אוף. מיואשת.. התאומים שלי לא יודעים להרדם כמו

[מחפשת בריאות]

אוף. מיואשת.. התאומים שלי לא יודעים להרדם כמו

גדולים

אני הכי "טבעית" שיש וגידלנו אותם לפי איך שהאמנו שהכי טוב להם ולנו. קיבלנו השראה מספרים כמו הרצף והורים גם בלילה והרבה מהפורום הזה והפורום של הנקת תאומים. הם ינקו עד שנה ו7, לנו איתנו במיטה גדולה, הייתי איתם שנה בבית ורק בגיל שנה נכנסו למשפחתון,לקראת גמילה העברנו למיטות מעבר.מעולם לא ישנו בלול עם סורגים (בעצם רק בחודשים הראשונים באותו לול שניהם יחד) . כל מעבר ושינוי שעשינו נבע מתוך הרגשה שזה הדבר שהכי מתאים להם ולנו. אבל עכשיו אני במבוכה. שכחתי לכתוב שאחרי הגמילה מהנקה הרדמנו אותם הרבה בעגלה בטיולים או נענועים.אחרכך מעבירים למיטה ומדי פעם הם עוברים אלינו בלילה וסבבה לנו עם זה לגמרי ואפילו כיף. פרט חשוב,החברה בני שנתיים.
קיצור, מה שקשה ושם אותי במבוכה הוא שלהרדם בעגלה כבר לא כיף להם, במיטה הם רק יוצאים ממנה ומדליקים אור ממתג נמוך ומעצבן, וזהו. אני מתחילה להתחרט שלא ישנו בללולים ושלא "הרגלנו" אותם להרדם לבד. בקיצור,כל הטענות של כל מי שראה אותנו בגישה הטבעית שלנו קופצות לי ומוציאות לי לשון

הערבים עבורי הם אויר לנשימה ולו רק לאיפוס וסידור קל של הבית. לא יותר מזה אני עובדת משרה מלאה ולוזרת ישר לילדים -2 החברה הנ"ל + האח שבכיתה א ואחות בגן טרום חובה.
זהו נראה לי,אשמח לתובנות...
תודה רבה למי שקראה ומראש למי שתענה.

 

[הילדה רובין הוד]

בהחלט לא קל כשאין זמן בערב

אבל זו תקופה.... זה עובר כמו כל דבר אחר.

הם רק בני שנתיים. אצלי בן ה-5 ואחיו בן ה- 3 עדיין לא נרדמים לבד.

אולי תשארו איתם יחד בחדר עד שיירדמו? זה יכול למנוע את הטיילת, הקימה מהמיטה וכל המשחקים. לנו זה עובד, וזה גם מסתדר עם הגישה שנקטתם בה עד עכשיו, כי הם לא לבד בזמן ההרדמות.

 

[מחפשת בריאות]

נכון,זאת תקופה אך היא קשה ומאתגרת נורא

ואני מנסה למצוא את הדרך להקל מעט. אני רק אוסיף שהתאומים הם לא ילדי היחידים ויש עוד ילד בן 7 וילדה בת 5. כולנו חוזרים הביתה רק אחרי 4 - אילוצים כלכליים שמצריכים אותי לעבוד משרה מלאה. ככה שיש לי בעצם 2 משרות מלאות
הבן הבכור גם רק לאחרונה נרדם בקלות, היו לנו איתו הרבה ערבים קשים. ככה שאני יודעת על מה את מדברת . לכן גם הצורך שלי לעשות חשיבה ולתהות איך אנחנו מתמודדים הפעם
עם זה בעיקר בגלל שאני מזהה שהבת (התאומה) היא אותו סיפור של הבכור. ואני בטוחה שזה קשור לאופי/רגישויות וכו׳
בכל מקרה אני מחכה כל יום לקצת שקט ואני חושבת שזה לגיטימי לגמרי...
והנקודה העיקרית היא שאני מרגישה שזה אתגר משולב:
השכבת תאומים שאוהבים להשתולל ומעודדים אחד את השני ויש לזה כוח אדיר שמשאיר אותי חסרת אונים לפעמים,
ו-
השכבת הבת (אחת מהצמד חמד) שמאוד מאוד קשה לה לישון.
ולסיום,
עכשיו שהגדרתי את האתגר הכפול אולי יהיה לי יותר קל להתמודד עם זה. אם יש לעוד מישהו רעיונות איך להתמודד עם אחד מהשניים הנ"ל או עם שניהם אשמח

ותודה רבה כמובן!

