אוף! די לצרוח!

אממא...

New member
אוף! די לצרוח!

מתן וליעד בני תשעה חודשים. מלכתחילה מתן דורש יותר תשומת לב. עכשיו הוא צורח כל הזמן. מישהו נמצא לידו, המישהו עוזב, מתן צורח. מחליפים חיתול, מתן צורח, אין אוכל מייד- צורח. ןהנורא מכל: בלילה, מתוך שינה. הוא מתעורר בצרחות. מייד מקבל שד. לפעמים הוא לא רוצה לינוק, רק לצרוח. עשיתי הכל, הרדמתי אותו על הידיים, בעגלול, הוא מתעורר ושוב צורח! הלילה הוא ישן בעגלול שעתיים רצוף. זהו. שרק ינענעו אותו ויחזיקו אותו. בשבע בבוקר נשברנו, שמנו אותו בעגלול בחדר השני וסגרנו את הדלת. אחרי חמש דקות הוא השתתק. ביקשתי מבעלי שיבדוק אם הוא נושם, ואכן, הילד נשם, עומד בעגלול ומסתכל בעיניים כלות לכיוון הדלת. חוץ מזה שהוא מעיר אותנו, הוא מעיר את אחותו. שלוש בבקר, אני עומדת עם מתן על הידיים, ואחותו גם מתעוררת ומתחילה לבכות. מה עושים? מיום ראשון אני לבד (לא טרגדיה, בעלי חוזר לו לצבא לשנה) ותהיה לי בעיה חמורה. רגב, שניהם יונקים, אולם מקבלים גם אוכל איתי במהלך היום. הם עדיין ישנים שניהם במיטת תינוק אחת, צמודה למיטה שלנו ובכוונתי לקנת להם מיטת נוער בימים הקרובים. עצות? ניחומים? טוב, הוקל לי משכתבתי. תודה.
 

כרמית מ.

New member
כמה רעיונות

(מבולבלים, סותרים, אבל קחי מזה את מה שמתאים לך). דבר ראשון - ללכת לרופא. לבדוק את האזניים במיקרוסקופ (לא במכשיר הרגיל) ע"י רופא אא"ג. לא תמיד רואים את הדלקת, והיא עשויה להיות סיבה טובה מאד לרגישות (כי כשכואב רגישים יותר). ובכלל - בדיקה כללית, יסודית, לבדוק שהכל בסדר. איך אמרה אמא שלי? לפסיכולוגיה יש זמן. קודם צריך לוודא שהכל בסדר מבחינה רפואית. לגבי המיטה: הם לא מפריעים אחד לשניה? יכול להיות שהתזוזות והרעשים מתוך שינה, מפריעים לו - גם שלכם, אגב. מצד שני, נשמע לי מאד מוקדם למיטת נוער, ובמיוחד אם עוד לא נרכשו הרגלי שינה טובים. אפשרות נוספת, היא דווקא לנסות שינה משותפת. רק קחי בחשבון, שסביר שמתישהו גם ליעד תדרוש להצטרף. לנו זה לא התאים, אבל יש שאומרים, שאם לא "נכנעים" אחרי כמה שבועות של שינה רעה, יש שיפור משמעותי. ועוד אפשרות, נא לא לסקול אותי, היא שיטת חמש הדקות. אני מעריכה שאת לא אוהבת אותה, אבל זה הרבה עניין של מחיר. אני, לפחות, בשלב הזה, מצאתי את עצמי לפעמים ממש תוקפנית כלפי הילד - ש"סירב" לישון. נכון, זו לא אשמתו. בדיוק בגלל זה, במצבים מסוימים, הוא מפסיד הרבה יותר, לדעתי, מהתוקפנות והדחייה שקיימים כשבפעם העשירית באותו לילה (כל לילה) ניגשים אליו והוא ממשיך לצרוח, מאשר כמה ימים, שבהם דורשים ממנו ללמוד להרדם לבד. חוץ מזה, הסיפור מהבוקר, מעלה לי הרגשה, אולי מופרכת לחלוטין, שהוא "מתמרן אתכם". כלומר, גילה את הכוח של הצרחות, ומשתמש בהן, לאו דווקא כי הוא במצוקה נוראית, אלא כי ככה הוא שולט ומתפעל אתכם. זה אמנם גם לגיטימי, אבל במידה.... וכמו שזה נשמע - זה עבר את הגבול (שלכם). כיוון אחר - לקחת אותו (אותם, אבל בעיקר בשבילו) לחוג מים (להתעקש גם אם יגידו לכם שהוא גדול מדי, אבל זה באמת כבר מתחיל להיות גבולי, אז אם זה מתאים לכם - כדאי להזדרז). המים עוזרים להתארגנות, לרגיעה - ויש לזה השפעה גדולה על אכילה ושינה מסודרות. זה יקר, אבל, לדעתי, שווה כל אגורה. אם את רוצה עידוד - אז אוריין גם היה כזה (כבר אמרנו שהם דומים). בערך מגיל שנה הוא ישן טוב. פעם בכמה לילות הוא מתעורר פעם או פעמיים בלילה, אבל אני בטוחה שגם את היית חותמת על זה בלי היסוס... כן. השתמשנו בשיטת חמש הדקות (וגם בקשירת מוצץ לפיג´מה (בחוט שוידאנו שלא יכול להכרח סביב הצוואר!)). מאחלת לך וגם לבעלך הרבה בהצלחה בשנה הקרובה!!!!!!!!
 

ציפי ג

New member
כתבתי תשובה לפני יומים לאמא

בפורום להיות הורים. אני מצרפת לך חלק ממנה. אם תרצי פרטים אשמח להעביר לך. "זה לא מכבר התנסיתי עם בני איתי הינוקא בן שנה ורבע בטיפול על ידי אשה מיוחדת שנקרא סקרל. עשיתי לו את הטיפול היות ואיתי היה מאוד בכיין, ונואשתי מכל פתרון לוגי אחר. האשה - לילך שמה, באה אלינו הביתה, וטפלה בו פעמיים - וקבלתי ילד חדש."
 

נעה גל

New member
את יכולה לפרט כאן, מבלי לגלוש

לפרסומת? כלומר, להסביר בדיוק על השיטה וכו´ אבל לא להזכיר שמות ודברים גסים מסוג זה?
 
איה טופלה בסקרל עוד בבית היולדות

היא היתה סרבנית הנקה והביאו את הבחורה הזו לעזור לה ולי. לפי מה שאמרה לי אז הבחורה, כיוון שאיה קיבלה תרופות להעלאת הדופק בלידה (מצוקה עוברית) היא הייתה בטראומה (שלא לדבר על זה שאני לא ממש תפקדתי ביום הראשון אחרי הקיסרי ולכן היא קיבלה כמה ארוחות פורמולה לפני הנסיון הראשון עם ההנקה). איה המשיכה להיות סרבנית הנקה ולא הנקתי בסופו של דבר. אבל, למי שזה מעניין אותה, היתה כתבה היום במעריב סופשבוע, אז סרקתי וצירפתי (לא מצאתי באתר של מעריב).
 
למעלה