אוף

[miss peach]

אוף

שלום לכולם, אני בת 22, משוחררת כמעט שנה מצה"ל. בצבא הייתי בתפקיד מאד איכותי ומסווג ואף במעט קבע. תקופת השירות הצבאי הייתה השיא שלי בחיים, תפקיד מרתק ומאתגר אינלקטואלית עם המון יוקרה, אנשים מדהימים וחברויות לכל החיים וגם הייתי מוערכת מאד. השתחררתי וטסתי כמו לכולם לטיול של אחרי צבא וכעת אני סטודנטית שנה ראשונה לכלכלה ויחסים בינ"ל באוניברסיטה והמטרה היא ללמוד באופן רציף ולהיות עם דוקטורט בתחום. לפני כמה חודשים קיבלתי טלפון ממקום ממשלתי כלשהוא שמעטים יכולים להגיע אליו, החלום שלי היה להתקבל. עבודה מדהימה עם שכר מעולה, בהתחשב לגילי. בהתחלה לא האמנתי שאני באמת אצליח, כל יום בדקתי בדואר, אולי יש מכתב בנוסח "אנחנו מצטערים להודיעך...", אבל השבועות עברו ואיתם עברתי 80% מהשלבים וכמעט הייתי בפנים, עד שהשבוע הגיע הטלפון ממנו הכי חששתי, נאמר לי שעל אותו תפקיד התמודדו מספר אנשים והחליטו לקחת מישהו אחר שלדעתם יותר התאים. לקחתי את זה מאד קשה, יומיים שלמים בכיתי בגלל זה. החלום שלי היה להתקבל. פתאום אני מרגישה אבודה קצת, למרות שיש לי מסגרת לימודית. אני רוצה לעבוד איפשהוא, אבל ממש לא בא לי לעבוד בשירות לקוחות או חנויות בגדים. אני מרגישה שיש בי הרבה יותר, אני סקרנית, ראש גדול, יש לי ידע רחב בכלכלה, שוק ההון, פסיכולוגיה. אני כל הזמן מעשירה את עצמי. פתאום עוברות לי כל מיני מחשבות שחבל שלא נשארתי בצבא ושלא יילך לי באזרחות...

 

[נמרוד אבנון]

תראי,

תחילת הסיפור שלך מזכירה לי סיפור של אחד מחברי הטובים שהיה ביחידה-מובחרת, הפך לגיבור וכמעט אגדה ביחידתו... הצבא היה חייו והוא רצה להישאר שם כמה שרק אפשר, מ שנקטע לדאבונו בלחימה בלבנון כשהוא נפגע והפך לנכה-צה"ל. גם הוא אחרי ניתוחים ושיקום רציני הסתובב במשך תקופה ארוכה בלי לדעת מה לעשות עם עצמו ורק חיפש איך לחזור לצבא. במקביל הציעו לו תפקידים ביטחוניים חשובים ברחבי-העולם והוא באמת חשב לקחת אותם; לשמחתנו הנאמנות שלו למדינה עכבה את החלטתו.... כאן נעשה הפוגה קלה לציין שהצבא הוא חממה רצינית ולא מעט מעדיפים להישאר שם איפה שקל, מאשר בחיים העצמאיים האמתיים- במקרה שלו הוא פשוט הפך למכור לאקשן, זו הייתה יותר הבעיה. את יודעת איך זה נגמר? זה נגמר בכך שהוא הקים בעצמו עמותה מיוחדת להכנה לצה"ל ונהנה מהעבודה שהוא הכי אוהב- כשהוא יזם ובנה הכל במו-ידיו. אז כן, זה מאד קוסם שיגיעו אליך משומקום ביום-מן-הימים ויציעו לך את התפקיד ש'יסדר' לך את החיים... גם אלי בצבא פנה המג"ד פעם והציע לי קורס קצונה ייחודי... אבל כבר אז הבנתי שהצבא לא יהיה החיים שלי- אלא משהו שאעשה אותו לגמרי בעצמי. **** נשמע שיש לך יופי של נתונים, אל תתני למרמור שמקבלים מסירוב ומ'הפסד' משהו נחשק, לכפוף את ראשך. תמשיכי בלימודייך ובינתיים תמצאי דרך להתקדם למקומות שיבנו לך בסיס טוב לתחום כדי שבהמשך חייך כבר תהיי בכיוון שאת רוצה ועם ניסיון. בימים אלו אנחנו בעידן האפשרויות ואלו ממש לא חסרות- בטח לא לאנשים מוכשרים שמגדילים ראש