 

[הילדה רובין הוד]

אני מתנצלת אם נקראתי שיפוטית

התכוונתי ההפך. הבחירה שלנו לשכב לידם בזמן שהם נרדמים היא הבחירה הקלה בעייני. אני כן מאמינה שזה נעים להם ומקל עליהם ושמחה לעזות זאת עבורם, אבל גם אין לי כוח להתמודדויות והלימוד שחבריי, שמתנהלים אחרת, עוברים.

דווקא בגלל שאני מחכה לשקט שלי בסוף היום, נוח לי להרדים אותם באופן שהוא הכי רגוע ומהיר עבורם- וזה פשוט להיות לידם.

אולי בגלל שאורח החיים שאת מתארת כל כך אינטנסיבי, גם הילדים חווים אותו ככזה, והזמן ליד אמא ו/או אבא במיטה בסוף היום עד ששוקעים בשינה יכול למלא להם מצברים וחוסרים (חוסרים זו מילה חזקה מידי, אבל לא מצאתי משהו יותר מתאים).
בשביל הצורך בשקט ובזמן הרגוע הייתי משקיעה בכיוון אחר. אולי לעשות תורנות בין אמא ואבא מי משניכם משכיב אותם לישון, והשני באותו הזמן נהנה מהזמן החופשי (בהנחה שהגדולים נרדמים יותר בקלות). התאווררות מתי שמתאפשר וכו'.

בכל מקרה, בהצלחה!

 

[aurora0]

אני מאד מבינה אותך

אז קודם כל, שתדעי שאת לא לבד בזה.

בקצרה, כי מאוחר לי, הגישה שלי אומרת שאפשר ורצוי לחולל שינוי בהורות כשמשהו לא מתאים או "לא עובד לנו", בשילוב עם הגישה הטבעית\אינטואיציה, איך שלא תקראי לזה.

כלומר - הייתי יושבת מראש עם עצמי (ועם אבא שלהם?) לא בשעת ההרדמה, ומחליטה מה חשוב לך.
חשוב לך זמן אחרי ההשכבה+סיפור+כיבוי אורות לעצמך ולסידור הבית? לגיטימי לדעתי.
בגיל שנתיים את בהחלט יכולה להעביר להם מסר עקבי כזה, שבו הם נדרשים להשאר בחדר לאחר הטקס לילה, ואת תיגשי אליהם כל כמה דקות כשבמקביל את מפעילה מדיח\עוברת על הסלון וכו'.
יכולה לספר על מה שקורה אצלנו:
אצלי היא תיכף בת שלוש וגם הרגלנו אותה לא להרדם לבד (אנחנו בסדר עם זה, מיטה משפחתית).
אבל במקביל היא יודעת שאסור לצאת מהחדר ושלפעמים כשאנחנו לידה ולוקח לה *הרבה* זמן להרדם אנחנו עסוקים במשהו אחר כי גם אנחנו עייפים וזה בשבילנו מנוחה בסוף היום (אפילו מחשב\קריאת ספר שלנו בשקט\מיילים).
זה מה שמתאים לנו כרגע.

 

[אוליב י]

בלת"ק - זה הגיל

שבו מאד אופייני לקום מהמיטה ולגלות את העולם...

אין לי נסיון עם תאומים, אבל יש לי בת 1.8 [והיו עוד 3 לפניה שעברו את הגיל הזה]
מה הייתי עושה -
מלמדת אותם להרדם במיטה [איזו מיטה שתבחרו. אצלי בגיל שנתיים, שנתיים וחצי הם מיוזמתם ביקשו לעבור למיטה "רק שלי" ואיפשרנו]
מנטרלת את מתג האור המעצבן [עבודה של חמש דקות עבור חשמלאי או כל אדם שמבין]
נשימה עמוקה, זה יעבור...