אופטימיות

NoWords

New member
אוהו

לשמור שבת בשבילה מה ההפרש ביניהם שאת נבהלת? [אם את נבהלת, כנראה יש סיבה להיבהל...]
 
חחחח את צינית? :p

לבנאדם לא מאמין, לשמור שבת זה אחד הדברים הקשים. וההפרש של אממ... קצת... 12 שנים [הוא בן 30]
 

P i x i e s

New member
חחח יש דברים יותר גרועים

הדייט של חברה שלי לסילבסטר לא הסכים לגלות לנו את הגיל שלו, רק אמר עשרים פלוס. זה היה מטריד. (ואני בת 17 אוטוטו אבל היא נהייתה בת 16 ממש לא מזמן...)
 

NoWords

New member
טוב, זה אכן הפרש פסיכי. ולא הייתי צינית!!!

בתור אחת אחושרמוטה לא מאמינה, בחיים לא הייתי עושה את המעבר הזה לדת בשביל מישהו.
 

Miss Tika

New member
אממממ

יהיה טוב וקיבלתי את כל מה שרציתי ואני יוצאת לדרך חדשה וכולם בבסיס כ"כ מקסימים וערני סחב לי תמיטה לאפסנאות היום והוא כל כך עוזר בכל מה שאני צריכה וכל הזמן אומר כמה שהוא יתגעגע ונאור הציל אותי בחגורת ב' ונועם אמר עליי דברים מדהימים והבנות לא מפסיקות עם "אל תלכיייייייי ;( " וביום ראשון יש לי מטווחים עם פלוגה ס' ואני אטווח בנשק של המ"פ
וביום שני יש פרידה ממני באילת ואז אני טסה הביתה וביום רביעי בעזרת השם מתחילה ההכנה.
 

Small talk

New member
אמא מצאה לי סוף סוף תספר שרציתי

"חשבון פתוח" של אהרון קליין. כאילו יכולתי לקנות אותו חדש אבל קשה לי לקנות ספרים חדשים [בנוסף לקמצנות של 70 שקל לספר כדי שאני אקרא אותו פעם אחת וזהו, זה גם תורם לאיכות הסביבה לקנות יד שנייה]. וטל הרגיעה אותי קצת היום
. והיו לי היום שעתיים חופשיות והן עברו יחסית לאט [הפסקות מזה עוברות לי מהר] אבל זה היה דווקא טוב כי כל כך הייתי צריכה אותן שזה היה ממש במקום, וקפצתי עם ידיד וחברה לסופר ליד [פשוטו כמשמעו,השומרת לא נתנה לנו לצאת אז קפצנו מעל השער
] והיו לי 5 שקלים וקניתי חפיסת מסטיקים בצורת סיגריות שעלו 3 שקלים, והיא החזירה לי מטבע של 2 שקל!והאמת שבגלל זה קניתי את המסטיקים...
 

SuGaRBabe1

New member
איזה יום אדיר היה לי :)

קמתי ב-11 בפנאן שלי אחרי שינה אדירה של 12 שעות... התארגנתי וזה וירדתי לקניון לפגוש חברה... הסתובבנו מלא וזה, וקניתי מי פנים וקרם פנים וקרם ידיים ודברים כיפים כאלה... :] אחר כך ישבנו לצ'אי בארומה.. ואז היינו אמורות להפגש עם עוד 2 חברות אבל הן החליטו שהן הולכות לישון (וואטדהפאק?!), ושנעיר אותן עוד איזה שעתיים ככה. טוב מה... איך מעבירים שעתיים?! לקחנו את עצמנו ונסענו לתל אביב... הסתובבנו קצת בטיילת, צילמנו יונים וגלשני רוח (הרגשתי ממש תיירת), אכלנו ארוחת צהריים לפרצוףףףףףףףף בקפה מצדה, ואז כבר שתי החברות הנוספות החליטו להתעורר אז חזרנו לגבעתיים לפגוש אותן, נפגשנו בקניון ו... אוקיי, מה עושים עכשיו? מפה לשם, משם לכאן- נסענו לקניון איילון לראות סרט ביס פלאנט :] ראינו אוצר לאומי- שזה בתכלס בכלל לא הסרט שהתכוונו לראות.... אני וחברה שלי חשבנו שזה סרט אחר, אבל בסוף היה סבבה לאללה... סרט זורם בטוב כזה.. אחר כך התיישבנו בארומה לעוד אוכל (בשבילן) וזמן איכות (בשביל כולנו)... וזהו, חזרנו הביתה. הגעתי בסביבות 11 בלילה... עייפה וכואבת (האולסטאר הרגו אותי! בחיים אל תלכו עם נעליים חדשות 11 שעות ברצף) אבל מרוצה :]
 
