אוף.........

אטיוד5

Active member
מה שברור לי ...

זה שאסור להתערב אסור להסית אסור למשוך אבל יש הבדל בין להתערב לבין להיות מעורב. הילדים גם שלו וגם שלה. באופן זה נוצר קשר בין הילדים לשני ההורים. באופן פאסיבי הוא מעורב. אי אפשר אחרת. ויויטי נתנה פה דוגמא טובה לאי-התערבות. היא לא באה לחלץ את הילד מריב עם אבא. אבל צילצלה שעתיים יותר מאוחר לראות מה קורה שם. מה דעתך על הצילצול הזה? אולי גם הוא מיותר? (דרך אגב, אני חושב שכן)
 

מייקי69

New member
תשמח תשמח !!!

ואני אשמח שאני חופשיה לחנך את הבן שלי, בלי ההתערבות ההרסנית של אביו. אבל זאת השמחה הפרטית שלי. באשר לויויטי - היא בשום אופן לא חייבת לנסות להעמיד את האבא במקומו אין לה עניין איתו ! אם היה לה דיבור איתו, או היתה מצליחה "להעמיד אותו במקומו" - בטח היתה נשארת נשואה לו. וסליחה, ויויטי, אין לי מושג על מה אני מדברת בהקשר הפרטי שלך. זאת אמירה ממש אוניברסאלית !!!!!!! יש לה ילדים. הם בחזקתה. היא אמונה על חינוכם וגידולם. יש תא משפחתי, והוא חייב לתפקד באופן עצמאי !!! מקומו וכבוד מקומו של האב - במקומו מונח. הרחק ומחוץ לתא המסוים הזה. אצלו בבית. לפי חוקיו הוא. לפי הבנתו. עם כל הכבוד ! לחנך בשלט-רחוק את הילדים - זה לא ! להתערב - לא! להרתם לפתרון משבר קולוסאלי - כן! אבל מערכת יחסים בין בני המשפחה החד-הורית - צריכים להפתר מבפנוכו. הוא לא גורם במשוואה הקטנטנה האינטימית הזאת. יעני - הפרדה ! בהחלט לא קל לביצוע. אבל לדעתי - זה חשוב וחיוני כמו אויר לנשימה. ואני לא אכביר על זה מילים עכשיו. רק אגיד שדשתי וטחנתי בזה משך שנים (גם כתבתי טור מיוחד בנושא זה - 3 שנים). ויש לי המון אמונה בדברים שאני אומרת (חחחחח. אמונה עלק !! איזה ניסוח לקוי !) ואומר עוד מילה - אם כבר דיברתי גבוהה גבוהה - מי שהוא הסובל העיקרי במקרים כאלה - זאת לא האמא (שכמו נתונה למבחן בכל עימות), אלא דווקא הילד. זהו. נסחפתי. עצרתי. ודי!
 
../images/Emo128.gif טעות לוגית חמורה.

בנוגע לאמירתך: ..אבל מערכת יחסים בין בני המשפחה החד-הורית - צריכים.. - זו
טעות לוגית חמורה. ויויטי וילדיה אינם משפחה חד-הורית. אילו היתה, לא היתה לה את הבעיה הזו. זאב.
 

ארזזז36

New member
מצטער ויויטי.. אבל את זקוקה לשיתוף

פעולה עם הגרוש שלך. הוא זה שצריך לתת לך גב מוחלט. אם היא מצלצלת. לומר לה לא מפורש. אם היא באה בלי לצלצל.. להחזיר אותה , עם חיבוק, אבל בתקיפות אלייך. עם כל האגוטריפ שהיא באה אליו , זה יפגע בו בעתיד ואם חשובה לו טובת הילדה, עליו לדאוג לקווים האדומים שאת מציבה לה. גם אם הוא לא מסכים איתם. מתגרשים מאישה/גבר לא מילדים. ובמקרה שהגרושין סבירים אז יש צורך בשיתך פעולה קשה אבל הדוק בקשר לילדים בהצלחה.
 

viviti

New member
ואיך מכניסים לו את זה לראש?

