אופס! סכמ"ש

jgut

New member
בגלל הבעיה

ובלי קשר לבעיה.
הוטרינר בחן את הדברים מנקודת המבט שלו. המפרזל הגיע לאותה מסקנה לגבי הפרזול מכיוון אחר. מפרזל טוב רואה את הצעד של הסוס, השחיקה הקיימת ומצב הרגליים באופן כללי. מכך הוא יכול להסיק איזה תמיכה הסוס צריך.

הרמה שהיא עובדת בדראסז' היא מאוד בסיסית. כ"כ בסיסית שהיא לא שונה מהבחינה הזו מהעבודה שלה בווסטרן.

באופן כללי אנחנו לא מורידים פרסות ושמים אחרות. במקרה של גירי דובר על ברגים שמתווספים לפרסה עצמה. קצת כמו פקקים של כדורגלנים. זה נועד לתת אחיזה יותר טובה בשטחים בעייתיים. זו תוספת שאינה קשורה בהכרח לזוויות\מבנה הפרזול.
 

hanyou12

New member
תודה!

 

giri

New member
הברגים מתיישבים על הפרסה

וכמובן שללא קשר הפרסה מותאמת לסוס כמו פרסה רגילה.
 

popi199

New member
השבוע שלי

באגף התעסוקתי החלטתי לעזוב את העבודה הנוחה שלי וללכת על העבודה היותר מאתגרת, נתתי הודעת התפטרות ובשבוע הבא אני אתחיל. אני מקווה שלא אתאכזב.
השעות שלי טיפה ישתנו ואני אצא מהבית יותר. מוקדם, אני צריכה להיות בעבודה כבר בשש, הקטע הוא ששני הסוסים שלי עם קובן ואני אצטרך להוריד אותו לפני שאני יוצאת העניין הוא שעוד דיי קר. מצד שני לשני הסוסים יש פרוות חורף סבירה אז אני חושבת שזה יכול להיות להם בסדר להיות שעה בקור בלי קובן בסהכ אחרי שעה או שעתיים יוצאת השמש ומתחיל להתחמם. מה אתם אומרים?

חוצמזה ברכיבה בסהכ הולך טוב, אין לי המון זמן לרכב אבל אני מקפידה להוציא את הסוס כל יום ולהזיז אותו לפחות חצי שעה ברכיבה ואחכ אני משחררת אוצו בגדרה עם שאר הסוסים בחווה בזמן שאני מדריכה. אתמול יצא לי לעבוד קצת עם המאמנת אחרי שאיזה חודשיים לא עשיתי שיעור. הסוס הולך יפה אבל הייתי רוצה קנטר קצת יותר זורם המאמנת חושבת שזה הקנטר וגם אם נצליח לשפר השיפור יהיה קטן, היום עבדתי איתו במגרש ואז רכבתי הביתה וכשהלכנו על הכביש או קרקע קשה פתאום הוא הרגיש לי לא כל כך טוב בצד שמאל, לא צולע אבל תקוע זה מרגיש מהכתף כמו שהיה לו פעם, אני לא בטוחה אם בגיל כזה אפשר לשפר כל פיפס נוקשה ואם כלכלית וגם בריאותית מבחינת הסוס כדאי, כי בסך הכל הוא עובד עבודה יומיומית קלה, אולי בגילו אי אפשר לצפות שילך כל כך גמיש וקל? הוטרינר אמר לפרזל אותו ופרזלתי אבל אני לא מרגישה שינוי כל כך...הוטרינר אומר שאם הוא עובד בסדר אז אין מה לתת טיפולים מיותרים, זה לא שהוא צריך לעבוד על קרקע קשה אין לי בעיה שיהיה קצת נוקשה אם ככה הוא יעבוד עד גיל 20 פלוס אז באמת שזה בסדר מבחינתי, אני רק לא רוצה שבעיות קטנות יהפכו להיות גדולות בהמשך.
 

giri

New member
אם הם לא מסופרים

לדעתי לא יקרה להם כלום משעה של קור. דווקא ההיפך יותר בעייתי (שחם להם). זה גם לא כזה קור קיצוני. הם באורווה סגורה או בחוץ? ואם בחוץ, יש להם איזו סככה להתחבא בה אם קר / גשום?
 

popi199

New member
האורווה

של כתם היא אורווה דיי גדולה שחצי ממנה מקורה וחצי חצר פתוחה.
שיקגו בגדרה גדולה עם אורווה 5/5 מקורה ומוגנת. כך שיש להם איפה להיות.

