שבוע טוב
למרות החשש שלי ממה שמחכה לי בחווה, אחרי רכיבה אחת של עוזרת המאמנת שלי, צ'ואי היה כבר בסדר גמור מבחינת אנרגיות. מבחינת מסגרת, כושר וכו' הוא בהחלט זקוק לעבודה והוא קצת נוקשה, אבל הוא מאד רגוע.
מבחינתי ניסיתי לחזור לנקודה שממנה עזבתי. קשה לי למצוא את הניסוח המדוייק בשביל לתאר מה אני מנסה לעשות. אפשר להגיד שאני מנסה לכתוב מחדש את החוזה עם צ'ואי
אני עובדת הרבה מאד בהליכה, והשקעתי כמה רכיבות ארוכות בלהגיע למצב שהישיבה שלי כמה שיותר טובה שאפשר, ולקבל ממנו קשר מצויין בלי ליפול למצב של למשוך אפילו פעם אחת. לשמור על ידיים רכות ומגיבות, ולהרגיש.
הקטע הזה של "להרגיש" תמיד היה לי קשה ברכיבה. אני מפספסת ניואנסים ואז מגיבה באיחור וכמובן שזה כבר לתקן במקום לשמור על רצף טוב. אפשר להגיד שבמצטבר אנחנו עובדים בערך שנה על ה"להרגיש" בצורה ממוקדת. עם זאת, ברכיבות האחרונות הרגשתי שהיתה לי קפיצת מדרגה מסויימת. פתאום אני מצליחה לשים לב לתנודות עדינות לפני שהמאמנת צריכה להעיר לי שצריך לתקן משהו. זה עדיין רחוק משלמות אבל זה לדעתי הצעד הכי חשוב שעשיתי אי פעם ברכיבה. אני כבר במקום שבו אני מצליחה די לשלוט במה שאני עושה עם הגוף, ועכשיו העניין הוא לתזמן את זה במדויק, מה שדורש את היכולת הזו להרגיש.
אז מאז שחזרתי, עוד לא עשיתי קנטר (ומאד מדגדג לי!) ועשיתי רק פעם אחת טרוט (!!) מתוך ארבע רכיבות. שלוש רכיבות ראשונות היו רכיבות ארוכות וסבלניות בהליכה, בלי פעם אחת של לשבור שיווי משקל או למשוך בפה, ועם תגובתיות מדוייקת ככל הניתן למה שצ'ואי עושה. התוצאה די מדהימה - הסוס אחרי פגרה של שלושה שבועות בשיא החורף, והוא עובד רך ומשוחרר, מתגמש בצורה מדהימה ובכלל לא מנסה אי אלו מתרגילי ההתחמקות הרגילים שלו (לרוץ דרך המעברים, ליפול דרך הכתף, להוריד את הראש אל מחוץ ליד וכו'). בגלל זה אני אומרת שזה לכתוב מחדש את החוזה - אני מנסה לעשות הכל מושלם ולא לתת לו או לעצמי להגיע למקומות הגרועים שלנו.
זה דורש ממני יותר סבלנות משיש לי בדרך כלל. מבחינת מה זה עוזר שחזרתי מחופשה ואני יודעת שאם אני אגזים אני אחטוף התכווצות שרירים. מה שכן, רוב הרכיבות הללו היו בלי ארכובות, כי אני ממילא רק בהליכה, אז למה לא. אז הנה, גם אני עושה קצת דצמבר בלי ארכובות.
חוץ מזה... היה כיף מאד לחזור לחווה. קניתי לצ'ואי שמיכות חורף חדשות (השותפה שעזבה ממש לפני שטסתי לארץ הסכימה להשאיר את השמיכה שלה לדצמבר - ומזל, כי לא הספקתי לקנות לפני הטיסה והיה מינוס שלושים וארבע!!!
) אז עכשיו יש לו שמיכת חורף חדשה וקולר משומש במצב מצויין. כמו כן, היה לנו משחק החלפת מתנות בחווה, מעין גמדים כזה, שנקרא סיקרט סנטה. ה"גמדת" שלי קנתה לי סט בנדז'ים מקסימים, משובצים סגול וירוק, שאפשר לומר שמתאימים לשמיכה הסגולה שלו (היא מאד התאמצה... חמודה). זה היה ממש נחמד.
חוץ מזה המאמנת שלי באה באיזו יציאה חדשה על יוגה לסוסים
אני אחזור לדווח אחרי שאבדוק מה זה בדיוק אומר.
