אונמי על הבר.

אונמי על הבר.

מה אומר... אתחיל באווירה.... התבוננות באנשים העמלים להכין את מנות הסושי, שסימי ושאר חבריהם... העמלנות והריכוז הכה מאפיינים. לעבר אוכלי המקום, הנתונים בתוך כלי מזונותיהם,אצל חלקם ניכר המאמץ באכילה עם המקלות. תוך שאני מוצאת את עצמי נהנית מאכילה בידיים. זה הרבה יותר מקרב אותי (אישית), לטעמים,לתחושות ולמרקם מאשר הריחוק הזה עם כלי אכילה. המנות המגיעות מקושטות מורכבות בצבעוניות ובבליל ריחות. אני פתחתי באנטריקוט מוקפץ עם חמאה - איכות הבשר הייתה טובה, המליחות הקלה לא ערבה לחיך שלי, והיה לי מוזר שהמליחות אינה אחידה. עברתי למנה שמורכבת משריפסים עם אורז חם.... שלושה שרימפסים מטוגנים, אליהם מצורף מרק, שלטעמי היה על בסיס ציר דגים עם חתיכות (4) של טופו. השרימפס נגמר מהר....התמחור לדעתי שערורייתי. ההפתעה הגדולה מבחינתי הייתה הסלק המוחמץ, שבביס ראשון היה חמוץ ולאחר מכן התערבב בחלל הפה ויצר טעם מתקתק. זה הזכיר לי משהו...ניסיתי שוב..ביס קטן.....והפה מתמלא בטעמים מיוחדים והופפפפפפפ, הבנתי שהדבר הקטנטן הזה מזכיר בטעמו כרוב לבן מבושל. הסושי היה עשוי בדיוק כפי שאני אוהבת שמתגלגל לי בפה. היו שם עוד מנות...טעמתי, התלקקתי, גנחתי, ניגבתי.... קינוח כבר לא קיבל מקום של כבוד.
 

S i g u r R o s

New member
"טעמתי, התלקקתי, גנחתי, ניגבתי.."?!

.. נראה שלא רק התחלת לנסוק, סיימת כבר לנחות..
 
אופפפפ מה זה האייקון הזה?

לצחוק. לא אוכלת המבורגרים בלחמניה. בזבוז של בשר. נחיתה לצורך נסיקה מחודשת כן יירבו.
 

nalathe1

New member
שפוטה של אונאמי

לטעמי הסושיה הכי טובה בעיר. טועמת, מתלקקת, גונחת, מנגבת.... בכל ביקור מחדש. זכור לי במיוחד רצף של איזה 4-5 אורגזמות עם איזה ניגירי קס"ז מעלף. אבל כל ביס שם.... אחחחחחח..... אני מקנחת בד"כ בצ'ורוס בטפאו הצמודה. חזקי ואמצי
 

S i g u r R o s

New member
הלו הלו....מה נהיה פה?

גניחות...אנחות...ליקוקים...ניגובים?!
שאני אבין- מה הגודל של הסושי-רול הזה...?!
 

nalathe1

New member
מה לעשות,

הנוסקת הדליקה אותי. אני היום באונאמי וימות העולם
תגיד, בעניין הגודל, לא סגרנו כבר את הנושא? שנה טובה מותק, שנת גניחות, אנחות, ליקוקים וניגובים
 
למעלה