גם לא נראה שמאוד קר להם, לרוב הם בוחרים להיות בחוץ והסיבה שאני שמה להם קובן זה בגלל שעם שיקגו המליצו לי בגלל הגיל שלו ועם כתם אני פשוט אוהבת שהוא נשאר נקי עם הקובן...אבל התחלתי לשים להם קובן דיי מאוחר אחרי שהימים התקצרו ונהיה כבר ממש קר אז הם גם עם פרוות חורף.

אני חושבת שהכי קר פה זה בערך עשר מעלות מלבד ימים בודדים שבהם אולי קצת יותר קר, מדי פעם אני יכולה לבקש ממישהו שיבוא להוריד להם קובן יותר מאוחר אבל רוב הפעמים אני אוריד להם את הקובן לקראת שש.
 

giri

New member
נו, אז בכלל...

אולי זה הפרופורציות הקנדיות שלי, אבל זה ממש לא קר
 

hanyou12

New member
אצלי

היה שבוע אחרון של הקורס הנוכחי. זה כבר הקורס החמישי שאני מפקדת עליו ואני מרגישה מותשת. זה המון מאמצים לפקד על קורס מסתבר... אף אחד לא מאמין לי שעד לפני שהתחלתי עם זה הייתה לי סלידה מדם וממחטים. אני שוקלת להעביר את הלפיד הלאה אבל יש משהו מקסים בללוות חיילים וחיילות "טריים" בתהליך ההכשרה.

מבחינת הסוסים לא היה הרבה חידושים השבוע. הפסדתי שני שיעורים כי יצאתי לנופש קבע (סוף סוף). יצאנו למלון רימונים לשני לילות במחיר רצפה. אבל כמובן שבהיותי אני, לא יכולתי להתרחק מסוסים לגמריי השבוע - יצאנו לטיול של שעתיים בחוות ורד הגליל. אני ממש אוהבת את החווה הזו. היה לי טיול ממש כיפי ורגוע ומאוד שמחתי שעשיתי את זה. בן הזוג שלי גם מאוד נהנה אבל הישבן שלו קצת פחות

היה ממש נחמד ונתן לי גם חוויה חיובית מאוד על טיולים, כמו תמיד כשאני רוכבת שם.

שמתי לב איך בכל פעם שאני יוצאת שם לטיול התגובה שלי לזה היא אחרת - בפעם הלפני אחרונה שיצאתי לשם - זה היה לפני הקורס - כל הזמן הייתי עסוקה בלנסות לכנס ולאסוף את הסוס בשטח. התוצאה כמובן, הייתה שהסוס היה לחוץ כל הדרך והיה עסוק בלהתנגד לי ליד וגם אני הייתי לחוצה כי הייתי עסוקה ב"לנצח" אותו, יותר מאשר בלהנות מהדרך והנוף. הפעם החזקתי את המושכות ביד אחת, על חופש מלא וישבתי - פשוט ישבתי. היה מדהים. פתאום שמתי לב איזה נוף יפהפה יש על הכנרת, שמתי לב שבית הספר לכמרים נמצא ממש ממש לידנו, שמתי לב לדרך ולאדמה הטרשית, שמתי לב לסוסים שסביבי, הצלחתי לכוון ברוגע ובנוחות, ללכת לאורך הטור מההתחלה ועד הסוף. זה הגיע למצב שהמדריכים ביקשו ממנו רוב הדרך להוביל כדי שיוכלו להיות עם הקבוצה ולעזור למסתבכים ורק צעקו לי מדי פעם לאיזה כיוון ללכת ומתי לעצור את הקבוצה כדי שכולם יתקבצו יחד. הייתה לי רכיבה מדהימה והרגשתי כל כך טוב עם עצמי ועם הסוס שהיה איתי! כיף טהור


ועם אילן מתארגנת אולי קבוצה של חברים לצאת לטיול קבוצתי מיום חמישי עד ראשון. אני קצת לחוצה מזה כי זה בטח יכלול לינת שטח ואני ולינת שטח לא ממש הולכים ביחד + אני ושירותי שטח ממש ממש לא הולכים טוב ביחד...
 

kenz

New member
שבוע רביעי של חל"א

(יעני חודש ללא ארכובות...)
אגב, גיליתי שזה אמור להיות נובמבר. פרסמתי הודעה רשמית לכל מי שגרמתי לו עוול בטעותי :) והמשכנו גם השבוע.

