אופטימיות!

[Small talk]

נסעתן חבורת בנות לבד לטורקייה?

תתחדשי.

 

[סיכותנעוצות על הלב]

חח מה פתאום.../images/Emo71.gif

הייתי עם 2 חברות והיו איתנו אמא של אחת החברות וחבר שלה.הם לא היו איתנו הרבה אבל כמובן שזה היה הכרחי,בחיים לא הייתי יכולה להיות שם לבד. והיינו בשייט,לא במלון בטורקיה וכאלה.

 

[סיכותנעוצות על הלב]

אה חח ותודהP:../images/Emo71.gif

 

[moruush]

../images/Emo90.gifזבל

מסנ' וע-כ-ש-י-ו!!!!

 

[כרית סוריאליסטית]

לילות הזויים, כרגיל. [תגיבו אם קראתן!]

קשה לומר אם מקומה של ההודעה הזו ב"אופטימיות" דווקא, כי הצדדים החיוביים שבה מוגבלים ואף מוטלים בספק, אבל...נו, אלו החיים שלי. ואני אוהבת אותם, בסך הכל. על אף, ולמרות, ואולי במיוחד בגלל הכל. לפחות אף פעם לא משעמם לי, הא?... מכל מקום, שלשום חזרו השותפה ובת זוגתה הגרמניה הפסיכוטית מסיני, היישר לחיקינו החמים וביתנו המזוהם. קצת תלונות על מצב הכיור והמרפסת, קצת חיבוקים מתרפסים ו"היי, כמה התגעגענו, מרוב דכאון לא יכולנו לאבק את מדף הספרים", ומפה לשם מצאנו עצמנו צועדים בצוותא לבאר השכונתי הקבוע [זה שאני שונאת מעומק לבי והקפדתי להדיר רגליי ממנו כל זמן שהשותפה לא הייתה בנמצא]. מה אומר? היה משונה. את הערב בילינו יחד עם שותפה לדירה של הגרמניה, שמחלטר בזמנו הפנוי גם כראש העמותה למריחואנה רפואית, אך גם כג'ינג'י ממושקף ומשונה, וכנראה גם האדם הביזארי בתולדות האנושות. מסוג האנשים שרק אומרים לך "שלום" ואתה כבר מרגיש מחולל משל עברת הטרדה מינית אינטנסיבית ע"י שבט כושים ניקרגואי מאובזר וחסר רחמים. מין מבט כזה...כה בלתי הולם.... סוג-של קריפי שיט. מכל מקום, הערב עבר לאיטו בשלווה יחסית. פגשתי שוב את חברו הטוב, הבחור בן הכמעט-30 שהתנשקתי איתו בפעם הקודמת בלי שלגמרי הבנתי איך נקלעתי למצב הזה, וניהלנו לנו שיחה חביבה ומשעשעת לרווחת כל המעורבים. שום דבר אינטימי מדי, תודה לאל, כי אני לא יודעת כמה אני מעודדת את המהלך, אבל בהחלט היה שנון ונחמד. הוא אחלה בחור, באמת. מכל הקשישים-שנאלצו-לחזור-לבית-של-ההורים-שלהם שמסתובבים בתל אביב באין מפריע, הוא בהחלט אחד הסימפטיים, משעשעים וחמודים שיש. אבל יש לי תחושה שיחסים אפלטוניים בהחלט עדיפים במקרה זה...