 

[nlobak]

היי

את נשמעת בחורה מאוד אינטליגנטית, ואין לי ספק שעם הגישה הנכונה תוכלי להשיג כל מה שתרצי בחיים. אני מבינה את הציפיות שפיתחת, והאכזבה שהגיעה עקב אי מימושן. אבל המנצח הוא לא זה שמעולם לא נכשל, המנצח הוא זה שקם בכל פעם וניסה שוב. מציעה לך להסתכל על הצד הטוב שבדברים ולמצוא בהם חיזוק: קיבלת הצעת עבודה מעולה, עברת 80% (!) מהשלבים, וכל זה בגיל כל כך צעיר וכשאת עוד בתחילת דרכך... יש משפט שאני מאוד מתחברת אליו והוא - "דברים קורים תמיד בזמן נכון...", כלומר כל מה שקורה - קורה בזמן הנכון לו, ומבינים את זה בדר"כ רק במבט לאחור. אני מבינה את חוסר הרצון להתפשר כעת על עבודה של שרות לקוחות או חנות בגדים, השאלה אם זה ההכרח? או שיש גם אפשרויות אחרות? אמרת על עצמך דברים מקסימים - את סקרנית, ראש גדול, עם ידע רחב בכלכלה, שוק ההון, פסיכולוגיה, כל הזמן מעשירה את עצמך.... לפי היכורתי עם שוק העובדה את מסוג האנשים שנלחמים עליו. תחשבי אילו אופציות נוספות עומדות לשרותך? מה את מחפשת שיהיה במקום העבודה? מה חשוב לך?

 

[miss peach]

תודה לשניכם על התגובות

האמת שהייתי רוצה נורא לעבוד במקום ממשלתי שקשור לביטחון / כלכלה, אבל זה בעייתי מכיוון שאני גרה במרכז ומרבית משרדי הממשלה ממוקמים בירושלים (לי אין בעיה להגיע לירושלים, הם פשוט רוצים שהעובדים יגורו בירושלים). אז חשבתי כרגע על משרה של עוזרת מנכ"ל או משהו כזה, נראה לי שזה שיעור טוב במנהל עסקים ויכול לעזור לי לפתח קשרים, אבל גם זה בעייתי כי אין לי ניסיון. אם אף אחד לא ייתן לי צ'אנס, אז ברור שלא יהיה לי ניסיון.

 

[nlobak]

מלכוד הניסיון

זה נושא מוכר, ורבים נתקלים בו בחיפושי העבודה. אך למרות זאת כולם עובדים בסופו של דבר, הרי גם העובד הוותיק ביותר היום, פעם היה ללא ניסיון וחיפש עבודה שתתן לו את הניסיון הזה... חוץ מזה שהייתי רוצה להזכיר שיש לך ניסיון ואני מאמינה שגם ניתן להשיג המלצות מהתפקיד שעשית בצבא. התכונות שציינת שקיימות אצלך - הגדלת ראש, סקרנות, העשרה עצמית - לא ניתן לרכוש אותן מניסיון, זה משהו שחשוב להדגיש בראיונות עבודה. בנוסף, חשוב להדגיש את היתרונות שבכך שאת ללא ניסיון - יש לך ראש פתוח, את פתוחה לגישות חדשות ולשינויים, ולא מקובעת על צורת עבודה מסוימת כפי שיכול להיות אדם עם ניסיון...

 

[miss peach]

תודה רבה,

זה נכון מה שאתה אומר וחשבתי על זה מלפני השחרור ולקחתי מכתבי המלצה גם מקצינים בכירים יחסית (סא"ל) והם כתבו מכתבי המלצה יפים ולא בנאליים. לגבי שאר הדברים, שלחתי בסופ"ש קורות חיים לכ-12 משרות של עוזרת מנכ"ל. והחברות כ"א חזרו אליי עם הצעות הזויות לחלוטין, כמו ללכת לחלק מתנות לעובדים של איזו חברה. הבעיה שאין לי אפילו את הצ'אנס להגיע לראיון עבודה.

