אוףףף

[ToTiNaaa]

אוףףף

סליחה שאני חופרת לכן במלא שאלות...
כל זה נורא חדש לי..
חודש ראשון שניסינו..אתמול קבלתי מחזור..כמובן לא חשבתי שזה כה קל..
אבל קשה לי ממש לשאת את כל זה..
אני מתה לילד ואני תכף בת 30..ומצד שני חייב רוגע וסבלנות
כי מתי שזה יצטרך לקרות זה יקרה..
ואני לא אמורה להסתכל על בנות שנכנסו כבר..ולדמין כל היום את עצמי אמא..
אבל סתם זה קשה..רק רציתי לפרוק..סליחה מכן ותודה שאתן תמיד מקסימות

 

[אנני אנני]

ברגע שמתחילים לחשוב על זה...

כל הרחוב מתמלא בהריוניות ובאמהות לתינוקות דוחפות עגלות עם פיצקולים חמודים וכ-ל החברות פתאום שולחות תמונות עם עוברים.
אני משתדלת להתעלם מהכל ולדמיין את עצמי עם תינוקת או תינוק חמודים בעתיד הקרוב

 

[ToTiNaaa]

גם לך עדיין אין ילדים?

תודה רבה על התשובה
כיף שיש עם מי לשתף..החברות שלי עוד לא התחתנו כך שהן לא מבינות אותי כל כך.
תודה רבה

 

[אנני אנני]

דווקא יש לי אחד...

אבל זה לא מפריע לי לראות שכ-ל האמהות האחרות בגן ובגינה ובג'ימבורי כבר עם מנשא או בטן... זה אפילו התחיל כשרק חשבנו מתי להתחיל ועכשיו כשעובדים על זה זה ממש חזק.
&nbsp
את האמת שחשבתי שזה יהיה פחות מלחיץ בפעם השנייה אבל זה מלחית באותה מידה לפחות.. הרי כל הריון הוא שונה וכל לידה היא שונה וכל תינוק שונה.. אז הכל מלחיץ כמו תמיד

 

[hadarh111]

זה מנחם לדעת שאת לגמרי אנושית "ורגילה"?

כמו שאמרו לך,
זה ממש ממש בסדר והגיוני ותקין!
אני אמרתי פעם לחברה שמהרגע שהחלטתם בכלל על הריון, זהו.. פה מתחיל הבלאגן
לא הכרתי מישהי אחת שלא התעסקה בזה או חשבה על זה לאורך היום יום שלה, מתי מבייצת? מתי הווסת? נקלטה או לא..?
אם נקלטים מהר מהר אז זה לא נחרט כמשהו משמעותי או מייגע, אם לוקח זמן..
זה בהחלט יכול להתיש.

אין לי איך לנחם חוץ מלהגיד שאת באמת רגילה ובסדר!
יכולה להגיד על עצמי שאפילו שיש לנו קטנטנה אחת, עדיין לפחות פעם בשבוע אנחנו עוסקים בסוגיה מתי הזמן הנכון להמשיך.. זה תמיד בתודעה ומעסיק אותנו.