אוףףף

galim29

New member
יש משהו בדברייך

למרות ששתיהן נראות לי מקרה נדיר בכל זאת זה כבר מדאיג כשזה קורה ל- 2 באותו חודש... בהחלט צריך להעלות את המודעות אצל גניקולוגים... אבל נראה לך? אנחנו כמו סרט נע עבורם. בכלל כל הרפואה מאכזבת אותי לאחרונה יותר מתמיד. אני נתקלת ברופאים שהם כמו אוטומט, לא יוצאים מהמסגרת של החשיבה. לא מנסים לראות את החולה אלא רק מסתכלים עליו כסימפטום עם מחלות שכתובות בספר. צריך שינוי בחשיבה אצל כל הרופאים שילמדו להסתכל על החולים כל אחד בפני עצמו ולאראות אדם ולא כמו מספרים לעשות וי על המטופל הבא.
 

Shame in you

New member
לדעתי

(ואני אומרת את זה מנקודת מבט של מישהי שנתקלה בהמון רופאים, מתחומים שונים ובמקומות שונים) זה מסוכן עד לאין שיעור, הקלת הראש הזו. אני אפילו לא יכולה לתאר עד כמה זה מכעיס אותי. עניין הגלולות זו רק דוגמא אחת מבין מיליונים. לפעמים כולם שוכחים שהם מתעסקים פה עם חיי אדם!!! נכון שיש מקרים שאי אפשר למנוע ואז זה פשוט מזל רע, אבל יש מקרים שכן אפשר- אם המקרה של הבחורה הזו אכן קרה מקרישיות יתר יחד עם גלולות, אז זה היה יכול להמנע. זה נורא מתסכל אותי שמחד גיסא הרופאה כלכך מתקדמת ויש כלכך הרבה מחקרים (יותר מדי, אם תשאלו אותי) אבל מאידך הרופאים עצמם מזלזלים באבחון של בעיות, ונתקלתי בזה כלכך הרבה פעמים, שאני לא מצליחה אפילו להזכר בכל המקרים. הבעיה היא שזה אופי של אנשים ואת זה אי אפשר לשנות.
 

זואילי

New member
ואני תמיד תוהה

אם הם מתייחסים בכזה זילזול כשמדובר בבת הזוג שלהם/ אמא שלהם/ בת שלהם..... או איך הם היו הופכים שולחנות אם רופא היה מתייחס כך למישהו ממשפחתם. הם שוכחים. וחבל.
 

galim29

New member
אני לא תוהה בכלל

הם בכלל לא מודעים לצורת הטיפול הזאת שלא מתייחסים לחולה. זה מה שאהבתי אצל סוריאנו שלא מתייחס אלי כמו עוד חולה אלא זוכר בדיוק מה מפריע לי, ממה אני רגישה ולא מוותר לי גם אם זה "רק" איכות חיים... חבל שאין עוד כמוהו בקופות החולים. גם במיון, הם פשוט קראו את כל מה שהבאתי להם ולא חשבו מעבר לזה. אמא שלי עוד אמרה להם באיזה שהוא שלב: אל תסתכלו בבדיקות ותתייחסו אלי כאילו לא ראיתם את מה כתוב. הם אפילו לא טרחו לחשוב מעבר למה שהבאתי אליהם. אני שאלתי ושאלתי וכלום. שללו הכול. זה הגיע למצב שפשוט הטחתי בפני הרופא שאבא שלי עבר גם הוא את כל הבדיקות שיש למעלה משנה ולא מצאו כלום עד שמצאו את הסרטן שכבר אי אפשר היה לעשות כלום.את חושבת שזה עזר? להיפך, הם מיהרו עוד יותר להבריח אותי משם שלא יהיה להם על המצפון משהו שלא עלו עליו.
 

קרנון32

New member
כתבה חשובה שכדאי לקרוא ../images/Emo91.gif

ממולץ לקרוא את הכתבה הזו. אני אישית מתכוונת לעשות בדיקות בנידון.
 