 

[nlobak]

קודם כל זה "את" אני בת

אני רואה שכבר אז הגדלת ראש ודאגת לעצמך להמלצות, זה מעולה. כל הכבוד ששלחת קו"ח, וזה בסדר שבינתיים אין הצעה מתאימה, זה עניין של סבלנות ולא לוותר, וגם אגב ראש פתוח למשרות השונות. תהליך של חיפוש עבודה הוא עבודה בפני עצמו, וכדאי מאוד להתייחס אליו כאל כזה. המשמעות היא להקצות בכל יום את הזמן לכך, בין אם זה חיפוש ברשת בחברות מסוימות, או הליכה פיזית לכ"א, או שליחת קו"ח באתרים המיועדים לכך, או בדיקה איך לשפר ולשדרג את הקו"ח (לדוגמא: http://www.alljobs.co.il/campaigns/upgradecv2009/) שימי לב שכשאת אומרת לעצמך "אין לי אפילו את הצ'אנס להגיע לראיון עבודה." - את יוצרת את המציאות הזו. האם באמת אין לך צ'אנס להגיע לראיון עבודה? את בטוחה בזה? זאת האמת המוחלטת? מה יקרה אם תגידי לעצמך שיש לך צ'אנס? ויותר מזה - שאת תגיעי לראיון עבודה לא משנה מה, כי את זו שאחראית על חייך וגורלך ואת מספיק מוכשרת כדי להשיג את רצונך? ראיתי ששאלת למטה לגבי לשלוח מאמרים באינטרנט - קודם כל את יכולה לבדוק בגוגל את האפשרויות העומדות בפניך, מתוך מה שעולה לי כרגע - אפשר לפתוח בלוג (ולפרסם אותו בתור התחלה במעגל החברים), או לשלוח ל YNET - הם מקבלים לפעמים מאמרים מבחוץ, אבל אני בטוחה שתוכלי למצוא ברשת עוד הרבה רעיונות נוספים... זה יפה שאת חושבת על עוד דרכים לצמוח ולהתפתח, זה ייתן לך מוטיבציה לדברים אחרים

 

[miss peach]

המון המון תודה,

אמרת דברים מאד חכמים ואני אמשיך לנסות.

 

[nlobak]

בהצלחה

 

[נמרוד אבנון]

חשוב שתזכרי-

להזדמנויות לא מחכים שיפלו מהשמיים, זה גם מה שניסיתי לומר בהתחלה; הזדמנויות יוצרים. אם את צריכה עזרה בלעשות את זה, אז אימון זה כיוון טוב, אבל אני ממליץ שתתחילי בלנסות בעצמך ליצור את ההזדמנות בלי עזרה- פשוט שלחי לחמך על-פני המים, החל במודעות-דרושים וכלה בקשרים דרך מכרים שונים ומגוונים, יש אינסוף אפשרויות

 

[miss peach]

ממש לא מחכה

שתיפולנה לי הזדמנות מהשמיים, אני יודעת שזה לא עובד כך . אבל לגבי ה-"אינסוף אפשרויות" שאמרת, הרשה לי לחלוק עלייך מעט, למרבית הצעירים והסטודנטים אין ממש אפשרויות הולמות עם שכר הולם.

 

[miss peach]

האמת שחשבתי על עוד כיוון,

פחות בשביל הכסף, יותר בשביל הכיף. אני נורא אוהבת לכתוב על נושאים אקטואליים, פוליטיים, כלכליים וכו'. יש דרך לשלוח לאתרי אינטרנט דברים שכתבתי ושיפרסמו?

 

[נמרוד אבנון]

גם אני,

סטודנט בישראל (וממש לא ממצב-כלכלי עמיד ומעלה)... ועובדה זה אפשרי נכון, כאן אנחנו צריכים לעבוד קשה יותר ללא-ספק, אבל יש לזה גם את היתרונות שלו. באשר לכתיבה, אם את מתכוונת לכתיבה שתקבלי עליה תשלום, אולי כדאי שתבדקי במגזינים בסגנון ד'המרקר...

 

[סאלי תדמור]

תחום לא רווחי

מאוד מאוד מעטים הכותבים שמקבלים תשלום סביר עבור הכתיבה. רוב הכתיבה היא בחינם או תמורת תשלום ממש ממש נמוך של עשרות בודדות ש"ח למאמר. גם למגזין דה מרקר ממש לא קל להכנס. מה עם לעבור לירושלים? אם שם נמצאות העבודות שאת רוצה... לא מופרך לעבור מקום עבור מקום עבודה נחשק...