../images/Emo10.gif../images/Emo4.gif

שבוע זוועתי, יותר מדי אנשים נפטרו. אנחנו לא מתקשרים ויש לי הרגשה רעה. אני במחזור. תעשו את החישוב לבד כוסאאאמק
 

tink 16

New member
../images/Emo203.gif יש אופטימיות ../images/Emo13.gif

הכל הסתדר עם אמא
זה ממש העיק עלי... יש לי טסט שבוע הבא ואני די בטוחה בעצמי. יש לי את החבר הכי מדהים שיכול להיות
חבל שלפעמים הוא חוטף את מצבי הרוח שלי. וקניתי נעלי בית בצורת פלוטוווו
+ חולצת גולף דקיקה עם פסים אפור-כחול כהה מפוקס+סריג עם מלאמלא חורים בצבע שמנת והיום יש פוינט!!!! אחרי שבועיים שלא הייתי בגלל החזרות המפגרות האלה. אהה ו...עוד שבוע וקצת פרימיירה להופעה החדשה של רינת!!!
 
אללה היום להרוויח כסף:)

היום המורה שלי הצליחה לשכנע אותי להיות באנגלית מואץ. ייפי יאיי! אני מסיימת עם זה השנה ואחרי המבחן במת' לא התחשק לי לתקוע לעצמי כדור בראש. אני לא חושבת שאני אצא עם 100, אבל אני לא נכשלת לשם שינוי (אין פלא...עברתי ל4 יח' מ5) ויש לי חשקקק למסיבההה ואלכוהול ובא לי לדפוק כזו נשיקה למישהו- בחיי שלא אכפת לי מי, יש לי חשקוק קוסמי- וכנראה שמחר זה בדיוק מה שאני אעשה. על אף שההאנגאובר שלי הוא גיהנום עלי אדמות. אני פשוט אשתדל לא לשתות יותר מדי הפעם והכל יהיה יופי טופי! החיים הם אחלה כשאתה בן 8, אבל גם בגיל 16 הם לא רעים:)
 

EVE Lights

New member
המנהל החדש אוהב אותי!!! ../images/Emo9.gif

"אורנית בחורה רצינית, עם ראש על הכתפיים, עושה את העבודה כמו שצריך" וו-הו!
 

EVE Lights

New member
חח כן אשכרה ../images/Emo6.gif

אני רק מלכלכת עליו עם כל החבר'ה שלנו והוא מרעיף עליי מחמאות
חיים טובים אני אומרת לך!
 