בנוסף, יצא לי גם לדבר לא מעט עם חבר אחר שלו, אחד הטיפוסים הכעורים ואידיוטים עד כדי חשש לתסמונת דאון הקיימים, איתו ניהלתי מרתון "ארץ-עיר" כושל במיוחד. אלוהים ישמור אותי. מי היה מאמין שיגיע היום בו כדי לדחות מחזר מאיים אאלץ לפצוח בזעקת: "דדדדדדללללללתתתתת! עיר- דארפור!"... עד כאן הכל התנהל על מי מנוחות. הבעייתיות התעוררה כשהחלטנו, אי שם בלפנות בוקר, לשוב לדירתנו הקטה, אליה שב השותף התימני מס' שעות קודם. לכאורה, החלטה הגיונית ומתבקשת לכל דבר, אך בפועל...טוב... מתברר שהתימני התברך בשינה עמוקה ואינטנסיבית במיוחד. לא משהו שפוי או הגיוני, חלילה. תופעת טבע שיש לבאר במעבדות השינה המובילות, ואז להרוג אותו, לבתר את גופתו, ולחלק את האנזימים הרצויים בין סהרוריים בעלי ממון. בקיצור, הוא נעל את הדלת ולא התעורר. שעות. צלצלנו בדלת ברצף מאות פעמים בלי הפסקה, התקשרנו לפלאפון שלו שוב ושוב ושוב כאילו אין מחר, התקשרנו למס' הטלפון בדירה שאפילו לא ידעתי שיש לנו, בעטנו בדלת כמו עדר שוורים שנקלע להפגנה קומוניסטית, הטחנו פלאפונים ארצה בעצבים בלתי-מוצנעים [לזה של השותפה נשבר המסך, אגב, ומאז הוא גם לא ממש מתפקד], ובעיקר השתדלנו לא לרצוח זו את זו בלהט הרגע. "אווקיי, ווי'ל גוו טו יור פלייס..." הודיעה לבסוף השותפה בהשלמה לחברתה, שהסכימה מיידית. אבל אני? שאני אסכים להעביר את הלילה בחברת שתי לסביות נאנחות [מקסימות ואהובות, כמובן, אבל היי! ק'מון! אנשים מנסים לישון פה!] וחולה-מין פסיכופת?! חלילה וחס. "היי, זה בסדר!" הודעתי, שיכורה להפליא וחסרת כל שיקול דעת נורמטיבי, "יש פה את המזרן של בנדוד של אמא שהוצאתי החוצה אתמול! אני כבר אשן עליו!" "הוא בחדר מדרגות..." אמרה שותפתי ברחמים "את מודעת לעובדה שלא בדיוק נורמלי לישון עליו, נכון?..." אבל אני נותרתי בשלי, משוכנעת לגמרי שמקום בו יש מזרן הוא אתר שינה הגיוני לחלוטין, ומי כבר יאמר לי אחרת. "לאלאלא, זה בסדר! זה המזרן האהוב שלי, ועליו אני אשן, ואף אחד לא יקח אותו ממני!" וכך ביליתי את הלילה, שכובה על מזרני היקר בחדר המדרגות של הבניין, שלווה ומאושרת. בבוקר התעורר סוף סוף השותף ובא להעיר אותי, כדי שאעבור למיטה שלי. "קומי, אנה!" הוא אמר, על פי דיווחיו [כי אני בפירוש לא זוכרת כלום], "בואי למיטה שלך!" נומי נומי" עניתי "נומי נומי, מזרן"... ואז הוא הרים אותי בזרועותיו הכה גרומות [תימני, נו. הם תמיד נורא רזים] ובלתי-מסוקסות ונשא אותי למיטתי. "אני לא מבין את הקטע הזה עם הנומי-נומי שלך. את תמיד אומרת את זה כשאני מעיר אותך. זה כבר לא חמוד, זה מעצבן!" הוא אמר למחרת בצהריים, כששב מהצבא, ורגע אחרי שהשותפה צלבה אותו לקיר הדירה על מאורעות ליל האתמול. לא היה לי הרבה מה לומר בתגובה. כנראה כי התעוררתי רוויית הנג-אוובר לא מזמן, והשעה הייתה כבר 5 בצהריים. אבל הייתי משועשעת, בזה אין ספק. ושעשוע זה טוב. והחיים שלי דפוקים לגמרי. אבל אני כ"כ אוהבת אותם. בדיוק כמו שהם. ערב טוב

 

[סיכותנעוצות על הלב]

קראתיקראתי.../images/Emo71.gif

אח אנה שתהיי בריאה. ערב טוב גמלך

 

[סיכותנעוצות על הלב]

../images/Emo9.gif../images/Emo71.gif

 

[Mooa-Numi]

קניתי את החולצה+ התלבטות

שאני חושבת עליה כבר יותר מידי זמן (זאת מן הסתם), למרות שהיא ממש יקרה, אני ממש אוהבת. וזה הדבר הראשון שקניתי בקסטרו בחיים, נשבעת. ומדדתי נעלי עקב ואני מתלבטת אם לקנות או לא. לברמצווה נו, כסופות כאלו, אבל עקב רציני, דק אפילו. מפחיד קצת. והמוכרת היתה חמודה ולימדה אותי ללכת בחנות כי "את בחורה ובחורה צריכה להיות מתישהו ליידי" והתלבטות- ללכת להופעה היום של כנסיית השכל ברעננה? יונתן הזמין אותי, אבל זה עולה איזה 100 שקל.. למי יש כסף!? (לא, באמת יש מלא מלא בעיות כספיות עכשיו) ללכת או לא? אני לא יודעת.

 

[Mooa-Numi]

זאת ../images/Emo26.gif

אמא שלי לא אהבה בכלל, אני חושבת שהיא גאונית. סבנטיז, צבעונית, יושבת עלי טוב.. אני אוהבת קיצר

 

[stink]

היא ממש יפה ! ../images/Emo41.gif

 

[N o o s h y]

מהממת!

 

[DIE kvar]

וואו, את קנית חולצה בקסטרו

אני חושבת שזאת נקודת ציון מהפכנית בחיים שלך זה כמו שצמחוני יאכל פתאום בשר אני זוכרת את הנאומים!

 

[Mooa-Numi]

כן..