 

[miss peach]

לסאלי,

תודה על התגובה קודם כל לגבי הכתיבה, ברור לי שאין בזה כסף. סתם בתור תחביב. ולגבי שאלתך השניה אני חושבת שיותר חכם יהיה למצוא עבודה ואז לעבור לירושלים. כי זה לא רק לעבור דירה, זה לעבור אוניברסיטה וזה המון בלאגן ויכול להיות שבסוף לא אמצא כלום. אז מעבר לא בא בחשבון, אלא אם כן אמצא שם עבודה. תודה !

 

[סאלי תדמור]

מסכימה

רק שציינת שזה מעצור למציאת העבודות שאת רוצה. אז אולי אפשר לציין שם שאת גרה בירושלים. וכך יהיה כאשר תשיגי את העבודה

 

[קבוצת יוזמות]

תשני את הדיבור ובכך תשני את המחשבה...

שלום לך, קראתי מה כתבת ומה הקולגות לפורום כתבו לך. באמת שיש כאן שלל רעיונות טובים. דבר ראשון, זה נהדר לראות שאת כל כך ממוקדת וכל כ יודעת מה את רוצה. מעטים בגיל שלך בכלל יודעים באיזה תחום נרחב הם חושבים שהם מעוניינים ללמוד. אני רק רוצה לתת לך רעיון אחד - דברי חיובי! תשני את הטקסט שאת אומרת/כותבת ולאט לאט המחשבה תשתנה. כשהיא תשתנה הגישה שלך תשתנה ובסופו של דבר תגיעי ליעד כאשר תמשיכי ותתמידי במאמצים שלך לכיוון ההגשמה שלך. ובאופן מעשי - אל תגידי אין לי ניסיון, תגידי שאת רעננה ומוכנה ללמוד ולהתפתח. צברי ניסיון בתפקידים קטנים ואולי אפילו בכל מיני שליחויות התנדבותיות מטעם הלימודים. טיפ נוסף - כשאת רוצה להגיד על משהו שהוא "מאוד", תגידי "מאוד" ולא - "נורא", כמו "רוצה מאוד" במקום - "רוצה נורא" בהצלחה!

 

[yair and sveta]

את קובעת את גורלך

קודם כל תחליטי עם עצמך באיזה תחום את רוצה לעסוק, מה היה הכי מספק אותך אולי תרצי לעבוד בתחום מסויים בתפקיד מסויים ואולי תחליטי שאת יכולה יותרמזה ותרצי להיות עצמאית. אחרי שתביני מה את באמת רוצה תתחילי לפעול במטרה להשיג את מה שאת רוצה את יודעת הצלחה היא דבר סובייקטיבי ובעיני המתבונן את יכולה להיות בתפקיד מאוד נחשב אבל אותך אישית הוא לא מספק, אז זה לא שווה הרבה... בהצלחה

 

[miss peach]

תודה לכולכם וקצת עדכונים.

תודה רבה על העידוד אמרתם דברים מאד יפים ומאד חכמים, והחלטתי ליישם הכל. קצת עדכונים, שלחתי כמה קו"ח ובהתחלה חזרו אליי עם משרות הזויות שבכלל לא קשורות למשרות שהגשתי. שתי יממות לאר מכן, כבר קיבלתי הצעות מעולות מחברות כמו איי פורקס, מיקרוסופט ובעבודה בבנק (קליטה בבנק ולא כעובדת כ"א). אז שוב, תודה לכולכם על העזרה! פשוט, פתאום הבנתי שיש משהו קצת קשה בגילי. עד עכשיו הייתי רגילה שהיו "כופים" עליי מסגרות החל מגן הילדים וכלה בצבא. ופתאום אני לרשות את עצמי וכנראה שזה קצת הלחיץ אותי ופחדתי ללכת לאיבוד. ובכלל, כל השנים האלה הייתי ילדה של אמא ואבא והם די פינקו אותי והייתי תלויה בהם. ותמיד מקנן בי הפחד לבזבז את הזמן ופתאום להתעורר בגיל 30 ולראות שאני בעבודה לא מעניינת ולא מתגמלת. אבל לאט לאט אני מתחילה לאהוב את העצמאות.

 

[nlobak]

איזה כיף לשמוע

את פשוט מקסימה, יש לך מודעות עצמית גבוהה והרבה אינטליגנציה, אני מאחלת לך המון בהצלחה! ותזכרי שמכשולים הם רק הדרך של העולם ללמד אותנו עוד משהו חדש