ראיתי את הבן של המורה החביב עליי![ועוד שטויות

...] יש לנו מורה הזוי שכזה, תמהוני בכל רמ"ח איבריו, שמקפיד להסתובב בתלתליו השובבים המתנוססים מעל ראשו המוארך ובסוודר הסגול הקבוע שלא הוחלף מעולם, ולהתנהג כאילו הוא לא שובר את לבנו בכלל. עד כדי כך הפך הסוודר הנ"ל למושא הזיהוי שלו, שכל מועדון המעריצות נוהג להגיע בפריטי לבוש סגולים בכל יום בו הוא מלמד, ולו לשם ההזדהות. ואיך נוסד מועדון המעריצות, וודאי הייתן שואלות לו היה אכפת לכן בכלל?... הו, מתברר שהכל בזכותי. עוד ביום הראשון ללימודינו סימנתי את זה המורה כמושא התשוקה הרשמי שלי. גם די מבוגר, גם הזוי למראה, גם בעל רעמת תלתלים דלילה המזדקרת אל על, גם עדין ובעל דיבור רך ומתוק, גם מתעניין באמת בכל הברה שפלטנו במקרה ונתפסה באוזניו, וגם נכון לחלוטין לבגוד בכל אמונותיו כדי לשמוע מה יש לנו להגיד ולנתח לגורמים כל משפט בטקסטים הנלמדים, תוך ריחוף ספונטני למחוזות בלתי קשורים בעליל לנושא, המסתיימים תמיד בזכרונות התקפי החרדה שלו וב-"רגע, על מה דיברנו בכלל?..." בקיצור, המודל הרשמי שלי לגבר החלומות. על כן, כבר אז דאגתי להודיע לכל חבריי לספסל הלימודים שפוץ' [אין זה שמו, כמובן, אבל זהו כינוי הזוי מספיק בשביל להוות סינונים (שם-עט, באנגלית. בערך) הולם לכינוי ההזוי לא פחות (ואף יותר) בו הוא מתעקש לכנות את עצמו] הוא אהבת חיי ואל לאף אחת משאר הבנות לגנוב לי אותו. והן, חה, עוד חשבו שזה משעשע בהתחלה. מה רבה הייתה הפתעתי לגלות, מס' שבועות אח"כ, שגם כל שאר הבנות נפלו שבי לחלוטין בקסמיו של פוץ' הנ"ל, ומוכנות לגמרי לגנוב לי אותו מתחת לאף. ומה רבה הייתה ההפתעה של כולנו, שעוד דשנו קשות בסוגיה האם הוא הומו או סתם א-מיני, לגלות שגם יש לו חברה. וברגע שפצה פיו והכריז, באיזה נאום אנטי-ציוני אופייני, שהוא בכל זאת נשאר כאן כי גם: "הילדים שלי פה", כבר צנחו לסתותינו ארצה והכרזנו פה אחד על התאבדות קבוצתית. ולכן, כשהודיעה היום המרצה הראשית ש: "היום פוץ' יגיע עם הבן שלו כדי לצלם לכם את הטקסט בשביל השיעור שלו", כבר נשמע הרחש הנרגש בכל רחבי הכיתה. הפאקינג בן שלו, אלוהים! פוץ' קטן עם תלתים וסוודר סגול! היש מושלם יותר מזה? וברגע שנגמר השיעור ונודע שהוא הגיע, הזעיקה אותי ממקומי הבלונדה היפה: "אנה, את באה איתי!", וגררה אותי לעבר המסדרון שעה שקולו של הסטלן נשמע מאחור: "בוא'נה, איזה אינפנטיליות..." ותכל'ס אינפנטיליות. במיוחד כשלגמרי בניגוד לרצוני ולאישיות הבסיסית שלי מצאתי עצמי מתמוגגת מילד קטן וחמוד עם רעמת תלתלים ג'ינג'יים וסוודר לא סגול בכלל אבל עדיין מקסים. הוא פוץ' קטן, נו! לא צריך יותר מזה בחיים! ואז סתם עמדנו הבלונדה ואני ליד מכונת הצילום והעמדנו פנים שאנחנו אלו שמצלמות את הספר שנמצא בתוכה לגמרי במקרה. "אהה..." הופיע הפוץ' לפנינו במבטו הנבוך הרגיל "מצטער, אני פשוט באמצע צילום פה...אתן רוצות את המכונה?..." הוא שאל, שעה שאנחנו כבר דקות ארוכות מעמידות פנים בפני כולם שהספר שתקוע שם הוא לגמרי רכושנו האישי. "אע, לא.." ניסיתי למלמל, ואז הבלונדה תפסה פיקוד רב כריזמה וסיכמה: "למען האמת, אנחנו סתם פה כדי לראות את הבן שלך..." היא הכריזה בגאון. והוא היה כה נבוך עד שיכולתי לחבק אותו ולחנוק אותו ואז למסגר על הקיר. כצפוי, בתגובה לגמגומיו הקסומים דפקנו ריצה ספונטנית לכיתה והסתגרנו בה עד יעבור זעם, ובתקווה עזה שישכח במפתיע את כל האינסידנט שקרה עד כה. נו, ככה זה עם תמהונים מיפו האוחזים בחברה, ילד ג'ינג'י קטן, אקטיביזים-שמאלני-רדיקלי ולוק כללי א-מיני. הם תמיד נעלמים לך מעבר לאופק בדיוק כשזה ממש לא מתאים. בקיצור, הפוץ' ובנו היו די מושלמים, אז אני מניחה שזו אופטימיות. ובכלל, די נחמד להעניק כינויים לאנשים. ואולי...אולי אני נעשית בנאדם מעט פחות שלילי. ופחות שונאת אדם וילדים קטנים. אפילו ראיתי היום סרט, והילדה הקטנה הזכירה לי את אחותי, וזה קצת כאב לי. משום מה. לא ברור לי איך. היי, אולי למרות מה שהפסיכולוג שלי אומר, יש מצב שיש לי רגשות!
אז...אממ...הילד הג'ינג'י הקטן הזה היה חמוד. וילדים, באופן כללי, הם לא כ"כ גרועים כמו שהם נראים. ואולי אני לא חרא בנאדם. ואולי עוד יהיו אנשים שיחבבו אותי ולילה טוב, רבאק.! חייםיפים
 

Mardy Bum

New member
קושקוש,

העלית לי חיוך על הבוקר, וזה לא משהו שקורה לעתים קרובות. (ופוץ'? כבר יש זמר כזה! קצת מקוריות!)
 
ידעתי שהשם נשמע לי מוכר! :0

אבל הוא חמוד כזה, נו. תזרמי. [אני מזדקנת, המקוריות שלי כבר לא מה שהייתה פעם...] נו, אני שמחה שהפטתיות שלי גרמה לך לחייך :]
 
למעלה