זה עצוב שאתה מתבגר ופשוט דברים הרבה פחות בוערים בך. בי לפחות. זה ממש מעציב אותי (אבל עכשיו גם מעציב אותי זה שאני ערה בלילה, אני בחרא תקופה, עזבי) או שאתה מבין שזה לא בהכרח קשור להתנזרות מדברים. אפשר להגיד שאלכוהול זה מסריח והכי אסקפיזם ואלוהים יודע מה ולא לשתות לעולם, ואפשר פשוט להיות מודע להשלכות ולשתות במידה. או לקנות במידה. או לא להתמכר לדברים ולשלוט במה שאתה עושה בלי שום קיצוניות. סתם, אולי זה התבגרות, לא להיות קיצוני. וזה נראה לי מפגר שאני הולכת ומודדת לי בגדים בקסטרו סתם, ומתאהבת בחולצה וחושבת עליה חודש ואם קורה שאני נכנסת לחנות אז אני מודדת אותה כל הזמן.. זה יותר גרוע, זה יותר השתעבדות, כאילו זה אלילי או משהו. וזה פעם שניה שזה קורה לי. וואו, כמה נברתי. אבל עדיין לא נעים שאת קוראת לזה נאומים. באמת האמנתי במה שאמרתי.. טוב לא נורא. אה, ולא נעים לי להגיד, אבל אני גם אוכלת בשר.

 

[stink]

אני מנסה להבין..

את היית צמחונית וחזרת לאכול בשר? אפשר לשאול למה?

 

[DIE kvar]

אמרתי "כמו", זה אומר דימוי

אני לא חושבת שמיכל הייתה צמחונית. היית צמחונית? כי אם כן אז אמרתי את זה בלי שום קשר, סתם כדי לדמות מהפך אישי

 

[Mooa-Numi]

4וחצי שנים

למה? לא בער בי יותר מידי. הרבה זמן כבר הרגשתי שאני סתם עושה את זה מתוך הרגל, פחות היה חשוב לי הדברים מהסוג הזה, התחלתי לפתח מן רתיעה מסוימת מצמחונות.. אבל לא היה לי כוח להתחיל להפסיק. כמו שאתה רוצה להיות צמחוני אבל אין לך כוח להתחיל? משהו כזה. קיצר בש"ש התחלתי לאכול בשר, בהתחלה בסתר (כי יש לי כמה צמחונים פנאטיים בגרעין) אחרכך היה רשמי, בקן, חברים והכל. כולם ידעו חוץ מהמשפחה. אחרי חודשיים בערך הרגשתי שזה סתם ניהליזם וחזרתי להיות צמחונית, אבל אחרי שאוכלים בשר שוב קשה להמנע מזה.. וואו זה באמת ממש טעים. וסתם, זה עדיין לא בער בי כלכך. ושוב חזרתי לבשר, הפעם רשמי, וכולם יודעים חוץ מהמשפחה שלי, שמחכים לרגע הזה מכיתה ט' והם פשוט יצחקו עלי לנצח אם אני אגיד שהפסקתי. וזה סתם, לא חינוכי כלפיהם גם (כי זה רעיון שלא זונחים אוות בדרך כלל, והם ממש התייחסו אליו כאיזה פאזת נעורים כזאת, כמו כל מה שאני עושה, וזה מעצבן. ואם אני אפסיק זה יהיה כמו הסיפורים האלו של 'גם הבת שלי היתה צמחונית ומתישהו נהיתה הגיונית והפסיקה' וזה פשוט לא נכון). סתם, אני פחדנית ואין לי אומץ להגיד להם, אז החלטתי שאני אחכה עד שאני אכנס להריון ואז אעשה החלטה אחראית לאכול בשר כדי 'לא לפגוע בילד'.

 

[stink]

מצטערת , נורא קשה לי להבין אותך

אני צמחונית כמעט 4 שנים , וזו דרך חיים . לא מבינה איך אפשר לזנוח דבר כזה .

 

[Mooa-Numi]

כי לא בדיוק התחלתי את זה מתוך זה

כאילו אני לא כלכך חושבת שלאכול בשר זה רע (ואני לא רוצה לפתוח דיון על זה), אני פשוט התנגדתי לתעשיית הבשר, אבל גם, לא הכי בער בי ודחיתי את זה הרבה זמן.. ואז היה לי חשד לסרטן, וממש נבהלתי, והחלטתי שאני אהיה צמחונית, לפחות לא להרוג.. בסוף זה היה משהו אחר, אבל המשכתי עם זה. ואולי עכשיו זה מתנקם בי עם הבילביל, מי יודע..

 

[ש ל ו מ צ ה]

החולצה מדהימה

אבל המכנסיים לא קשורות בעליל. נעלי עקב כן, כסופות לא. גם אני רק לאחרונה למדתי ללכת טוב על נעלי עקב, כמעט התייאשתי! הופעה של כנסיית השכל יש ב18/10 בחינם לגמרי בפארק הירקון (בטח שמעת על זה, עם בריאן אדאמס) אז...לא. חבל על הכסף.

 

[Mooa-Numi]

סתם מדדתי אותם בחנות