אוקיי אנשים

[אושר מ]

אוקיי אנשים../images/Emo4.gif

בעקבות מקרה כלשהו שזה אינו במקום לפרטו, יעץ לי אדון יקר העונה לשם רפי, ואמר שאני צריכה להיות פחות איכפתית, ואז אני לא יהיה כה קל לפגוע בי ולהוציאני משלוותי. השאלה היא איך, לעזאזל, אני הופכת להיות פחות אכפתית כלפי המ שאומרים עלי?? נ.ב. אני נורא גאה בעצמי. היום רשמית נרשמתי למכון כושר. ולפני מספר החמודים שהיו שם, נראה ליש אני גם אתמיד

.

 

[אקווה]

שנים

של עבודה קשה... בדיוק בשביל זה העביד ה´ את העברים במצרים בפרך (או שמא היו אלה העיוורים במצרים?) - בשביל שיהיה להם פחות אכפת ממה שאומרים עליהם כל האנטישמים האלה...

ובנימה קצת יותר רצינית... - בתור אחת שגם מאוד אכפת לה איך היא נתפסת בעיני אחרים ומה אומרים עליה, ואכפתית לפעמים יותר מידי עד שזה פוגע ברצונות שלי - ממש קשה לי לתת לך תשובה. אני חושבת שצריך כל הזמן להזכיר לעצמך שאת חשובה לפחות באותה מידה אם לא יותר (ואת יותר!!) מאחרים ולכן את צריכה לדאוג לאינטרסים של עצמך. אולי ננסה לשנן זאת כמו מנטרה: אני חשובה, אני חשובה??

ספרי לי מה היו התוצאות...

!!

 

[אושר מ]

../images/Emo13.gif

זה לא רק זה. אני חושבת שאולי מה שהפריע לי במקרה הנ"ל הוא גם העובדה שאני הייתי פשוט מטומטמת!! בכל מקרה, אני צריכה גם דרכים לקרר את הדם שלי שכרגע רותח אחרי שהתפוצצתי על הבנאדם. יש לךר עיונות?

 

[אושר מ]

באוי לצ´אט אקווה יקירתי../images/Emo13.gif

 

[אושר מ]

מצטערת אני לא שם. צריכה ללכת.

 

[tsipi35]

אושר תמשיכי להיות איכפתית

אבל תלמדי לשים את הדברים בפורפורציות נכונות על מנת לא לפגוע בעצמך. תני קצת יותר פרטים על מכון הכושר אולי גם אני אבוא?

 

[אפי היקרה]

כמדומני שהמילה הנכונה היא

"רגישה"... ואיני בטוחה שזו תכונה רעה, בהכרח. אכן לפעמים צריך לפתח איזה שריון בלתי נראה, לבלוע ולא להגיב, אבל חוששת אני שאת הבפנוכו של הבפנוכו שלך לא תוכלי לשנות, גם אם ירצה השם (והלו"ז שלו עמוס בימים אלה, קחי מספר). אפשר ללמוד להבליג, אפשר ללמוד להתעלם, אבל את האפקט שאולי לא יראו מבחוץ, תרגישי בפנים, וזה בכלל לא רע. עוד הרבה אנשים כמוך ומצבנו היה מעט מעט יותר טוב (ובל ניכנס לפוליטיקה...). ועוד דבר קטנטן: להפגע ולקחת ללב זו בחירה. טעות נפוצה לחשוב שה"נעלב" הוא חלש ומסכן, אלא להיפך. זה הנשק שלו לשלוט במצב, להסב את תשומת הלב, ולזכות ביחד מועדף (שלא יפגעו בי, הם יודעים מה התגובה שלי לדברים כאלה). לכן הבחירה היא בידך: לקחת ללב או להשיב מלחמה שערה !!!

 

[אושר מ]

השאלה היא איך

תמיד הייתי אחת שנפגעת בקלות... והוא פגע. והאמת שזו לא פגיעה נוראית כל כך. אני חושבת שמה שמפריע לי הוא יותר העובדה שהייתי מספיק טיפשה בשביל לא להבין מי הוא ומה הוא למרות שהייתי יכולה.

 

[adidas^]

אל תהפכי!

זה דבר טוב להיות רגיש, כמובן שרק אם יש לזה גבולות וזה לא גובל בפראנויה (

) , אני גם כמוך ודי לוקחת ללב את מה שאומרים עלי, תארי לך איך זה היה אם לא היית ככה, היית מתעלמת אפילו מדברים נכונים ואמיתיים.אולם, יש מקרים שחייבים להתעלם כי לפעמים אנשים סתם אומרים שטויות. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד זה שצריך להיות גבול מהנקודה שבה מתעלמים לנקודה שבה לוקחים ללב, צריך לדעת מתי אנשים מדברים שטויות ומתי אנשים פשוט אומרים את האמת, וזה דורש כושר הבחנה ומההיכרות הקצרה שלנו-בטוח יש לך אותו..

 

[leeloo]

איך אמרנו חכמינו חז"ל?

"להתעצבן פירושו להעניש עצמך על טיפשותם של אחרים" ואני מנסה לשנן את זה כל פעם שבה לי לקרוע למישהו את הצורה, וקל לחמם אותי (זה הרבע עוף פרסי שבי..), אבל מצאתי בזה גם צד חיובי בכל העניין: שמתי לב שכמעט בכל פעם שאני מתעצבנת לא אכפת לי בגרוש ממה שאחרים עושים, אני שופעת בבטחון עצמי גבוה במיוחד, ומדברת כמו אדם שלא מזיז לו מי ומה עומד מולו, והוא פשוט מלא בחשיבות עצמית, וזה באמת באמת עושה כיף, כיוון שאין לי את זה ביום רגיל... אז באמת, אולי תנסי להתסכל על דברים בצורה שונה, ואם משהו מעצבן אותך, תתרחקי, ותביני שהם לא שווים את העצבים שלך, מי הם בכלל שיעצבנו אותך, אושר, ותלכי לגורם חברתי שיכול להרגיע אותך (כמו רפי..).