמתגברת של HOME, ולכן כל כך סוחפת ומרגשת. אני חושבת שכאן מוכיחים כל DT (חוץ מלאברי- מפני שזהו שיר אינסטרומנטלי) שהם יודעים לנגן עם רגש וזין על מי שאמר שלא! כלים- הקלידים משחקים תפקיד מאוד חשוב במיוחד בגלל האפקט. האפקט של הפסנתר נותן תחושה יותר רגועה ונינוחה. המצילות של פורטנוי הן מה ששולטות בשיר, ולא, אם למשל היה מוסיף כאן איזה קטע מהיר ודאבל באס מטורף. אם הוא כן היה מוסיף- זה היה לוקח את השיר למקום אחר לגמרי, הרבה יותר חזק ועמוק, כמו רוב השירים של דרים- בעצם מה שמאפיין את השירים של דרים בד"כ. פטרוצ'י עושה עבודה מצויינת לדעתי, עם הליד- מתיחות מיתר (שבשיר הספציפי הזה- ממש לא מזכירות לי שיר אייטיז בנאלי… וטוב שכך). בנוסף- הדיסטורשן מקנה מצבים של רגיעה, הרמונים, ומאוד מתחברים עם שאר הכלים, אז למצב של הורדת הדיסטורשן- שמעביר את הגיטרה לפרונט, ושאר הכלים מהווים חיזוק דרמטי לגיטרה. 2:22- סחיפה, או מן התפרצות ולאחר מכן מצב של רגיעה מחדש. על מנת לסחוף שוב. כניסה של פורטנוי עם המצילות- שוב. טובה מאוד. והאקורד פתיחה של מור. המתח שנבנה כבר מ- 3:26 בערך, כל כך עוזר לשיא (3:54-4:03) להיות הרבה יותר מרגש ודרמטי. והכניסה של פטרוצ'י ב-4:05, עם התיפוף של פורטנוי- הרמוניה מושלמת. בכל השיר עצמו יש הרמוניה מושלמת ושילוב מדהים בין הכלים. סיום- אקורד שנגמר במיתרי בס (הפוך) בגיטרה, עם דיסטורשן והמצילות סיום של פרוטנוי הוא סיום נורא בנאלי, אבל משום מה-אין סיום יותר מושלם מזה. קיצר- אני נוסעת לטיול שנתי.. אממ..מצטערת שלא הייתי פה הרבה בזמן האחרון.. ו...אממ....... זהו.. (?) ביי כולם!
