אוסף מחשמל

broadaxe

New member
שלום עוז וברוך הבא

לגבי פרימוס: ראשית, המילה "פרימוס" היא שם מסחרי רשום של החברה המקורית משוודיה. זה הפך לשם גנרי בארץ בדיוק כמו "פריג'ידר" (שם מסחרי נוסף). לא הייתי בטוח אז בדקתי ועכשיו אני משוכנע- הפרימוס לא יכול היה לשמש את אנשי עלייה ראשונה, לפחות לא בשנותיה הראשונות, מאחר והפטנט נרשם והשיווק החל רק בשנת 1892. החדירה המסיבית למזרח-התיכון (יחד עם החברה המתחרה- "אופטימוס") החלה רק בשנות השלושים, לאחר ששאיבת הנפט בחיג'ז הפכה למסחרית. זו תהייה טעות היסטורית ומוזיאלית להציג פרימוס במוזיאון לתולדות העליה הראשונה. אני חושב שהפופולריות העצומה של מכשירי הפרימוס למיניהם בארץ חלה רק לאחר מלה"ע I ועליה שלישית, במקביל לפופולריות גדולה שלהם במגזר הערבי- היו סוכנים ראשיים של החברות בדמשק וישנם מכשירים שיש עליהם כתובות בערבית- במקור משוודיה. במקביל, מבערי הלחמה על נפט ("ברנר") מופיעים לראשונה סביב אותן שנים, ממש בסוף המאה ה-19. מאד מקובל להציגם במוזיאונים לראשית ההתיישבות בארץ, אבל כדאי להציגם בקונטקסט הכרונולוגי המתאים. יש לי ספר בנושא אם תרצה סימוכין.
 

broadaxe

New member
שכחתי קישור

לאתרי חברות פרימוס ואופטימוס (חיות ובועטות עד היום). בפרימוס להקליד company ואח"כ history.
 
אם כך, סער - מה היית מציע להציג?

תראה כמה מעניין - לא היה עולה על דעתי לבדוק אם פרימוס מתאים או לא מבחינה הסטורית להצגה במיצג של העליה הראשונה. אם כך, מה יכול להתאים? לוח כביסה, מן הסתם. איך קררו? כבר היו בנמצא ארגזי קרח? על מה בישלו, אם לא על פרימוס? איך האירו? עששיות? מנורות נפט? נרות? סאות ושולחנות - ובכלל ריהוט - יש מאפיינים מיוחדים לריהוט של התקופה, מעבר לעיצוב שונה? יש לסוגיה הזו ספרות מקצועית? אם אתה מכיר אשמח להפניה.
 

broadaxe

New member
איבזור תקופתי

זו שאלה של מהיכן הגיעה הקבוצה והאם היתה הומוגנית. ריהוט הוא אחד מהדברים היותר משתנים לפי אופנות, אבל יש הבדלים ניכרים מארץ לארץ וגם לפי מעמד חברתי. זה אחד מהדברים שיותר קל להתחקות אחריהם מאחר ונותרו די הרבה ויש ספרות ענפה בנושא. לוח כביסה- לא יודע, בטוח שלא הלוח מהפח, אולי לוח עץ מלופף בחבל, לו היה כלי תואם מעץ, ארוך עם חריצים גליים. תאורה בנרות ובעששיות שמן/נפט עם אהיל זכוכית שהארובה חלק ממנו (יש קטלוג תערוכה ממוזיאון ארץ-ישראל, "מאור לאורה"). אין אמצעי קירור בארץ-ישראל של סוף המאה ה-19. ארגז קרח הופך להיות רלוונטי רק כשיש אמצעים לייצור קרח- דהיינו חשמל. ארגזי וחדרי קירור קדומים קיימים רק באיזורים בהם היתה גישה לקרח טבעי. בישול- כמו כל חלוצים ברחבי העולם- על מדורה עם חצובה. יותר מאוחר- תנורי בישול על פחם או עץ, עשויים מברזל. יש כאלו מייבוא אירופי וגם של האוכלוסיה המקומית הערבית, שימשו גם לחימום החדר.
 

