אוף!

kiticat

New member
אוף!

נמאס! למי יש כוח לחזור ללימודים ביום ראשון, הא? ועוד עם כאלה החכמים הגדולים שיודעים פי ארבע ממך על סכרת. מאיפה? משום מקום. ועוד עבודה, שלא תגידו לחזור ושקט לחודש. וכל החרא הזה. למה, יש לי כוח להתמודד עם בדיקות כל כמה חודשים ומעקב?????? טוב, אין לי עצבים לזה, אני את התרופה המסריחה הזו לא רוצה לקחת. אוף. אני והאסלה כבר חברות טובות. ורק לרקורד- הסוכר היה גבוה ב100 יותר ולא השתנתי כאילו אין מחר.... רק שתדעו.
 

kiticat

New member
האממ....

המשך? עדיף להתעלם ממה שהולך למה. פשוט הכדור לא משפיע. אני נותנת לזה זמן, מתאזרת בסבלנות, אבל הסיבה היחידה שהוא לא ישפיע תהיה... האממ... אם זה לא סכרת מסוג 2......... זה רק הלחץ. שהורג אותי... אני לא בן אדם סבלני במיוחד...
 

LARAS

New member
מירי../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif ../images/Emo24.gif

אין מה לעשות.. תתאזרי בסבלנות, זה הכל
אני מאוד מקווה בשבילך שתסתדרי בסופו של דבר
קבלי
ענק ממני :) תתעודדי
לארה
 

לזר

New member
את נערה יפה, ראיתי את התמונה

ולמה כזה יאוש מקונן בך? שמרי על עצמך! בית הספר הוא חוויה בלתי נשכחת, כולל החברים, המורים ואפילו החדרים שבו. "צלמי" את הרגעים הטובים, המצחיקים, המביכים, היפים, הגנובים, הצעקניים, המלוחששים, החייכניים... אם תוכלי, גם צלמי פיסית, ממש. האפרוריות של היום צבעונית היא לעומת הממתין לך אחרי הלימודים: בצבא, בעבודה, במשפחה... הטיפול השוטף יחזיק אותך איתנה אל מול חלון ההזדמנויות שמצפה לך בכליון עיניים. את תראי את העיניים, תרגישי אותן על כל גופך ואת זקוקה לכח הנפשי להמיס אותן, להשתלב איתן, לנצל אותן אל מול המציאות. השיגרה של הסוכרת היא חובה לקיום שמירת השפיות של כולנו. עזרי כוח
 
למעלה