די להתלונן...הכנרת מתרוקנת
חשוב כי הגשם הוא הסיוט העמוק ביותר בחיים, הוא מזכיר את התקופה הקשה ביותר, הוא הגשם המפחיד והמזכיר, הוא הגשם המעורר ספקות ומטיל מורא והס מלדבר... השופך זעמו בשפע - המעלה מחנק בגרון... ופתאום אותו הגשם בדיוק...שהיה הסיוט...אינו מפחיד, אומנם מזכיר...אך מזכיר חום ואהבה, פתאום ניתן לחיות איתו בשקט ובשלווה ואם לא? - ניתן לחתוך אותו בגופנו מבלי להרגיש רע...להיפך...פתאום מגלים שאפשר ללכת בגשם, ניתן לנגוע בכאב, כבר לא נסוגים, יותר אמיצים, יותר חופשיים, יותר מדהימים....החופש מהכבלים, לחופש נולד/ה. אז בגשם קר, רטוב, מצליף בעיניים, בוץ.....אך - הוא החופש...ואת החופש הזה לא ניתן להשיג בקיץ, כי החורף הוא מועד הסבל...וממנו יוצאים לחירות ועצמאות. יחי החופש - יתמיד החורף - אגב - מאחורי החלונות בבית החמים...אם האשה שאתה אוהב...נרות שדולקים...זו רומנטיקה במיטבה. (גם ייצור הילדים - בתפוקה מלאה) ומה עם הכנרת...לא מגיע לנו? שלך רז.