cohen chaim1

New member
לגבי הבישול

הרי שבתקופת הקמת המושבות, עם העליה הראשונה,נהגו לבשל בטבונים שנבנו בחצר הבית, כמו שהיה נהוג בכפרים הערביים, וכך היה נהוג במשך עשרות שנים גם במושבים שהוקמו בשנות ה - 20 וה - 30. בקשר לחפצים, אני מבין שעוז מעוניין גם בכאלה שהם לאחרי העליה ה-1, הרי החווה היתה מיושבת גם הרבה שנים אח"כ.
 
תודה למדתי והפנמתי

אשמח לעיין בסימוכין בהמשך ואכן מוצגים אלו מופיעים בכל חדר ראשונים שסיירתי בו לאחרונה אנסה לשמור על ההקשר הכרונולוגי
 

שַׁי

New member
שלום עוז, שמחַ על הצטרפותך אלינו.

כמו שכבר הבנת - שמענו עליך עוד טרם הגעת, ומעיסוקך קיוויתי, שאולי תוכל לעזור לי, ולו במעט, בעבודת-מחקר שאני כותב: אני תלמיד-תיכון, הכותב עבודת-גמר בתחום ההסטוריה, אשר תקנה לי ארבע יחידות-לימוד. נושא העבודה הוא חבורת "חֶברֶ'ה טראסק" - החבורה לא כל-כך מוכרת, אך ייתכן ששמעת עליה. עיקר המידע עליה מופיע במחקרים על תולדות תל-אביב, שכן היא ארגנה שם מסיבות-פורים עליזות בשנות העשרים המאוחרות, וכן בשנות השלושים, התנצחה לא מעט עם עשירי תל-אביב ועשתה שאר תעלולים שונים ומשונים בתל-אביב הנהדרת של אותם ימים. אני מחפש מידע בעיקר על התקופות המוקדמות יותר, בחיי אנשי החבורה: אברהם שלונסקי וחבריו, ממקימי גדוד העבודה והקבוצה הגדולה בעין-חרוד; חבורת-הרועים אשר ישבה בגבעות שיח'-אבריק ורעתה שם את צאנה, סמוך לביתו של אלכסנדר זייד; פעילות החברים במסגרת גדוד מגִני השפה העברית בתל-אביב. הזמן הוא, פחות או יותר 1915-1925. על תקופה זו במקומות הנ"ל, עם אִזכורים ספציפיים להימצאוּת החברים, שאת שמותיהם אני מחפש שם, התקשיתי למצוא מידע, ולצערי עדה אחת, שהייתה יכולה לספק לי מידע חשוב ממקור ראשון, נפטרה בראש השנה בגיל 97. חשוב לשים לב - אז החבורה עוד לא נקראה "חבר'ה טראסק" - זו היא למעשה תקופת התהוות החבורה, התגבשותה העיקרית הייתה, כאמור, בתל-אביב. אם נתקלת במידע שנראה לך כקשור או אפילו כמשיק לנושאים שציינתי - אשמח לשמוע. הגעתי לחֶבֶר זה מתוך ענייני בספרים (נשארתי בגלל החברים
), ויש לי גם חיבה עזה לתחום תולדות הישוב בארץ. אם נחוץ לך ספר כל שהוא אודות התקופה, או אפילו ספרים אותנטיים מן התקופה - אשמח לנסות לעזור.
שי.
 