Shame in you

New member
אלוהים. אני כלכך כועסת ועצבנית

פתאום עולים לי לראש כל הרופאים שזלזלו בי ושלחו אותי לפסיכיאטרים. כל הרופאים שהקלו ראש בתסמינים הסופר לא אופייניים לבעיה נפשית שלי (אני לא מדברת על הסיפור של האנדו, זה משהו אחר) פשוט כי לא היה להם כוח לחשוב, וכל הפסיכיאטרים ה@#$%&* ובמיוחד אחד מהם, שכל פעם שאני נזכרת בו בא לי שישללו לו את הרישיון (ואני יודעת שזה נשמע מוגזם ומגעיל, אבל בעיניי זה מגיע לו). אני כלכך מתוסכלת. למרות שעם הבעיות שיש לי, סביר להניח שגם אם היו מוצאים בדיוק מה זה אין לזה ממש טיפול ואין יותר מדי מה לעשות. זה פשוט ביש מזל. עולים כל האלפי מקים ששמעתי עליהם, שלא קשורים אליי, על רשלנות של רופאים, על "נפנוף" הפציינט כי הוא שאל יותר מדי שאלות ולא היה להם כוח אליו. הרפואה כלכך מתקדמת-למה הרופאים לא יכולים להתקדם איתה?! תחשבו כמה הקלה הפסיכיאטריה על הרופאים את החיים. בנאדם מרגיש לא טוב, בדיקה יוצאת תקינה, והופה-לפסיכאטר, ש"מאבחן" אצלם "הפרעה נפשית" וואטאבר (הרי אין לזה סוף ואי אפשר להוכיח כלום) ונותן להם כדורים כאילו אין מחר. הסיפור שלי הוא כזה, ואני לא רוצה לחשוב על עוד כמה סיפורים כאלה יש. אני כועסת עליהם כלכך, אני כועסת על ההורים שלי, אני כועסת על האחים. אני כועסת על הזלזול והרשלנות שגורמת לסיכון חיי אדם. אני לא יודעת מה לעשות עם כל הכעס הזה (מצחיק שאם אני אלך עכשיו לפסיכיאטר, הוא יגיד שהכעס הזה הוא בעיה נפשית כמובן וייתן לי כדורים). וזה לא שאני אומרת שאין בעיות נפשיות אמיתיות, שלפעמים באמת מצריכות כדורים וטיפולים נפשיים. אבל האחוז של המקרים האמיתיים האלה מתוך כל האנשים ש"מאובחנים" בזה הוא הרבה יותר קטן ממה שנהוג לחשוב. אותו פסיכיאטר שהזכרתי קודם, הוא מישהו מאוד מוכר ומאוד נערץ (כי יש לו חוש הומור והוא יודע לדבר ולהפגין בטחון) טען שמה שיש לי זה "סומטיזציה", שם שנותנים לכל הרגשה רעה בגוף שלא רואים בבדיקות. הוא "קבע" את זה אחרי 5 דקות בדיוק, בהן כל מה שאמרתי לו זה "אני מרגישה לא טוב, ולא מצאו כלום עד כה בבדיקות", והופה- אבחנה נפשית!!! הוא לא נתן בכלל פתח לאפשרות שזה משהו אחר, וחסרים מקרים בהם לא מצאו כלום אבל הבעיה הוא ועוד איך פיזית? מצטערת שחפרתי ככה, הרי הנושא שאני מדברת עליו בכלל לא קשור לאנדו, אבל אני כלכך עצבנית ומתוסכלת ולא ידעתי כבר איפה לכתוב את זה. אם לא היו מעורבים בזה חיי אדם, הייתי אומרת אוקיי, לא נורא. אף אחד לא מבין עד כמה מסוכן מה שהוא עושה. רופאים מנפנפים אותך אם אתה אומר להם ששמעת על מקרה מסויים או שקראת באינטרנט על משהו, ומדביקים לך תווית של היפוכנדר בלי הצדקה. אני עצובה וכועסת יותר מדי.
 

galim29

New member
מבינה בדיוק על מה את מדברת

אני לוקחת כדורים נגד דיכאון משנת 2003 כי אמרו לי שאני צריכה. נכון, זה שיפר את מצבי אבל הסימפטום לא היה בכלל מה שכל השנים הרופאים אמרו לי כרקע על זה שלא מצאו את האנדומטריוזיס ואמרו לי שאני מדמיינת, מגזימה, מנפחת... בקיצור, צריכה טיפול נפשי... אכן מקומם. היום אני מתצטערת במבט לאחור על כל השנים שביזבזתי במחשבה שמשהו אצלי לא בסדר. הרי ברור שכאבים שלא מוצאים להם פתרון והם קיימים יכולים לחרפן כל אחד ולהפוך אותו לפסיכי. וזה פחות או יותר מה שקרה לי בחודש האחרון רק שהפעם לא כולם חשבו שאני מדמיינת אלא רק לא ידעו מה זה הכאבים האלה. מבינה אותך לחלוטין. שנים הייתי על תקן ההיפוכונדרית וזה הגיע למצב שכשגילו לי את האנדו חברה טובה שלי שגרה בחו"ל התקשרה והתנצלה שחשבה שאני מגזימה תמיד עם כאבי הבטן והמחזור... תראי לאן זה הגיע...
 

טאקית24

New member
לצערי הרופאים אדישים מדי היום.

אני ביקשתי מהרופא נשים שלי הפניה להמטולוג לפני ההריון , אחרי שהיו 5 מקרי קרישיות אצלי במשפחה, והוא אמר שאין צורך לבדוק..והתעקש שלא צריך הפניה להמטולוג ושהבדיקות דם שלי תקינות לגמרי. אם הוא לא היה כל כך מקל ראש, הייתי עוברת הריון קל יחסית להריון שעברתי שהיה רווי בעיות שנגרמו כתוצאה מבעיית הקרישיות. ובכלל , היה לי הריון בעייתי ומסובך, והרופא התייחס אלי כאל סתם "עוד הריונית לחוצה" (צירים בשבוע 20? אין דבר כזה! אורך צואר של 28 מ"מ בשבוע 26 - מצוין! כשהרופא הפרטי באותו יום שקל לשלוח אותי לאשפוז.. ועוד כמה יציאות, שגרמו לי לשמוח שהייתי במעקב אצל רופא פרטי מהשורה הראשונה!) בקיצור, לא לקחת את מה שהרופאים אומרים כמובן מאליו!
 
כמו שנאמר

רצוי להיות אחראי לעצמך ולא לחכות שהרופא יקח אחריות.....כאשר את מכירה את עצמך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך ושל משפחתך......כדאי ורצוי שהרופא שאת ניגשת אליו לטיפול ידע אותה גם.....כאשר את לוקחת כדורים כדאי לקרוא תופעות לוואי..... מתחילים ברופא המשפחה.....ואם הוא מסרב לרשום את הנתונים בתיק ....ולהיות על זה במעקב.....פשוט מאוד להחליף רופא משפחה.
 
למעלה