איך מבהירים לאדם מבוגר שהוא טועה בהתנהגות שלו?
 

ארזזז36

New member
או דרך יועץ גרושין

או בשיחה רצינית על כוס קפה. שירגיש מצידו ש"ניצח" מה זה חשוב. רק שיבין שאם הוא לא יתן לך גב. בעוד חוגש שנה שנתיים, יהיה עם בחורה במיטה ופתאום..": "אבאלהההה" וחוזר חלילה. כמו כל ילד (שלי קטנים יותר אבל העקרון זהה) היא בודקת גבולות. וראתה שיש לאן לברוח . בשלב הבא ויויטי, היא תגיד אני יוצאת מהבית ואת תגידי אז אל תחזרי.. וזה ירד לרמות נמוכות יותר. לכן, הוא חייב לתת לך גב
 

viviti

New member
אני יכולה לנסות

לא בטוחה שהצד השני ישתף פעולה. כוס קפה? השתגעת?
לילה טוב...... הולכת לשוחח קצת עם הכרית.....
 
ויויטי יקירתי

הגעתי מאוחר קראתי את כל השרשור מרגישה את הכאב שלך חושבת איך אפשר לעזור...
 

viviti

New member
התקשרתי.......

אמרתי לו אנחנו צריכים לדבר אמר לי: הבנתי, אני אדבר איתה אמרתי: זה לא ממש העניין של לדבר איתה. יש פה את התגובות שלך לסיטואציות שנוצרות. אמר לי: כן הבנתי, אני אדבר איתה. סוף שיחה.
 
בוקר טוב

קוראת את השרשור עכשיו וממש קשה לי . גם אצלי הילדים בגיל ההתבגרות ונכון שאנחנו בשניים, יש לי עיצה קטנה שעבדה אצלי עם הילדים הגדולים 16 ,15 ,ועכשיו השלישית בת ה 13 להוריד מהם את לחץ הדרישות ,כמו למשל עניין השיעורים זו בעיה שלכם, לא תעשי שיעורים לא תלמדי לך תהיינה בעיות בבית ספר ולשתף את בית הספר בעניין ( כך אני עשיתי עם הבן ) ופתרנו בכך את כל המריבות של עניין בית הספר , בשלב מסוים הוא לקח על עצמו את האחריות ( נכון שעקבתי ונכון שכאב לי אבל שתקתי ) בעניין החדר זו שוב בעיה שלה אני רק סוגרת את החדר לא מנקה ולא מסדרת, ועוד דברים כאלה קטנים שבעצם יוצרים את רוב המריבות עם הילדים, ועכשיו מגיעה הילדה השלישית במספר שמתילה את גיל ההתבגרות והיא כבר מבינה את השיטה שעובדת בבית (איתה יותר קל ) בכל אופן אני נותנת עיצות מנסיוני האישי , לא אצל כל אחד העניין עובד, וגם אצלי יש עדין ויכוחים . מקווה שעזרתי במשהו. גלית
 
הוא לא ישתף פעולה, הוא יהנה...

...מנקודת החולשה הזו... חבל"ז, לא כוס קפה, לא שיחות, כלום...ולא יועץ גירושין חבל על הכסף... צריך לפתור את זה בינך לבין ביתך...גרושך לא צד, הוא כח מניע להתנהגות של ביתך... ולמשל דרך הכיס, בפעם הבאה שהיא תגיד לך, אמא, רוצה לקנות ככה וככה... תגידי לה: לכי לאבא שלך...את תמיד רצה עליו...שישלם יותר מזונות, תקבלי...עכשיו אין לי... או למשל, היא תרוץ עליו בריב הבא, אחלה, את אורזת את עצמך ואת ילדייך האחרים, יוצאת לסרט, מקדונלדס משהו חביב ולא יקר במיוחד... חוזרים מלאי אושר והתפעלות...ומי פניו עם סימן שאלה?...מרגיש נבגד וזנוח?...שהרגיש שהפסיד ת´חגיגה?...לא קשה לנחש... אני מאמין שעוד אפשר לחשוב על הרבה רעיונות...המוטו הוא: "כל פעם שאת הולכת להרוויח את אבא, את מפסידה אצל אימא..."
שבוע טוב...
 

viviti

New member
זו בהחלט נקודה ...