אה! וגם!
אחרי שדיברתי עם המאמנת על לונג' היא הסכימה שבהחלט כדאי לתקופה מוגבלת. היא הציעה שאני אעבוד עם מערכת הפסואה שלה, והודיתי שאני לא יודעת איך. אז היום יש לי שיעור לונג'
כלומר שיעור איך להרכיב, להתאים ולעבוד עם המערכת. מגניב מאד, ואני די מרוצה כי בשבת היה לי שיעור ארוך ואתמול עשינו סקי, ולא הכי בא לי לרכב היום.
למרות החשש שלי ממה שמחכה לי בחווה, אחרי רכיבה אחת של עוזרת המאמנת שלי, צ'ואי היה כבר בסדר גמור מבחינת אנרגיות. מבחינת מסגרת, כושר וכו' הוא בהחלט זקוק לעבודה והוא קצת נוקשה, אבל הוא מאד רגוע.
מבחינתי ניסיתי לחזור לנקודה שממנה עזבתי. קשה לי למצוא את הניסוח המדוייק בשביל לתאר מה אני מנסה לעשות. אפשר להגיד שאני מנסה לכתוב מחדש את החוזה עם צ'ואי
הקטע הזה של "להרגיש" תמיד היה לי קשה ברכיבה. אני מפספסת ניואנסים ואז מגיבה באיחור וכמובן שזה כבר לתקן במקום לשמור על רצף טוב. אפשר להגיד שבמצטבר אנחנו עובדים בערך שנה על ה"להרגיש" בצורה ממוקדת. עם זאת, ברכיבות האחרונות הרגשתי שהיתה לי קפיצת מדרגה מסויימת. פתאום אני מצליחה לשים לב לתנודות עדינות לפני שהמאמנת צריכה להעיר לי שצריך לתקן משהו. זה עדיין רחוק משלמות אבל זה לדעתי הצעד הכי חשוב שעשיתי אי פעם ברכיבה. אני כבר במקום שבו אני מצליחה די לשלוט במה שאני עושה עם הגוף, ועכשיו העניין הוא לתזמן את זה במדויק, מה שדורש את היכולת הזו להרגיש.
אז מאז שחזרתי, עוד לא עשיתי קנטר (ומאד מדגדג לי!) ועשיתי רק פעם אחת טרוט (!!) מתוך ארבע רכיבות. שלוש רכיבות ראשונות היו רכיבות ארוכות וסבלניות בהליכה, בלי פעם אחת של לשבור שיווי משקל או למשוך בפה, ועם תגובתיות מדוייקת ככל הניתן למה שצ'ואי עושה. התוצאה די מדהימה - הסוס אחרי פגרה של שלושה שבועות בשיא החורף, והוא עובד רך ומשוחרר, מתגמש בצורה מדהימה ובכלל לא מנסה אי אלו מתרגילי ההתחמקות הרגילים שלו (לרוץ דרך המעברים, ליפול דרך הכתף, להוריד את הראש אל מחוץ ליד וכו'). בגלל זה אני אומרת שזה לכתוב מחדש את החוזה - אני מנסה לעשות הכל מושלם ולא לתת לו או לעצמי להגיע למקומות הגרועים שלנו.
זה דורש ממני יותר סבלנות משיש לי בדרך כלל. מבחינת מה זה עוזר שחזרתי מחופשה ואני יודעת שאם אני אגזים אני אחטוף התכווצות שרירים. מה שכן, רוב הרכיבות הללו היו בלי ארכובות, כי אני ממילא רק בהליכה, אז למה לא. אז הנה, גם אני עושה קצת דצמבר בלי ארכובות.
חוץ מזה... היה כיף מאד לחזור לחווה. קניתי לצ'ואי שמיכות חורף חדשות (השותפה שעזבה ממש לפני שטסתי לארץ הסכימה להשאיר את השמיכה שלה לדצמבר - ומזל, כי לא הספקתי לקנות לפני הטיסה והיה מינוס שלושים וארבע!!!
חוץ מזה המאמנת שלי באה באיזו יציאה חדשה על יוגה לסוסים
אה! וגם!
אחרי שדיברתי עם המאמנת על לונג' היא הסכימה שבהחלט כדאי לתקופה מוגבלת. היא הציעה שאני אעבוד עם מערכת הפסואה שלה, והודיתי שאני לא יודעת איך. אז היום יש לי שיעור לונג'
