אמנם הסושי אחד ממעלותיו הוא האסטטיקה אבל תכל'ס, מה שחשוב זה האורז והדג. דגים ברמה יש בכמה חנויות. אמרתי שאני אהכי אוהב ככה נקי בלי אורז בכלל. אורז לוקח זמן להכין כמו שצריך... אחרי כ 20 פעם אני חושב שהאורז שלי [יותר נכון של אשתי] ברמה של מסעדה טובה פחות או יותר. דווקא לדעתי כדאי לנסות. עם הנסיון מתקרבים למשהו ראוי. שח
גם לא עם השני. הבעיה מתחילה במשפט השלישי, לא זה שכתבת אלא זה שחסר. המשפט אומר כך: לאחר שרכשת את הדג הטרי מאיכות גבוהה צריך לדעת באילו חלקים ממנו להשתמש, באיזו צורה לחתוך אותם ואת הסכין המתאימה לחיתוך סושי כדי שבשר הדג יחתך נכון. זה למעשה מה שעושה את ההבדל בין דג חתוך/מגולגל לסושי אמיתי ובזה אני מפקפק ביכולתם של רוב מכיני הסושי כולל אני עצמי לעמוד. וסיפור קצר: איש היה בירושלים ובועז צאירי שמו. ויסע האיש יפנה וילמד הכנת סושי ואף אשה יפנית לקח. לימים שב ארצה ויפתח מסעדה יפנית ויקרא את שמה סאקורה ויצא שם המסעדה למרחוק. לימים הגיע חבר פורום שנכחד מאז לסאקורה יען כי שמע את תהילתה ויאכל וישתה אך להנות לא נהנה ואף סיפר את סיפור אותו מעשה בפורומו כולל השימוש בחומרים תמוהים. ויסער הפורום ואותו חבר החליט שלא תדרוך כף רגלו יותר בסאקורה. ואך לפני שבוע ומחצה תקף צורך לסושי את אותו חבר שמאז נדד במספר פורומי אוכל ויזמן שתי פלטות סושי רויאל או שם דומה מסאקורה בירושלים, לו ולאשה אשר עימו. פה ושם מיצמצו בשפתיהם ופה ושם אכלו בדממה אך כאשר נאלץ החבר להוציא מחלקי האינטיאס רקמות חיבור פסק, אין זה סושי וראוי לו לסושי-שף שיבצע חרקירי. האשה נאלצה לשמוע הרצאה ארוכה בהרבה מזו מהו ומיהו סושי ולמה חברה המבשל לה רבות לא יכין לה סושי. זה סוף הסיפור כמו גם סוף הרומן שלי עם סאקורה שמאז פתחה גם סניף בתל אביב ואלו גם דעותי על המאכל הנ"ל. מי שנהנה מכל דבר אחר זכותו המלאה והלגיטימית.
סושי בארץ אלא רק ביפן (הוא נוסע לשם מטעם העבודה מידי פעם) או במזרח? הוא טוען שזה "בכלל לא אותו הדבר". אני אישית לא אוכלת דגים וגם לא סושי כך שאינני יכולה לחוות דעה...
אבל אונמי לקחה בגדול גם באיכות וגם בתמורה. לראשונות פילה נא מצוין ומרק מיסו מצוין אף הוא.. לעיקריות פלטה קטנה של סושי (אמרו שהיה טוב), וחזה מולארד מעולה. לקינוח כדור אורז מלא שוקולד לבן - יאמי יחד עם סאקי חם וקוקטיל אננס, שלמנו 190 לפני טיפ שישי בלילה על הבר..השרות שקבלנו היה מעולה.