שאקח בחשבון... להקפיץ אותה לאבא ומשם להמשיך לבילוי....... נשמע טוב.
 
לא להילחם

אינני יודעת בני כמה ילדייך, אבל כל כך יודעת ומכירה את הסיטואציה ויכולה רק להציע/לספר מניסיון אישי שלי בני הבכור, בן 18, עזב לפני כחצי שנה את הבית ועבר להתגורר עם אביו. וזאת לאחר מריבה קשה מאד שהיתה לנו. העזיבה היתה מלווה בטריקת דלת שלו, התמוטטות שלי וחלל ענק שנותר בינינו. לא קל להתמודד עם עזיבת ילד, עם המחשבה כי הוא מוצא שההורה השני טוב יותר. ונדרשו ממני כוחות רבים מאד להפנים את המצב החדש. לא להילחם בו, לא לנסות לשנות אותו, להחזיר אותו לקדמותו, אלא ללמוד לחיות איתו. וימים חלפו הרוחות נרגעו (ובדרך היתה לי עזרה ותמיכה רבה של חבר טוב) והבן שלי הגיע ל - שיחת הבהרה העובדות בעינן נותרו, אלא שהפעם דיברנו, ליבָּנו את הדברים, הגענו להבנות משותפות הוא נשאר עם אביו אבל יודע שדלת ביתי תמיד פתוחה בפניו, הוא יודע שאני תמיד שם בשבילו ובעקבות אירוע זה, כתבתי לבני את השורות הבאות : "והרוחות סערו והמים געשו איימו את הספינה להטביע ואתה, ילדי לא נטלת בידך את ההגה לא ניסית ליישר מפרש לא זרקת עוגן אלא נטשת את הספינה ובעת שזינקת מהסיפון עוד הספקתי לשמוע אותך אומר : היי שלום ספינה אני כבר לא חוזר ילדי שלי, יקר הספינה בים הסוער מטלטלת אך גליו לא יוכלו לה היא תשרוד את הסערה וגם את זו שאולי עוד תבוא אחריה רק דע לך ילדי היקר גם אם הספינה כבר מיושנת לא ממש נוחה, קצת מרופטת ולא תמיד עונה על כל ציפיותיך, אל הספינה הזו תוכל תמיד לחזור והקברניט, גם אם מותש ועייף מתלאות הדרך, יקבל אותך תמיד לשורותיו." ומה אני אומרת??? לא להילחם בהם למרות הקושי ... לתת לדברים פשוט לזרום בסופו של דבר - מצליחים להגיע אל החוף
 
יש פתגם באידיש שאומר

ששקט ונקי יהיה אצל האויבים שלי! אני לא גרושה ותצטרכי להאמין לי שמריבות יש אצלנו מפה עד הודעה חדשה. אז נכון שבבית ספר להורים של אדלר הייתי מקבלת ציון 0 אבל בבית ספר של החיים אני יכולה לומר שלגדל ילדים טמפרמנטים, דעתניים, ידענים זה לא גן עדן !!!!!!! ואצלנו שאמא/אבא בעבודה הם בוחרים להתקשר לההורה שאיננו ולשאול אותו ואח"ב לומר "אבא/אמא אמרה" אז ככה שכנראה ילדים הם ילדים. ותמיד תמיד אני אומרת בשלב מסוים במריבה שלנו - "שרק יהיה לכם הכוח לעמוד ככה על דעתכם מול העולם, כי מול אימא זה הכי קל בעולם" ומברכת אותם מכל הלב שהחוזק הזה ישאר להם. אימא פסיכית....... ומה שתיארת, מוכר לאללה. אז - שיהיו לנו בריאים!!!!
 
למעלה