בעיקרון לא עושים כלום,מאחר והאוננות
אופיינית לגילה,כאשר ההפרזה מעידה על כך, שהיא טרודה יותר בספוק הצורך שלה, מאשר לתשומת לב הסביבה למעשיה. הערות מרובות, עלולות לגרום לה לרגשות אשמה בשל האוננות,העלולות בטווח הרחוק יותר, בבגרותה, להשפיע לרעה על זהותה,ובעיקר תפקודה המיני.יתר על כן, היא עשוייה ללמוד שהיא יכולה לקבל תשומת לב מעל למקובל, דרך האוננות,דבר שיהווה תמריץ להמשיך,ולעשות כן,לאו דווקא עקב הצורך לזה, אלא הרצון לתשומת הלב. לכן כפי שציינתי,תני לה לעבור את התקופה הזו, שאינה ארוכה מדי,ובקשי מהגננת שלא להתרגש כמוך, ולא לדאוג.אגב, בגן אם הגננת כל כך מוטרדת,כל מה שהיא צריכה לעשות זה להפעיל את הילדה ביצירה,או בכל עיסוק פעלתני אחר..כך ידיה לא יהיו פנויות למעשה האוננות.
