כמה תיקונים
1. בעשור האחרון ההשתלבות של החרדים בחברה כשלה לחלוטין (להגיד שהאחוז הבוקשי יציג שכן משרת נקרא "התקדמות" זאת בדיחה). זאת אחת הסיבות שבגללן הוראת השעה המכונית "חוק טל" לא הוארכה בהוראת בג"ץ-משום שההתקדמות ההדרגתית שהוא הציע פשוט לא עבדה ודה פקטו התקבלה פשוט חותמת מאשררת לחוסר בשירות.
2. מסגרות כמו שח"ר ונצח יהודה (לשעבר הנח"ל החרדי) לא יכולות לעבוד בסקאלה גדולה מכיוון שפירושן הוא צבא חרדי נפרד. עקב אחוז השירות האפסי בקרב החרדים,ניתן להקים "תאים" קטנים אלו שמותאמים לחרדים-אי אפשר לעשות את זה בהיקף כלל צהל"י מבלי לפגוע פגיעה בלתי מידתית בעליל ברוב חיילי הצבא (שאינם חרדים,מן הסתם) וזה כמובן מוביל אותי לסעיף הבא:
3. הפיתרון הוא,לענ"ד,החלה מיידית ככל האפשר של שירות לאומי חובה לחרדים (ולערביי ישראל) באיזורים שלהם תוך עידוד הדרגתי לשירות לאומי לכלל האוכלוסיה (בשלב הראשון זה צריך להיעשות במקומות דתיים\חרדיים ע"מ למנוע התנגדות מיותרת). על חובת הגיוס הזאת יש לעמוד בכל תוקף (משום שאין סיבה ריאלית שנער חרדי לא יוכל להתגייס לסייע לקשישים או נכים או כל שירות לאומי אחר) תוך כדי אכיפה נוקשה (כן,כולל סנקציות אישיות למשתמטים) וביקורות תכופות למניעת אבטלה סמויה. כל המעוניין במסלול צבאי יוכל ללכת לאחד כזה (תוך סיוע מקסימאלי למשרת להתמודד עם ההתנגשות עם דרך חייו,שהגבול הוא פגיעה בלתי מידתית בזכויות שאר המשרתים).
התיעדוף של שיבוץ המשרתים הלאומיים ייעשה ביחד עם מנהיגי החברה החרדית בצורה של שיבוץ משימות לאומיות ומתן מענה להן ע"י סיוע של אותם משרתים.
בבד בבד,יש להחיל מסלול ל"עילויים" שתקבע הקהילה עצמה (המספר 1,500 נראה לי הגיוני) שיקבלו את כל התנאים והסיוע שאפשר. קרי-אלו שיישארו במסלול של "תורתו אמונתו" יקבלו תשלומים וסיוע הגבוהים בצורה משמעותית מהתשלום הנהוג היום,כך שיהיה יחס נאות לאותם עילויים.
כך,לתפיסתי,ניתן לאזן בין הרצון של החברה החרדית (והדתית) בלומדי תורה תוך מתן תנאים נאותים ודאגה לכל מחסורם של אותם עילויים,לבין הצורך החרדי בהדרגתיות ובשירות ההולם את אורח חייהם לבין הצורך של החברה הישראלית בחלוקה שווה ואמיתית של הנטל.
