etiush, מה הייתי עושה במצב כזה
הרבה פעמים הייתי במצב כזה או דומה, כשמשהו מכאיב, מעיק, מדאיג, ואין את מי לשאול מה לעשות. פעם, לפני שנפתחתי להבנות ולתובנות יותר עמוקות על החיים, הייתי מדחיקה, מתעלמת והולכת הלאה. אולם הדברים הללו לא נעלמים, הם נמצאים מתחת לפני השטח ויוצרים שם צרות ולפעמים אפילו מחלות. כבר די הרבה שנים עברו מאז למדתי כיצד להתייעץ עם עצמי, כלומר, עם ה"עצמי הגבוה" שלי, החלק היותר גבוה והפחות מודע של ההכרה השכלית. ב"עצמי הגבוה" שלי יש מספר אינסופי של גיטות, שהצטברו מכל יום, כל רגע ושעה של חיי עד כה. וכשאני רוצה עיצה טובה לבעיה חשובה באמת, אני מזמנת אלי את הגיטה שהכי מתאימה לתת לי מענה לאותה בעייה. וזה תמיד מצליח לי. למשל, לפני כ-15 שנה התעורר אצלי קושי מסויים שלא ידעתי אם לפתור אותו לכאן או לכאן. נעמדתי כאילו מול הבעייה, ושאלתי את גיטה בת ה-18, שהיתה שנים רבות לפני כן, מה היא היתה עושה במצב זה. באותו רגע צפו ועלו בזכרוני מחשבות ותכניות שהיו לי בגיל 18, לגבי החיים העתידיים שיהיו לי, כולל חלומות שונים. זה הזכיר לי מה היו השאיפות שלי בצעירותי, והבהיר לי איך לפתור את הבעיה כדי שתכניותיי הישנות יוכלו להמשיך להתגשם. חשתי מעין תחושת שלמות עם עצמי (עם ה"עצמי") וידעתי שההחלטה היתה נכונה. היום, 15 שנה אחרי אותו יום, אני יודעת שהיתה זו ההחלטה הכי נכונה. כך כל אחת מאיתנו יכולה לזמן לעצמה את "עצמה" מכל תקופה בחיים. ומה שמופלא מהכל הוא, שאת יכולה לזמן אלייך את etiush מן העתיד, המנוסה יותר, החכמה יותר. היא כבר קיימת בתוכך, מוכנה להתגלות בבוא הזמן הכרונולוגי והרגשי המתאים, עם כל מטען החכמה המזומן לה לאותה תקופה. היא תגיד לך איך היא היתה נוהגת בסיטואציה שנוצרה היום, בעת הדלקת נרות החנוכה. תדמייני לך אותך למשל כאמא לילדים, בת 45 או כסבתא בת 72, ותשאלי מה יש להן לומר לך מתוך נסיון החיים העצום שלהן. אם תצליחי לעשות זאת, האם תוכלי לחלוק איתנו את התשובות שהעלית?
