alexandron
New member
אוף.
אני לא בטוחה למה אני כותבת לכם ולא באיזה פינה בבלוג נידח. אולי זה כי אני זונת-צומי, אולי זה איזה יצר אקסהיביציוניסטי. עברתי עכשיו סשן ארוך ומייגע. מרגישה סחוטה ומטוהרת. כמו פרקתי עול כבד ובו בזמן לקחתי על עצמי אינסוף. המון כורח, מחוייבות, אחריות. שיחה ארוכה ואמיתית עם אמא שכללה התוודויות על אי הלימודים, התוודויות על חוסר ה'עצמי' הילדותי והחולני, "יציאה מהארון" אפשר לאמר, קצת ציחקוקים הדדיים, הרבה הרבה הסברים על מה זה 'צריך' ו'חובה' וכל מני. מרגישה טוב, לחוצה נורא, מפחדת המון. דברים שהיה צריך להגיד ולשמוע. בעיקר לשמוע. מקווה שזה באמת יזיז משהוא. (אגב, לא ייאמן כמה דברים היא אמרה שאני עצמי גיליתי רק לאחרונה. ז"א דברים עליי, על מה אני צריכה-רוצה-מחפשת. יש לי אמא מדהימה. מסתבר לעתים.)
אני לא בטוחה למה אני כותבת לכם ולא באיזה פינה בבלוג נידח. אולי זה כי אני זונת-צומי, אולי זה איזה יצר אקסהיביציוניסטי. עברתי עכשיו סשן ארוך ומייגע. מרגישה סחוטה ומטוהרת. כמו פרקתי עול כבד ובו בזמן לקחתי על עצמי אינסוף. המון כורח, מחוייבות, אחריות. שיחה ארוכה ואמיתית עם אמא שכללה התוודויות על אי הלימודים, התוודויות על חוסר ה'עצמי' הילדותי והחולני, "יציאה מהארון" אפשר לאמר, קצת ציחקוקים הדדיים, הרבה הרבה הסברים על מה זה 'צריך' ו'חובה' וכל מני. מרגישה טוב, לחוצה נורא, מפחדת המון. דברים שהיה צריך להגיד ולשמוע. בעיקר לשמוע. מקווה שזה באמת יזיז משהוא. (אגב, לא ייאמן כמה דברים היא אמרה שאני עצמי גיליתי רק לאחרונה. ז"א דברים עליי, על מה אני צריכה-רוצה-מחפשת. יש לי אמא מדהימה. מסתבר לעתים.)
