אני באתי לקורס בהרגשה שאני יודע הכל
ושאין להם מה לחדש לי. הלכתי לשלב א´ שנפתח בדיון כיתתי מעצבן ולא פורה במיוחד אודות הרגלי נסיעה. "נו בסדר" אמרתי לעצמי "מה אתה מצפה מהם? זה כמו נהיגה מונעת". הגעתי לשלב א´ עצמו ובו ראיתי שאמנם ידעתי כמעט הכל באופן אינטואיטיבי, אבל בהחלט עזרו התירגולים החוזרים והנשנים, והחלק החשוב באמת - הבנתי למה אני עושה את מה שאני עושה, ולמדתי איך לשפר את הרכיבה שלי, במיוחד במצבים "קטנים", כמו שאני קורא להם. למשל, כל חיי נסעתי עם 2 אצבעות על הברקס הקדמי. למה? כי ככה חשבתי שזה טוב. מסתבר שבאמת זה טוב. אבל, מצד שני, כל חיי לחצתי קלאצ´ עם כל האצבעות, ושם למדתי שלא כך עובדים, אלא רק עם 2 אצבעות, למרות שזה יותר קשה ולמרות שנראה כאילו הקלאצ´ לא נלחץ עד הסוף. ידעתי הרבה דברים ממה שלימדו שם, אבל לפעמים זה טוב לקבל חיזוקים. זה כמו שאתה מבין איך מטוס טס בשמים ולא נופל, אבל עד שלא מסבירים לך את חוקי האוירונאוטיקה אתה לא בדיוק יודע למה זה קורה. לשלב ב´ הגעתי עם ציפיות גדולות יותר, ולדעתי הן בהחלט התגשמו, לפחות בחלקן. רכבנו 4 רוכבים עם 2 מדריכים, גידי ועופר המורה לנהיגה. שניהם עשו אחלה עבודה, כשהם מחלקים ביניהם את ההדרכה. אמנם התרסק לנו רוכב אחד מבין ה- 4 מול העיניים שלי, אבל זה לא מנע את ההנאה ששאבתי מהקורס. כאשר אתה רוכב במרחק 50 ס"מ מאחורי ZX9, ומאחוריך נמצא במרחק 50 ס"מ איזה YZF, ושלושתכם יורדים להשכבות פראיות במבנה ושומרים על מרווח מינימלי בין אחד לשני - זו חוויה שלא אעיז להתנסות בה יחד עם רוכבים אחרים שאותם אני לא מכיר ועליהם אני לא סומך. לפעמים אתה מרשה לעצמך לנתק את חבלי הביטחון שלך ולהשתחרר ולעוף כמו ציפור (לא תרתי משמע!), משהו שביום יום, בתנועה הסואנת, עם רוכבים בלתי מנוסים שאותם אתה לא מכיר ולא היית סומך עליהם אפילו לרכיבה משותפת להפגנה במהירות 50 קמ"ש - וזה עושה את כל ההבדל. לא משנה שאילו הייתי מתרסק זה היה כואב בדיוק באותה מידה, ושום ביטוח לא היה מפצה אותי על מה שעשיתי... הרחבת מעטפת הביצועים יכולה להתרחש אך ורק כאשר האדם מדחיק את הפחדים ואת הצרות של היומיום ומתרכז כל כולו בביצוע הפנייה המושלמת. אתה מכיר את ההרגשה שעוברת בך כאשר אתה פתאום קולט שאתה יכול לשחרר את הידיים בזמן ההשכבה? שאתה לא חייב לרכון על הכידון? שאתה יכול בעצם לרכב עם 2 אצבעות על כל ידית? שאסור שיהיה כוח מופעל על הכידון פרט לזה שדוחף נגד ההשכבה (מה שקוראים היגוי הפוך)? כדי להגיע להבנה הזאת דרוש איזה קטליזטור או זרז בעברית, ומבחינתי למרות ש"ידעתי" את זה מזמן, הקורס היה זה שהעלה את הנושא למודעות. ביומיום זה לא קורה. אז בשבילי, שלב ב´, אותן 8 שעות של כיף, היה שווה את כל המחיר ששילמתי על שני השלבים. אני לא יודע מה קרה כיום ששדון וסקניה ראו את גידי ושלב ב´ חולפים מולם, אבל אני יודע שכאשר אני הייתי שם הכל דפק כמו שעון שוויצרי. לדעתי, ולסיכום הנושא, מדובר במוצר חובה שאין לרכב בלעדיו, ממש כמו מעיל טוב וכפפות טובות. אתה יכול לרכב, אבל תהיה חרא של רוכב. מצד שני, אתה יכול להשתתף בקורס ועדין להיות חרא של רוכב. אבל לא תדע עד שלא תעשה זאת על בשרך. לא כולם הם מיק הגדול. חלקנו מצליח להגיע לרמות טובות, אבל רובנו נשאר אי שם בתחתית המצעד, מדשדשים בין הפינה לשיפוטכם לבין חדר מיון. לגבי אותם בודדים שהקורס עשה להם את זה - הוא שווה כל שקל.