פשוט מדהימה אותי ההענות גם של הלא מוכשרים, והעצלנים, והפחדנים...

אז שנה הבאה, נובמבר :)

בלי קשר, אחד התלמדיים שאיתי כבר הרבה זמן, והיו לא הרבה בעיות של אחזקת גוף, ובעית פחדנות. עכשיו הוא בן 17, ולוקח מאוד ברצינות את העבודה שאנחנו עושים.
פשוט תענוג לראות איך, כשנתתי לו לרכב על הסוס שלי בשישי, ראיתי איזה יופי של שיפור, איזה כיף היה לעבוד דרך הראש שלו ולא דרך הפחדים.

שיהיה לכולנו שבוע נהדר :)
 

giri

New member
הבנות בחווה שלי מבסוטות לאללה

לשמוע שאימצת את זה מהן
 

הדסי222

New member
השבוע שלי

לא רוצה לפתוח פה לשטן (גם כי הוא לא רופא שיניים...), אבל אני מרגישה שיפור ברכיבה שלי ובגישה שלי כלפי דברים. למשל אם פעם הקנטר היה מלחיץ אותי ואם סוס היה פורץ פתאום הייתי מאבדת את זה, מתכווצת מהלחץ ונופלת, בשיעור האחרון הקנטר לא הפריע לי בכלל, להפך, אפילו הצלחתי להנות ממנו, והסוסה האיצה בפתאומיות פעמיים ובכל פעם המשכתי לשבת והרגעתי אותה. חוץ מזה, קפצתי שוב ואפילו קצת יותר גבוה מבשבוע שעבר והיה ממש בסדר והצלחתי לגייס ישיבת קפיצות כמו שצריך. למרות שיש לי עדיין הצתה מאוחרת, אחרי שיחה עם המדריך הגעתי למסקנה שאני פשוט לא עושה דברים עד הסוף. שאני מבקשת, ואם זה לא קורה אז אני מתפשרת, ואני צריכה להתעקש עד שאני מקבלת את מה שביקשתי. אני גם צריכה להיות בטוחה במה שאני עושה ואשכרה להאמין שזה הדבר הנכון, ואם מתברר שזה לא אז מתקנים. מה גם שהחיבור שלי עם הסוסה שאני רוכבת עליה גם תורם להרגשה הטובה שלי
 

hanyou12

New member
גם לי קורה לא מעט

שאני מוותרת, או אולי לא מוותרת אבל מוכנה להתפשר על לקבל פחות ממה שהסוס/ה מסוגלים לתת. הרבה פעמים אומרים לי שאני "חלבית" מדי בבקשות שלי, זה משהו שצריך לעבוד עליו כי אם לא אני סתם מבלבלת לסוס את המוח ומפריעה לו לעשות את העבודה :-\
איזה כיף זה אבל ההרגשה שמשהו שהיה בעייתי זורם יותר בקלות!
 

הדסי222

New member
לפעמים זה לא רק

מה שהסוס/ה מסוגלים לתת אלא יותר מה שאני מסוגלת ויודעת כרוכבת. שאני מבקשת משהו וזה לא נעשה עד הסוף אז אני לא מתעקשת על זה ובאיזשהו מקום מוותרת גם לעצמי. זה עניין של אסרטיביות, וזה משהו שאני יודעת שיש לי בעיה איתו.
 

giri

New member
מזדהה עם מה שכתבת

גם לי זה קורה לפעמים - אני מוותרת גם לעצמי וגם לסוס. זה שינוי לא טריוויאלי להפוך להיות יותר אסרטיבי, במיוחד אם לא רוצים להגזים לכיוון ההפוך.
 
למעלה