"חֶברֶ'ה טראסק" אבדוק אצל אבי

אבי הגיע לתל אביב ב-1923 (בגיל 9 )הוא בן 90 היום יבדל"א ואני אשאל אותו אני משוכנע שהוא זוכר. בתחום הספרות רציתי לשאול אולי במקרה יש בחזקתך ספר הנקר"חליפות העיתים" על תלבושות מאותה תקופה מדוברת
 
"חֶברֶ'ה טראסק" אבדוק אצל אבי

אבי הגיע לתל אביב ב-1923 (בגיל 9 )הוא בן 90 היום יבדל"א ואני אשאל אותו אני משוכנע שהוא זוכר. בתחום הספרות רציתי לשאול אולי במקרה יש בחזקתך ספר הנקר"חליפות העיתים" על תלבושות מאותה תקופה מדוברת
 

שַׁי

New member
תודה עוז, אשמח לשמוע את אשר יאמר

ויספר אביך. בנוגע לספר, הוא מוכר לי אך אינו ברשותי. הוא ראה אור בשנת 1996, כך שאין כל קושי למצוא אותו בספריות-השאלה; נדמה לי שאף ראיתיהו בספרייה העירונית של עירי, ערד: אם הוא נחוץ לך לפרק-זמן מסויים, אשמח להשאילו ולשלוח אליך, אך אם אתה מעוניין לרכשו ולהחזיקו ברשותך לצמיתות - אשמח להתאמץ ולמצוא עבורך חנות, אשר מחזיקה בעותק שלו. שי.
 
האם מדובר על חבורתו של

ברוך אגדתי שהיה מפורסם במסיבות פורים שלו ובחירת מלכת אסתר בת"א הקטנה?
 

שַׁי

New member
קרוב, אבל לא. החבורה בזה לברוך

אגדתי בעיקר בגלל מסיבות הפורים הראוותניות שלו, שהיו מיועדות בעיקר לבני ובנות המעמדות הגבוהים, וכללו שאר תענוגות של העשירון העליון, דוגמת מופעי-ריקוד וקונצרטים, חלוקת סרוויסים במתנה ועוד ועוד. החבר'ה טראסק הצטיינו בארגון מסיבות-פורים עממיות וזולות, אך הנוכחים בהן העידו, כי אווירת השמחה הייתה רבה. הם לא הסתפקו בקיום מסיבות מתחרות, אלא אף הפיצו כרוזים בגנות ברוך אגדתי. הם קראו לזה "המנה המסורתית של ה"טראסק" לנשפי הפורים של ב. אגדתי", ושם האשימו אותו כי במשך תשעה חודשים רוחץ ידיו במי-בושם-פריזאי, ומגיע לארץ-ישראל מתוך "תאות-בצע-ממון". בפורים, אינני יודע אם באותה שנה בה התפרסם הכרוז, אף התחפש אחד החברים לברוך אגדתי, לבש מכנסי-רוכבים (מי שהוא יוכל להזכיר לי מה השם היידי של מכנסיים אלה?), רכב על סוס או חמור ברחובות תל-אביב, ותחב ידיו לכיסיו כפעולה מחאתית, וכביקורת על ברוך אגדתי. אחרי מקרה זה תבע אגדתי את החבורה למשפט, ביאליק נקרא להעיד ואמר, כי בחג הפורים מותר לעשות גם מעשים כאלה, ומותר להתחפש בכל דרך. החבר'ה טראסק אמנם הפסידו במשפט, ונדרשו לשלם קנס כספי, אך אגדתי חשש מפגיעה נוספת בשמו, ושלם בעצמו את הקנס
היו ימים...
 

שַׁי

New member
זכר החבורה בהחלט נשאר אל תהום

הנשיה; כך גם הגדרתי זאת בהצעת המחקר שלי. החבורה זכורה בעיקר ככזו, שהייתה חבורת פרחחים הוללים, חבורה מופרעת ופוחחת, וכך גם היא מתוארת במחקרים על תולדות תל-אביב. אין להכחיש זאת: אמנם היא עסקה בכל-מיני שטויות, תעלולים ושאר פעולות להעלאת המורל, אך היו לה גם מניעים אידיאולוגיים, והיא עסקה גם בפעילות תרבותית חשובה, ותרמה תרומה ייחודית לחברה הארץ-ישראלית של אותן שנים - על כך אני כותב, וזאת אני מנסה להוכיח.
 
למעלה